הגדרת האב: פתיחת הקרקע, הפיכת רגבי העפר ותיחוחה, כדי לאוורר את האדמה ולהכשיר אותה לקליטת הזרע.
תולדות שדומות בצורת הפעולה: חופר (עושה גומה בקרקע) או משווה גומות (ממלא בורות ומיישר תלוליות). כאן האדם פועל ישירות בגוף העפר כדי לתקן את פני השטח לקראת זריעה. הייחוד של ה"אב" (חרישה) על פניהן הוא שהאב אינו רק מתקן את פני השטח החיצוניים, אלא מהפך ומאוורר את עומק האדמה בצורה היסודית ביותר.
תולדות שדומות בתכלית הפעולה: כגון מסקל, מנכש מזבל ומקרסם ומזרד (חותך ענפים יבשים/לחים כדי לחזק את האילן – שלדעת הרמב"ם פ"ח ה"א הם תולדות חורש).