קידושין - מה חזק ממה - מעשה רב או משנה? | ים התלמוד קידושין - מה חזק ממה - מעשה רב או משנה? | ים התלמוד

אוקימתא

משתמש חדש
gem
פרסם מאמר
הודעות
10
תודות
27
נקודות
45
בתוד"ה שו"כ ככסף,
בפדיון הבן מצינו ששוה כסף ככסף שהרי רב כהנא שקיל סודרא, צ"ת אמאי לא הביאו התוס' ראיה ממתני': האומר עגל זה לפדיון בני וכו',
שמא י"ל שמעשה רב אלימא ממתני'?
 
בתוד"ה שו"כ ככסף,
בפדיון הבן מצינו ששוה כסף ככסף שהרי רב כהנא שקיל סודרא, צ"ת אמאי לא הביאו התוס' ראיה ממתני': האומר עגל זה לפדיון בני וכו',
שמא י"ל שמעשה רב אלימא ממתני'?
ברב כהנא התחדש, ששווה כסף כסף הוא דין במקבל - דהיינו שאם למקבל זה שווה חמש סלעים, אפילו אם בשוק זה שווה רק סלע, בנו פדוי.
וראה את הגמרא בדף ח. וז"ל:
אמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא עגל זה לפדיון בני טלית זה לפדיון בני לא אמר כלום עגל זה בחמש סלעים לפדיון בני טלית זו בחמש סלעים לפדיון בני בנו פדוי האי פדיון היכי דמי אילימא דלא שוי כל כמיניה אלא לאו אף על גב דשוי וכיון דלא קייצי לא לא לעולם דלא שוי וכגון דקביל כהן עילויה כי הא דרב כהנא שקיל סודרא מבי פדיון הבן אמר ליה לדידי חזי לי חמש סלעים אמר רב אשי לא אמרן אלא כגון רב כהנא דגברא רבה הוא ומבעי ליה סודרא ארישיה אבל כולי עלמא לא כי הא דמר בר רב אשי זבן סודרא מאימיה דרבה מקובי שוי עשרה בתליסר:
 
ברב כהנא התחדש, ששווה כסף כסף הוא דין במקבל - דהיינו שאם למקבל זה שווה חמש סלעים, אפילו אם בשוק זה שווה רק סלע, בנו פדוי.
וראה את הגמרא בדף ח. וז"ל:
והאומר עגל זה בחמש סלעים לפדיון בני?
 
ראיה לזה שמשנה אלימא ממעשה רב:
בגמ' (שבת סג,ב) יש מחלוקת איך היה הציץ של הכה''ג. ראב''י אומר שראה ברומא את הציץ ואמר איך היה נראה.

ופסק הרמב״ם הל' כלי המקדש פ''ט:
כיצד מעשה הציץ עושה טס של זהב רחב שתי אצבעות ומקיף מאוזן לאוזן וכותב עליו שני שיטין קדש לה' קדש מלמטה לה' מלמעלה ואם כתבו בשיטה אחת כשר ופעמים כתבוהו בשיטה אחת:
(הובא ביאור זה באריכות בלקו''ש חכ''ו ולכאורה משמע מדבריו ש-)
שהרמבם התחשב במשנה יותר מאשר בזה שראב''י ראה בעיניו.
 
שהרמבם התחשב במשנה יותר מאשר בזה שראב''י ראה בעיניו.
לכאו' אינו 'מעשה', מה שראה הציץ ברומי, שלא ראה העבודה בביהמ''ק

ואגב, אם היו מתחשבים בזה זה היה הרבה יותר חזק ממעשה, שכן מעשה אינה אלא ראיה שההוא שעשה כן אחז כן, אבל כאן זה ראיה ברורה על עיקר הדין
 
אינו 'מעשה', מה שראה הציץ ברומי

גמ' שבת סג, סוכה ה'.
וכתוב עליו בב' שיטין יו"ד ה"א למעלה וקודש למ"ד למטה ואמר ר' אליעזר בר' יוסי אני ראיתיו בעיר רומי וכתוב קדש לה' בשיטה אחת

ממשי שראב''י אחז שכן היה בביהמ''ק
 
ממשי שראב''י אחז שכן היה בביהמ''ק
ברור שכן אחז, שלא שא''א להגדירו 'מעשה רב', שכן כל מי שאוחז משהו אוחז שעשו מעשה ע''פ שיטתו, אלא שאין לו עדות ע''כ

וגם כבר הערתי
ואגב, אם היו מתחשבים בזה זה היה הרבה יותר חזק ממעשה, שכן מעשה אינה אלא ראיה שההוא שעשה כן אחז כן, אבל כאן זה ראיה ברורה על עיקר הדין
 
ביחס לכותרת ולחלק מהנידון, הגמ' בתחילת במה מדליקין (שבת כא.) מכריעה בצורה חד משמעית, מעשה -רב! היינו שהמעשה יותר חזק, ומשם לקוח מטבע הלשון מעשה רב,, לא מעשה של הרב, אלא שמהמעשה אפשר יותר ללמוד.
 
ראיה לזה שמשנה אלימא ממעשה רב:
אין זה בדל ראיה
א. ראב"י כך אמר, וחכמים נחלקו עליו, ונפסקה ההלכה כחכמים, אין בכך ראי' שמשנה אלימה ממעשה רב
ב. הרי הרמב"ם עצמו כותב ש"פעמים כתבוהו בשיטה אחת" והיינו שמפרש שכך הי' המעשה, וא"כ הרי אין ראי' כלל ממעשה לגוף הנדון.
 

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון