השם "שדי חמד" מוכר לכל צורב, אבל מתברר שבשעתו התעורר פולמוס על עצם השם.
הטענה היתה שהמילה "שדי" נכתבת באותן אותיות של אחד משמות הקודש, והשימוש בה בשם הספר עלול להביא לידי ביזיון. רבי חיים חזקיהו מדיני השיב על הדברים בקונטרס מיוחד בשם "באר בשדי".
לכאורה יש כאן נקודה שצריכה ביאור, הרי "שדי" כאן הוא מלשון שדות, בצורת סמיכות, והשם לקוח מהפסוק בישעיהו פרק לב, פסוק יב "על שדי חמד". גם הניקוד וההגייה שונים משם הקודש. אם כן, מה יסוד החשש? האם עצם זהות האותיות בכתיבה ללא ניקוד מחייבת זהירות, אף שהמשמעות ברורה ואינה של שם קודש?
מעניין גם לדעת מי עורר את ההתנגדות, ואם היו מי שנמנעו בפועל מלכתוב את שם הספר כרגיל.
הטענה היתה שהמילה "שדי" נכתבת באותן אותיות של אחד משמות הקודש, והשימוש בה בשם הספר עלול להביא לידי ביזיון. רבי חיים חזקיהו מדיני השיב על הדברים בקונטרס מיוחד בשם "באר בשדי".
לכאורה יש כאן נקודה שצריכה ביאור, הרי "שדי" כאן הוא מלשון שדות, בצורת סמיכות, והשם לקוח מהפסוק בישעיהו פרק לב, פסוק יב "על שדי חמד". גם הניקוד וההגייה שונים משם הקודש. אם כן, מה יסוד החשש? האם עצם זהות האותיות בכתיבה ללא ניקוד מחייבת זהירות, אף שהמשמעות ברורה ואינה של שם קודש?
מעניין גם לדעת מי עורר את ההתנגדות, ואם היו מי שנמנעו בפועל מלכתוב את שם הספר כרגיל.