עשה

יש לכך מקור מפורש.

הנה ברעק''א או''ח סימן קס נסתפק בעשה מלאכה במים של חבירו אי נפסלו לנטילת ידים משום מים שנעשו בו מלאכה, ולשונו הוא האם נפסלו 'לגבי בעלים', ומדויק דזה היה פשוט ליה דלגבי עצמו ודאי דנפסלו ולכאורה צ''ב דעד כמה שאין הוא בעלים על המים, ואין בכוחו בעשיית מלאכה לפסלו, כיון שזה אינו שלו, א''כ למה עכ''פ...

אחד מסדרת הספרים הנודעת בחשיבותה "חובת האדם בעולמו" מיוסד על קניית מעלת הסדר (חלק יג). ספר נפלא ומועיל (נמצא באוה"ח). בעמוד 24 כותב שם המחבר שאדם מסודר מקיים "והלכת בדרכיו", כפי שהקב"ה מתנהג במידת הסדר, כך גם עלינו להתנהג במידת הסדר. ובעמוד 26 מפליג הוא בגודל המצוה ובשכרה כפי שאפשר לראות...

שמעתי סברא לחלק בדחיית עשה ללא תעשה, דכל זה בבין אדם למקום אבל עשה לא דוחה לא תעשה בבין אדם לחברו, שאם לא כן מי שאין לו אתרוג יוכל לגזול מחברו, ולא יעלה על הדעת. האם זה מוסכם?

יש לעיין איך נשים מברכות לדעת ר"ת על מצות עשה שהזמן גרמא הרי אינן מצוות במצוות אלו וא"כ אינן יכולות לומר 'וציונו'. ומצאתי בקובץ שעורים (קדושין אות קמ"ג) שכתב בזה דבר חידוש, דלעולם הציווי אף במצוות שהזמן גרמא היה גם לנשים דהם היו בכלל המצוה, אלא שאין נענשין בביטולן, ולכן יכולים לומר 'וציונו'.

ראיתי שכתב הגר"מ שטרנבוך (בעלון שלו השבוע) ששמע מפי הגר"א וסרמן שמי דשמלמד את בנו להיות בעל הבית שחעבוד לפרנסתו אבל יקבע עיתים לתורה וכמובן יהיה ירא שמים מ"מ ביטל בזה מצות עשה דושיננתם לבלך שנתחייבנו ללמד את בנינו לדעת את כל התורה כולה!

וז"ל ספר החינוך הו"ד להלכה בביאור הלכה סי' א' א': "שלא נתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים, שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם וגו' ואמרו חכמים אחרי לבבכם זו אפיקורסות ואחרי עיניכם זו זנות ובכלל אפיקורסות הוא כל מחשבות זרות שהם היפך דעת התורה ובכלל זנות הוא מי שהוא רודף אחר תאות העולם מבלי שיכוין בהם כלל...

התרגום יונתן כתב (פכ"ט) וז"ל: וחמון כל כנשתא דאתא משה נחית מן טוורא מנוי בזיעין, ע"כ. והיינו דמשה ירד כשהוא קרוע בגדים משמע דאלעזר לא קרע בגדיו, והייו כי אלעזר היה לבוש בגדי כהן גדול ואיכא לאו לקרוע כדאיתא ביומא (ע"ב ע"א), וברמב"ם (פ"ט מהל' כלי המקדש ה"ג), ועל כן לא יכל לקרוע בגדיו לאבילות אביו.

בס״ד. שלום לכל חברי האתר היקר. כפי שמובן משם המשתמש שלי אני זוכה לשמש כרב (ממ״ק) בתלמוד תורה, לצערי הרב אחד ההורים לפני תקופת מה (חבר טוב שלי) עדכן אותי בבשורה כואבת מאוד, בנו היקר, תלמידי הצדיק חולה. חולה במחלת הזאבת. בקצרה ממש מדובר במחלה אוטואימונית- מצב שבו מערכת החיסון של הגוף יוצאת מאיזון...

ועבדי כלב עקב וגו' (יד, כד). עוד יתבאר הכתוב על זה הדרך, עקב אשר עשה שני דברים טובים, א' היה רוח אחרת עמו, פירוש שלא הלך אחר עצת המרגלים, והב' וימלא אחרי, שהשתיק העם וסתר דברי המרגלים, ושתים שילם לו ה', אחד והביאותיו וגו', ב' יורישנה, וטעם שלא הזכיר. יהושע, לצד שהוא זכה מצד תפלת משה ולא הוצרך...

יש להקשות איך ילפינן עשה דוחה ל"ת מכלאים בציצית הא שאני עשה דציצית ששקולה כנגד כל התורה כולה, ומנא לן ששאר מצוות נמי דוחות ל"ת? וצ"ע.

ראיתי בפנים יפות כאן שהזכיר בתוך דבריו לדון דמעשר שני לכאורה הוי מצות עשה שהזמן גרמא שהרי אינו נוהג בשנה שניה ושנה ששית, אבל לא ביאור למה באמת אינו זמן גרמא, האם יש למישהו הסבר בזה

טעם: פי' הרמב"ן (שמות כ, ח) שעשה זה אהבה ולאו זה יראה, ואהבה גדולה מיראה. איך ייתכן שדוחה העשה הקל את הלאו החמור: בפי' ר' נסים גאון בשבת קלג (נדפס על גליון הגמ') תירץ שהלאו לא נאמר במקום שיש עשה. (וע' קובץ הערות ז). אם ביטול העשה דוחה הלאו או הקיום: ברמב"ן בב"מ ל. (ד"ה קרא למאי אתא בקטע עוד...

מי הוא?

הטורי אבן בחגיגה טז ע"ב הקשה, למ"ד שהטעם שאין לוקים על נותר משום דהוי לאו הניתק לעשה (כדעת רבי יהודה, בפסחים פד, ולא כרבי יעקב שהוא משום שאין בו מעשה), אם כן היה לנשים ללקות בנותר, שהרי קיי"ל דאין שריפת נותר נוהגת אלא ביום, ואם כן הוי מצוה שהזמן גרמא דנשים פטורות, ואם כן לדידהו אין זה לאו הניתק...

מספר הרב נ. ק. מביתר עילית: לפני כמה שנים טובות היה לנו עסק פטור ממס הכנסה. העסק כבר מזמן הפסיק להעסיק אותנו לאחר שאשתי, שפתחה אז את העסק בגלל שיקולים מסוימים, זנחה אותו. ברוך ד', יש פרנסה והיא עוברת דרך צינורות אחרים, ובעצם לא הייתה כל סיבה שלא נשכח לגמרי מאותו עסק פטור. הבעיה היא, שאמנם מבחינה...

כתבה רמב"ם בתחיל הלכות מאכלות אסורות מצות עשה לידע הסימנין שמבדילין בהן בין בהמה וחיה ועוף ודגים וחגבים שמותר לאכלן ובין שאין מותר לאכלן שנאמר והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור, ונאמר להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל. נמצא שיש מצות עשה לחקור...

כתב מרנא החזו''א (אבהע''ז סי ב סק''ז) ולכן בזמן הזה אי יתיהב רשותא להקריב קרבן פסח אין לבטל מפני שאין לנו כהן מיוחס וסגי בבדיקת ד' אמהות אף שאין לנו יחוס אבות עד כהן שעבד ואפשר שהעמידו חכמים דבריהם אף בכה''ג ושמעתי שדנו בזה רבותנו אחרונים ז''ל ועוד דנו משום חסרון אבנט לתכלת עכ''ל והנה פתח לן מרן...

אותו אדם באותו ס"ת, אותו מנין, יש מי שיודע להפטיר, וכל פעם עם ברכות לפניה ולאחריה, ולא היתה שום טעות בקריאה הראשונה

ואם עשה מה שחשב אין עליו עוון (על המעשה). הכיצד?