סוכות, שמח"ת ושמ"ע "והיו הדברים האלה על לבבך" - עבודת שמחת תורה

[שלמה ו.]

ה"שפת אמת" מוצא בפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" רמז לעבודת הימים הנוראים וחג הסוכות.

"בכל לבבך" - ראש השנה ועשרת ימי תשובה, שבהם אנו משעבדים את לבנו לקב"ה, כפי שדרשו חז"ל: "בשני יצריך, ביצר טוב וביצר רע".

"בכל נפשך" - יום הכיפורים, שבו אנו מקיימים "ועיניתם את נפשותיכם".

"בכל מאודך" - חג הסוכות. דווקא בזמן האסיף, כשהאדם אוסף את יבולו ושמח ברכושו, הוא יוצא מדירת הקבע אל דירת עראי, ומבטא בכך את אהבת ה' גם ביחס לממונו.

לאחר כל אלה מגיע שמיני עצרת, וכנגדו המשך הפסוק: "והיו הדברים האלה... על לבבך". לאחר עבודת הלב, הנפש והממון, מגיע הזמן לקלוט את דברי התורה ולהניחם על הלב.

זו דרך בעבודת שמחת תורה: לשמוח בתורה, ומתוך השמחה לבקש שתהיה קרובה ללבנו, ושכל מה שקנינו בימי החגים ילווה אותנו גם במשך השנה.