מצרים

מצרים שלא מתו במכת בכורות לפחות 4 אנשים או קבוצות

בפסוק בפרשה כתוב שמשה אומר למלך סיחון בפרק כ' פסוק טז' ונצעק אל השם וישמע קולנו וישלח מלאך וג' אז רש''י הקדוש מפרש שזה משה דנקראו הנביאים מלאכים אבל קשה דלכאורה משה עזר להוציא אבל בסוף זה רק הקב''ה כמו שאומרים אני ולא מלאך אני ולא שרף וכ' ולמה יחסו ויציאנו למשה?

המברך על המזון אם יוצא יד"ח הזכרת יציא"מ (בברכת הארץ 2 נידונים שעלו לי : 1. אי מצצ"כ 2. אין עושין מצוות חבילות

ולא אצל שרה ורבקה ענן קשור וכו'???

מה המשותף לכולם? ומי מתוכם אמור להיות פעמיים ברשימה

כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים (יא מה) כתב רש"י בכולן כתיב והוצאתי וכאן כתיב המעלה, תנא דבי רבי ישמעאל אלמלא לא העליתי את ישראל ממצרים אלא בשביל שאין מטמאין בשרצים כשאר אומות דיים, ומעליותא היא גבייהו והוא לשון מעלה, ע"כ. והוא מגמ' ב"מ (סא:). ואולי אפשר לרמוז שאם נחליף מ' אחת מאותיות מצרים...

הצטווינו בזכירת יצ"מ כמש"כ למען תזכור את יום צאתך וגו', ואע"פ שאינו במניין המצוות מ"מ כ"כ הרמב"ם (הלכות ק"ש א ג), וכן בסיפור יצ"מ כמש"כ והגדת לבנך וגו' וכן זכור את היום הזה וגו' (רמב"ם חו"מ ז א). בפשטות תכלית זכירה זו היא חיזוק האמונה כמו שנאמר במעמד הר סיני בדיברה הראשונה, אך מצאנו בתורה כמה...

לפנינו עובדה מיוחדת על גברא רבה, שנהג הידור מצוה להרגיש כשאילו הוא יצא ממצרים ממש: עבודה מיוחדת היה לו להגה"צ ר' זלמן בריזל זצ"ל בכל יום עם שחר: "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (דברים טז, ג) – היא אחת מ'שש הזכירות' שנהגו ישראל לאמרן בכל יום. אולם לא איש...

מקור

הרה"ק הבני יששכר בספרו אגרא דכלה (פר' עקב) מביא שסיפור יציאת מצרים בעת צרה וצוקה בכל ימי השנה, כסגולה נפלאה להינצל ולהעביר הרעות על ראש שונאי ישראל, ונצטט לשונו בקיצור: "...בשורה טובה לישראל שתיכף בהעלות על לבבם הרהור תשובה ויצדיקו דין שמים, תיכף ירחמם הש"י ויפלו אויביהם לפניהם אפילו קודם שיסגלו...

קשה לי על הגמ' בסנהדרין צא דדנו המצרים לפני אלכסנדרוס על הכסף שישראל לקחו מהם והרי בפסחים קיט מבואר דבא שישק מלך מצרים ונטלו בחזרה

איתא במתני' בפאה (פ"א מ"א) אלו דברים שאין להם שיעור. והקשה המשנה ראשונה אמאי לא תני מצות סיפור יציאת מצרים, דהא אין לה שיעור דכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, ותירץ דיש לה שיעור למטה, דהא כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא וכו'. אמנם המנחת חינוך (מצוה כ"א אות א') בשם הר"נ (פסחים כ"ה...

אנו כבר בתוך שלושים יום קודם חג המצות, ובלילה הראשון של חג נשגב זה, נצטוינו במצות עשה מן התורה, שעיקרה מאב לבן, כמפורש בתורה והגדת לבנך ביום ההוא. אמנם דרשו רבותינו, אם אין לו בן אשתו שואלתו, ואם לאו הוא שואל את עצמו, ואפילו שני תלמידי חכמים שואלים זה לזה. ומבואר, שהמצוה דוקא דרך שו''ת, כי ע''י...

האם החטאים גרמו להוסיף עוד 30 שנה לגזירת גלות מצרים? או שמא דווקא שמירת השבת גרמה לתוספת 30 שנה? בגזירת ברית בין הבתרים אמר הקב"ה לאברהם אבינו (בראשית, טו, יג): 'יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה'. רש"י מפרש שם, שאין...

וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל (ד, כב). נתייחד פסח מצרים בכמה וכמה הלכות שנאמרו בו שלא כפסח דורות. מחד גיסא הושווה לפסח דורות בהיותו שה תמים, ונאסר בו נותר, ומצוותו בצלייה ראשו על כרעיו ועל קרבו. אולם לא נאמרה בו זריקת הדם והקטרת האימורים והחלבים על גבי מזבח...

וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ (ו, ד). את ארץ מגוריהם - צריך לדעת למה לא הספיק במה שהזכיר שמה ארץ כנען, וחזר ואמר את ארץ מגוריהם. ואולי שנתכוון לומר כי הגירות כבר התחיל מימי האבות, ונפקא מינה להתחיל המנין מזמן האבות...

ויעשו כן חרטומי וגו' (ז, כב). לפי דבריהם ז"ל (שמו"ר פ"ט) שהיו כל מימות מצרים לדם. אם כן מנין מצאו מים להפכו לדם ואולי כי לא נהפכו אלא מים המגולים אבל מים שלא נראו בעולם שהם תחת לארץ לא נהפכו כאומרו ויחפרו מצרים סביבות וגו'. עוד לפי דבריהם ז"ל (שם) כי ישראל נתעשרו ממכת היאור שהיו מוכרים מים...

וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ: הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ: מבאר המלבי"ם אחרי ההצעה הזאת יתחיל לספר מחשבת פרעה...

כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ בחומש תורה שלמה מביא מדרש שפרעה חלם שנפלו כוכבי מצרים מן השמים, וכנסן אחד מישראל לחיקו והשליכן לים, ומיד אמר פרעה לחרטומי מצרים ונבהלו, ועשו באסטגנינותם ואמרו זה בן במעי אמו, ואינו נלקה אלא במים, והם לא ידעו שעל מי מריבה הוא נידון, ומיד גזר פרעה...

כהני מצרים במצרים היו משרתים לעבודת אלילים, הקרויים בפרשה בשם 'כהנים', ורש"י מכנה אותם בשם 'כומרים'. המפרשים מסבירים שהם נקראים בשם 'כומרים' על שם שהם לובשים בגדים שחורים, מלשון הכתוב (איכה ה, י) עורנו כתנור נכמרו, הרי שדבר שרוף ושחור נקרא 'נכמרו'. כהנים אלו היו מקבלים מבית פרעה מנת מזון קצובה...