כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל
"ומצאתי כתוב כי כשיצאו ממצרים באותו ליל שמורים שהיו מחלקים זה לזה המצה היו אומרים כל דכפין ייתי ויכול. ונכון הוא עם מ"ש כי מפני שחייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים, וכיון שהיו אומרים כן כשיצאו ממצרים, ראוי שנאמר בכל שנה, לא מפני שיבואו העניים, כי לא עת האסף העניים העת ההיא, רק להורות על העבר אנחנו אומרים כל דכפין ייתי ויכול". (ברית הלוי לר"ש הלוי אלקבץ פרק ט"ז)