התרגום יונתן כתב (פכ"ט) וז"ל: וחמון כל כנשתא דאתא משה נחית מן טוורא מנוי בזיעין, ע"כ. והיינו דמשה ירד כשהוא קרוע בגדים משמע דאלעזר לא קרע בגדיו, והייו כי אלעזר היה לבוש בגדי כהן גדול ואיכא לאו לקרוע כדאיתא ביומא (ע"ב ע"א), וברמב"ם (פ"ט מהל' כלי המקדש ה"ג), ועל כן לא יכל לקרוע בגדיו לאבילות אביו.
בס״ד.
שלום לכל חברי האתר היקר.
כפי שמובן משם המשתמש שלי אני זוכה לשמש כרב (ממ״ק) בתלמוד תורה,
לצערי הרב אחד ההורים לפני תקופת מה (חבר טוב שלי)
עדכן אותי בבשורה כואבת מאוד,
בנו היקר, תלמידי הצדיק חולה.
חולה במחלת הזאבת.
בקצרה ממש
מדובר במחלה אוטואימונית-
מצב שבו מערכת החיסון של הגוף יוצאת מאיזון...
ועבדי כלב עקב וגו' (יד, כד).
עוד יתבאר הכתוב על זה הדרך, עקב אשר עשה שני דברים טובים, א' היה רוח אחרת עמו, פירוש שלא הלך אחר עצת המרגלים, והב' וימלא אחרי, שהשתיק העם וסתר דברי המרגלים, ושתים שילם לו ה', אחד והביאותיו וגו', ב' יורישנה, וטעם שלא הזכיר. יהושע, לצד שהוא זכה מצד תפלת משה ולא הוצרך...
ראיתי בפנים יפות כאן שהזכיר בתוך דבריו לדון דמעשר שני לכאורה הוי מצות עשה שהזמן גרמא שהרי אינו נוהג בשנה שניה ושנה ששית, אבל לא ביאור למה באמת אינו זמן גרמא, האם יש למישהו הסבר בזה
טעם: פי' הרמב"ן (שמות כ, ח) שעשה זה אהבה ולאו זה יראה, ואהבה גדולה מיראה.
איך ייתכן שדוחה העשה הקל את הלאו החמור: בפי' ר' נסים גאון בשבת קלג (נדפס על גליון הגמ') תירץ שהלאו לא נאמר במקום שיש עשה. (וע' קובץ הערות ז).
אם ביטול העשה דוחה הלאו או הקיום: ברמב"ן בב"מ ל. (ד"ה קרא למאי אתא בקטע עוד...
הטורי אבן בחגיגה טז ע"ב הקשה, למ"ד שהטעם שאין לוקים על נותר משום דהוי לאו הניתק לעשה (כדעת רבי יהודה, בפסחים פד, ולא כרבי יעקב שהוא משום שאין בו מעשה), אם כן היה לנשים ללקות בנותר, שהרי קיי"ל דאין שריפת נותר נוהגת אלא ביום, ואם כן הוי מצוה שהזמן גרמא דנשים פטורות, ואם כן לדידהו אין זה לאו הניתק...
מספר הרב נ. ק. מביתר עילית:
לפני כמה שנים טובות היה לנו עסק פטור ממס הכנסה. העסק כבר מזמן הפסיק להעסיק אותנו לאחר שאשתי, שפתחה אז את העסק בגלל שיקולים מסוימים, זנחה אותו. ברוך ד', יש פרנסה והיא עוברת דרך צינורות אחרים, ובעצם לא הייתה כל סיבה שלא נשכח לגמרי מאותו עסק פטור.
הבעיה היא, שאמנם מבחינה...
כתבה רמב"ם בתחיל הלכות מאכלות אסורות מצות עשה לידע הסימנין שמבדילין בהן בין בהמה וחיה ועוף ודגים וחגבים שמותר לאכלן ובין שאין מותר לאכלן שנאמר והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור, ונאמר להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל.
נמצא שיש מצות עשה לחקור...
כתב מרנא החזו''א (אבהע''ז סי ב סק''ז) ולכן בזמן הזה אי יתיהב רשותא להקריב קרבן פסח אין לבטל מפני שאין לנו כהן מיוחס וסגי בבדיקת ד' אמהות אף שאין לנו יחוס אבות עד כהן שעבד ואפשר שהעמידו חכמים דבריהם אף בכה''ג ושמעתי שדנו בזה רבותנו אחרונים ז''ל ועוד דנו משום חסרון אבנט לתכלת עכ''ל
והנה פתח לן מרן...
"ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה. וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה"
וצ"ב מאי שנא רישא "מלאכתו" אשר עשה,
ומ"ש סיפא וישבות ביום השביעי מ"כל" מלאכתו? או שיהיה כתוב כל ברישא, או רק מלאכתו גם בסיפא?
בפרשתן (ד', כ"ד): "ויפגשהו ה' ויבקש המיתו".
ובנדרים (לא:) סובר רבי יהושע בן קרחה, שהמלאך ביקש להרוג למשה לפי שנתרשל מן המילה,
וצ"ע בזה: וכי חייב מיתה משום שנתרשל, והרי אין בה רק עשה לאב.
קצת קשה מה יצחק אבינו דיבר על אוכל שהוא אוהב הרי מדובר על אחד מהאבות הקדושים פרוש מכל הבלי העוה''ז !
ושמעתי פעם תירוץ שמדובר היה בקרבן פסח ויש דין בקרבן פסח שנאכל על השובע בחרדל וכו' בפסחים וא''כ זה מה שאמר לו כוין שנאכל על השובע עשה לי כאשר אוהב שאוכל לאכול .
מה הבל עשה בתור רועה צאן?
וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־אָחִ֖יו אֶת־הָ֑בֶל וַֽיְהִי־הֶ֙בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה:
הרי לא הותר לאכול בהמות אז לאיזה תכלית היה רועה צאן ובמיוחד שתפקידו של האדם הוא "לעבודה ולשמורה"
כדכתיב:
וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים מִגַּן־עֵ֑דֶן...