מחזיק ברכה

משתמש חדש
gem
פרסם מאמר
הודעות
23
תודות
24
נקודות
52
ברצוני לשאול בתום וביושר לב שאלה רצינית ובאמת אני מחפש תשובה ולא באתי סתם לקנטר או להקניט ח''ו!!
למה עולם החסידות שחידש הבעש''ט שכולו עבודת ה' צרופה וגבוהה מקום שבז לכל בדל גשמיות, יש בו כל כך הרבה שימת לב ודגש על חיצוניות ויופי?
אני מדבר גם על האדמורי''ם שהם הולכים עם שלל בגדים מיוחדים ונוצצים (בחינת ת''ח שבבבל?), רכבי שרד, כורסאות מפוארות, בתים מפוארים,
וכן על החסידים ששמים דגש על קוד לבוש מסוים כל חוג והקוד לבוש שלו ואוי ואבוי למי ששונה, וכן על רכבים יפים, בתים יפים וכו' וכו'
האם זה דרך בעבודת ה'?
האם זה דרך רוז'ין שכולם למדו מהם?
מתי זה נוצר כי אצל הבעש''ט זה לא היה?
וגם אם תאמר לי שגם בסלבודקא התעסקו עם גדלות האדם אבל אצל החסידות התעסקו עם ביטול היש ולא עם גדלות האדם!!!!
 
נערך לאחרונה:
לדעתי זה התחיל ונגרום על ידי התחלת פרסומות קונטרסים מלאים ובעלי כרסיים עם תמונות ופרסומות, שרואים את האדמורי"ם על כל פרט בחייהם, כל אחד רואה את כל חלק בבתיהם מבחוץ ומבית, רואים בכל חוצות את השטריימל שלהם, הבגדים שלהם, וזה משפיע עליהם שהתמונה יהיה כפי שראוי.
והראיה שבחסידות וויזניץ מאנסי שמקפידים על התמונות, ובכל השנים לא הזמינו ועשו כלום אצל החתונות והשמחות, וגם פשוט יותר מאנשים פשוטים, רק פשוט הריקו את הבית מדרש מהתוכן, וערכו שם השמחה.
אבל בגדי כבוד להאדמורי"ם יש לזה מסורה עוד מהמגיד ממזריטש זי"ע, ואין זה לכבוד, אלא על דרך כהן גדול הגדול מאחיו, וכמלך בעם, האדמורי"ם הצדיקים ידעו גדול נשמתם, וידעו שהם עלו כמה פעמים ביום לעולמות העליונים, והם חלק מבית דין של מעלה, ויש להם דעה בעולם העליון. והם ידעו שיש להם המעלה של מי מושל בי צדיק, צדיק גוזר והקב"ה מקיים, ורב"י נוטריקון ראש בני ישראל, והם המנהיג העומד בראש מחנה ישראל. ולכן היה ענין שיהיה להם בגדי מלכות, ועכ"ז זה לא היה סתירה לענוה ושפלות, כמו משה רבינו שהיה מנהיג בתוקף, ועכ"ז היה עניו מאוד, והפסוק אומר: ונחנו מה, והכוונה הן למשה והן לאהרן, ומכל מקום ראינו שהיה לו לאהרן בגדי כהונה מיוחדים, והיה יודע שהוא גדול מאחיו בהרבה מדריגות, ועכ"ז היה אומר: ונחנו מה, כי ענוה האמיתית הוא ענין הביטול שע"י החכמה ולא ע"י מדת מלכות (ביאור הדברים: מלכות הוא ענין של לית ליה מגרמיה כלום, וגם חכמה הוא ענין של כח-מה, אבל מלכות הוא ביטול שע"י קטנות המוחין, כי למלכות יש לה ענוה וביטול משום שאין לה שום מוחין בעצמה, אבל הביטול שבחכמה, הוא שלגודל המוחין שיש לו נתבטל במציאות מפני עומק המושג, שהחכמה מאין תמצא, ועיקר עבודת החסידות הוא לעשות מאנ"י - מדת המלכות לאי"ן מדת החכמה כשהוא כשורה בכתר, וזה עומק ביטול היש שמבואר בחסידות).
מכל מקום הקשיא יותר חזק מהתירוץ, וה' יערה עלינו רוח ממרום להחזיר עטרה ליושנה, ולא ישתמשו במושג החסידות, להשתקע יותר בחיצוניות והתגשמות. והדבר אכן צריך תיקון.
 
קח למשל את הרבי מאמשינוב שליט''א שנוסע עם בניו ברכבת, ומתקן תריס לבד..

בכל אופן המושג 'גדלהו משל אחיו' שייך לגבי כהן גדול, למען פשוטי העם יעריכוהו יותר כי זה טבע האדם. וזה לא מצידו ח''ו.
 
ברצוני לשאול בתום וביושר לב שאלה רצינית ובאמת אני מחפש תשובה ולא באתי סתם לקנטר או להקניט ח''ו!!
למה עולם החסידות שחידש הבעש''ט שכולו עבודת ה' צרופה וגבוהה מקום שבז לכל בדל גשמיות, יש בו כל כך הרבה שימת לב ודגש על חיצוניות ויופי?
אני מדבר גם על האדמורי''ם שהם הולכים עם שלל בגדים מיוחדים ונוצצים (בחינת ת''ח שבבבל?), רכבי שרד, כורסאות מפוארות, בתים מפוארים,
וכן על החסידים ששמים דגש על קוד לבוש מסוים כל חוג והקוד לבוש שלו ואוי ואבוי למי ששונה, וכן על רכבים יפים, בתים יפים וכו' וכו'
האם זה דרך בעבודת ה'?
האם זה דרך רוז'ין שכולם למדו מהם?
מתי זה נוצר כי אצל הבעש''ט זה לא היה?
וגם אם תאמר לי שגם בסלבודקא התעסקו עם גדלות האדם אבל אצל החסידות התעסקו עם ביטול היש ולא עם גדלות האדם!!!!
חוץ מבכמה מקומות בודדים שזה הונהג כשיטה - זה התחיל להיות אצל החסידים רק כשכל העולם נהיה ככה... והציבור פשוט נמשך לזה, בדיוק כמו בכל דבר!

ככה זה בעולמינו - אי אפשר שהגשמיות יהיה נוצץ מבחוץ ושיושקע בזה הון ואון בלי סוף, ואילו הרוחניות יהיה מיושן כמו לפני מאתיים שנה [ובמאמע לשון - א"א שיהיה היינטיגע חסידים און א' אמולעדיגע רעבע'ס].

אולם ברור בתכלית שכל החיצונות שמונהג אצל הרביים מגיע עפ"ר ממושגים עכשוויים, ולכן א"א לבא בטענות איך במקומות שדיברו שמה כ"כ הרבה [?] על שפלות עצמו, משקיע כ"כ בחיצוניות, מכיון שכל אחד מבין שהסיבה לכך הוא בגלל שמשום מה אצל 'הדור הזה' החיצוניות מושרשת אצלו בכל דבר ודבר - גשמי ורוחני ל"ע. [והסיבה שחושבים שכביכול שמים דגש על כך, הוא כמו שכל בעל אומן כשמגיע לארמון המל הוא רואה בתחילה את המקצוע שלו ורק אח"כ את הדברים האחרים שמסביב, כך גם האדם ככל שם לב יותר ל"דגש" על החיצניות שמונהגת אצל הרביים זהו בגלל שהוא עצמו שמה ולכן על זה עינו נתפשת מיד].
ובודאי צריך הרבה תפילות לכל אחד באופן פרטי ולכל מקום באופן כללי שינצל מן החיצוניות שמשפיע לרעה בכל דבר ובכל מצווה ואפי' בין אדם לעצמו! ולא נפתה א"ע שזהו הדור וא"א אחרת.
וכמו שהמליץ הרה"ק מרוזין עה"פ 'אתה ה' תשמרם תנצרנו מן הדור זו לעולם' שלא נשלה א"ע ש'בדור הזה' אין מנוס מכך חלילה.
 
נערך לאחרונה:
לגבי הסגנון של האנשים הפרטיים רכבים\דירות וכו' (הסטייל החסידי המוכר)
זה חלק בריא ממה שמייצרת קהילתיות
משא"כ אצל הליטאים לדוג' כל אחד חי את חייו לעצמו
(כמובן שגם לקהילתיות ותוצאותיה באורחות החיים יש מעלות וחסרונות)
(בלי להיכנס חלילה לסוגיא שלארצות המוצא שגם מסבירה המון..)
 
ברצוני לשאול בתום וביושר לב שאלה רצינית ובאמת אני מחפש תשובה ולא באתי סתם לקנטר או להקניט ח''ו!!
למה עולם החסידות שחידש הבעש''ט שכולו עבודת ה' צרופה וגבוהה מקום שבז לכל בדל גשמיות, יש בו כל כך הרבה שימת לב ודגש על חיצוניות ויופי?
אני מדבר גם על האדמורי''ם שהם הולכים עם שלל בגדים מיוחדים ונוצצים (בחינת ת''ח שבבבל?), רכבי שרד, כורסאות מפוארות, בתים מפוארים,
וכן על החסידים ששמים דגש על קוד לבוש מסוים כל חוג והקוד לבוש שלו ואוי ואבוי למי ששונה, וכן על רכבים יפים, בתים יפים וכו' וכו'
האם זה דרך בעבודת ה'?
האם זה דרך רוז'ין שכולם למדו מהם?
מתי זה נוצר כי אצל הבעש''ט זה לא היה?
וגם אם תאמר לי שגם בסלבודקא התעסקו עם גדלות האדם אבל אצל החסידות התעסקו עם ביטול היש ולא עם גדלות האדם!!!!
לדעתי זה מגיע משיטת "סלבודקא" אצל החסידים
שרבים היו מתלבשים כמו הליטאים (רח"ל)
 
כבר כתבתי שבסלבודקא זה הגיע מהרעיון של גדלות האדם האנטי תזה של נוברדוק שזה שפלות האדם
אבל אצל החסידות צחקו על המושג גדלות האדם וגם על שפלות האדם והתעסקו בהתבטלות ובביטול היש לריבון העולמים
ולכן מאיפה מגיע ההתעסקות החיצוניות שכל כולה הגדלת היש????.
 
חוץ מבכמה מקומות בודדים שזה הונהג כשיטה - זה התחיל להיות אצל החסידים רק כשכל העולם נהיה ככה... והציבור פשוט נמשך לזה, בדיוק כמו בכל דבר!

ככה זה בעולמינו - אי אפשר שהגשמיות יהיה נוצץ מבחוץ ושיושקע בזה הון ואון בלי סוף, ואילו הרוחניות יהיה מיושן כמו לפני מאתיים שנה [ובמאמע לשון - א"א שיהיה היינטיגע חסידים און א' אמולעדיגע רעבע'ס].

אולם ברור בתכלית שכל החיצונות שמונהג אצל הרביים מגיע עפ"ר ממושגים עכשוויים, ולכן א"א לבא בטענות איך במקומות שדיברו שמה כ"כ הרבה [?] על שפלות עצמו, משקיע כ"כ בחיצוניות, מכיון שכל אחד מבין שהסיבה לכך הוא בגלל שמשום מה אצל 'הדור הזה' החיצוניות מושרשת אצלו בכל דבר ודבר - גשמי ורוחני ל"ע. [והסיבה שחושבים שכביכול שמים דגש על כך, הוא כמו שכל בעל אומן כשמגיע לארמון המל הוא רואה בתחילה את המקצוע שלו ורק אח"כ את הדברים האחרים שמסביב, כך גם האדם ככל שם לב יותר ל"דגש" על החיצניות שמונהגת אצל הרביים זהו בגלל שהוא עצמו שמה ולכן על זה עינו נתפשת מיד].
ובודאי צריך הרבה תפילות לכל אחד באופן פרטי ולכל מקום באופן כללי שינצל מן החיצוניות שמשפיע לרעה בכל דבר ובכל מצווה ואפי' בין אדם לעצמו! ולא נפתה א"ע שזהו הדור וא"א אחרת.
וכמו שהמליץ הרה"ק מרוזין עה"פ 'אתה ה' תשמרם תנצרנו מן הדור זו לעולם' שלא נשלה א"ע ש'בדור הזה' אין מנוס מכך חלילה.
אבל אצל ראשי הישיבות הליטאים אפילו שהם גם חיים בדור של מגושם הם נשארו כמו פעם עם רוחניות וגשמיות של פעם
ההבדל צועק עד לב השמיים והדבר אומר דרשני?????
 
לדעתי זה התחיל ונגרום על ידי התחלת פרסומות קונטרסים מלאים ובעלי כרסיים עם תמונות ופרסומות, שרואים את האדמורי"ם על כל פרט בחייהם, כל אחד רואה את כל חלק בבתיהם מבחוץ ומבית, רואים בכל חוצות את השטריימל שלהם, הבגדים שלהם, וזה משפיע עליהם שהתמונה יהיה כפי שראוי.
והראיה שבחסידות וויזניץ מאנסי שמקפידים על התמונות, ובכל השנים לא הזמינו ועשו כלום אצל החתונות והשמחות, וגם פשוט יותר מאנשים פשוטים, רק פשוט הריקו את הבית מדרש מהתוכן, וערכו שם השמחה.
אבל בגדי כבוד להאדמורי"ם יש לזה מסורה עוד מהמגיד ממזריטש זי"ע, ואין זה לכבוד, אלא על דרך כהן גדול הגדול מאחיו, וכמלך בעם, האדמורי"ם הצדיקים ידעו גדול נשמתם, וידעו שהם עלו כמה פעמים ביום לעולמות העליונים, והם חלק מבית דין של מעלה, ויש להם דעה בעולם העליון. והם ידעו שיש להם המעלה של מי מושל בי צדיק, צדיק גוזר והקב"ה מקיים, ורב"י נוטריקון ראש בני ישראל, והם המנהיג העומד בראש מחנה ישראל. ולכן היה ענין שיהיה להם בגדי מלכות, ועכ"ז זה לא היה סתירה לענוה ושפלות, כמו משה רבינו שהיה מנהיג בתוקף, ועכ"ז היה עניו מאוד, והפסוק אומר: ונחנו מה, והכוונה הן למשה והן לאהרן, ומכל מקום ראינו שהיה לו לאהרן בגדי כהונה מיוחדים, והיה יודע שהוא גדול מאחיו בהרבה מדריגות, ועכ"ז היה אומר: ונחנו מה, כי ענוה האמיתית הוא ענין הביטול שע"י החכמה ולא ע"י מדת מלכות (ביאור הדברים: מלכות הוא ענין של לית ליה מגרמיה כלום, וגם חכמה הוא ענין של כח-מה, אבל מלכות הוא ביטול שע"י קטנות המוחין, כי למלכות יש לה ענוה וביטול משום שאין לה שום מוחין בעצמה, אבל הביטול שבחכמה, הוא שלגודל המוחין שיש לו נתבטל במציאות מפני עומק המושג, שהחכמה מאין תמצא, ועיקר עבודת החסידות הוא לעשות מאנ"י - מדת המלכות לאי"ן מדת החכמה כשהוא כשורה בכתר, וזה עומק ביטול היש שמבואר בחסידות).
מכל מקום הקשיא יותר חזק מהתירוץ, וה' יערה עלינו רוח ממרום להחזיר עטרה ליושנה, ולא ישתמשו במושג החסידות, להשתקע יותר בחיצוניות והתגשמות. והדבר אכן צריך תיקון.
בגדי מלכות נו צריך לזה מקור לרעיון כזה....
אבל תלמידי המגיד לא ידוע כלל שהם התנהלו בשררה
יש את הרה''ק ר' זושא מאניפולי זיע''א והרה''ק ר' לייב שרהס זיע''א ועוד ועוד שהיו עניים מרודים כמובא בסיפורים!
וכן ידוע על ההתנגדות שהיתה בהתחלה על הרה''ק ר' ישראל מרוז'ין זיע''א על כך שהתנהג במידת המלכות משהו שלא ראו עד זמנו!
ידוע שצדיקי גזע ויז'ניץ הולכים עם בגדי שררה צבעוניים רק בגלל שהם נכדי הרה''ק מרוז'ין אבל זה לא הגיע מלפני כן!!!
 
אבל תלמידי המגיד לא ידוע כלל שהם התנהלו בשררה
יש את הרה''ק ר' זושא מאניפולי זיע''א והרה''ק ר' לייב שרהס זיע''א ועוד ועוד שהיו עניים מרודים כמובא בסיפורים!
וכן ידוע על ההתנגדות שהיתה בהתחלה על הרה''ק ר' ישראל מרוז'ין זיע''א על כך שהתנהג במידת המלכות משהו שלא ראו עד זמנו!
ידוע שצדיקי גזע ויז'ניץ הולכים עם בגדי שררה צבעוניים רק בגלל שהם נכדי הרה''ק מרוז'ין אבל זה לא הגיע מלפני כן!!!
אצלי זה כן ידוע.
ובכלל זה לא התחיל אצל עדת החסידים. במשך דורות רבים, [איני חוקר לידע בדיוק מתי התחילה]. היה לבוש מיוחד להרבנים מחמת כבוד ושררה. ראה קצת התמונות שנשארו ואז תתבר אצלך. הן הצל האשכנזים והן אצל הספרדים התימנים, וגם בחז"ל מובא ענין הסודר שהיה נוהג רק אצל גדולי התלמודי חכמים.
ומה הטענה מהרבי ר' זושא? יש צדיקים שלא הנהיגו עדה על דרך רבי וחסיד, רק היה יותר כמו יהודי עובד ה' מפורסם, והמבינים כבר באו להם לשאול בדבר ה'.
הבעש"ט היה לבוש בלבוש אדמורו"ת, ואחר פטירתו לבש את לבושי האדמו"רות בנו רבי צבי ז"ל, וכעבר שנה ביום השבועות, אמר ר' הירש שאביו הבעש"ט התגלה אליו ואמר לו שההנהגה שייך לתלמידו הרבי ר' דובער, ואז הסיר רבי צבי את הלבושים והלבישו להרבי ר' דובער זי"ע.
עיקר ההתנגדות על הרוזינער לא היה על חיצוניות המלוכה, רק על פנימיות המלוכה, שהיו מחשיבין אותו כמלך ממש, והתייראו שזה יתחלף באיסור ע"ז, לעבוד את הרבי ולא את הקב"ה, מה שאכן לבסוף אירע אצל צאצאו הידוע מבני ברק הנקרא שיטת השוו...
 
היה לבוש מיוחד להרבנים מחמת כבוד ושררה. ראה קצת התמונות שנשארו ואז תתבר אצלך. הן הצל האשכנזים והן אצל הספרדים התימנים, וגם בחז"ל מובא ענין הסודר שהיה נוהג רק אצל גדולי התלמודי חכמים.
זה גמרא מפורשת בשבת קמה: ''מפני מה ת"ח שבבבל מצויינין לפי שאינן בני תורה''
 
שים לב..
שפה כתוב שצדיקי רוז'ין לא הלכו עם בגדי מלכות אלא אם קפוטה שחורה (מאוד מוזר כי ידוע בפי כל שצדיקי רוז'ין הלכו עם בגדי מלכות.. נראה לי שקיים עדין הקפוטה הצבעונית של הרה''ק מרוז'ין זיע''א....)
והרה''ק המגיד מטריסק זיע''א הוא שינה ולבש בגדי מלכות
והדבר חרה לאותו חסיד שוטה וכו'
 
ישנה אמרה חסידית שאפשר לעשות גלגול שלג תחת הדאכענע, ולצום ביי א טעלער יוך.
ויש פה ענין עמוק, שמצד אחד החלק הפנימי של האדם נמצא ודבוק בבוי"ת, ומצד שני אינו גורם להגברת היש.
זה בקיצור נמרץ, אולי בפעם אחרת ארחיב.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓