דבר היושר

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
754
תודות
2,216
נקודות
296
אומן אין לו חזקה כדתנינן בב"ב מב, א לגודרות גם אין חזקה כהאמור בב"ב לו, ב ושנים אוחזין הוצרכו ל'אנן סהדי דמאי דתפיס האי דידיה הוא' [תוס' ב"מ ב, א] 'דחשיב כאילו אנו יודעים' [תוס' ב"ב לד, ב] והרא"ש בריש ב"מ דימה בין דינא דיחלוקו לדינא דנסכא דרבי אבא ואף התוס' בב"ב דימה אהדדי.

ולכ' כל הדברים הללו צריכים ביאור רב - דהגם שבכולן לא שייך חזקה מה שתחת ידו הרי הוא שלו - מ"מ שיזכה מדינא דמוחזק?
 
וידוע בזה יסוד הגרא"ו דדינא דמוחזק שייך אך כשיש דררא, אולם קשה לי מכו"כ סוגיות, ראשית בשנים אוחזין גופא נראה מכל הגמ' דהויא מדינא דמוחזקות והתם הלא ליכא דררא, מלבד זאת הרי גם בתקפו כהן בב"מ ו, ב ליכא דררא (יש את שו"ת הרשב"א שיא' שכותב שכן, אבל נראה שהוא יחידאה בהעניין, הואיל ולא מצינו מאן דקסבר שלפי סומכוס בכה"ג - יחלוקו מפני שיש דררא) וכך בנסכא דרבי אבא גופיה כ' שיכול לומר לא חטפי מפני שהוא המוחזק בהממון, והגם שליכא דררא, וברשב"ם שם (ב"ב לג, ב) נראה שכל דינא דנסכא דרבי אבא באה אודות דינא ד'העמד ממון על חזקתו' ו'אין החוטף יכול להוציא הימנו בלא ראיה' וכיו"ב לישנא טובא (והתם הרי פשיטא שאין דררא).

ומוכח מכל הני ששייך דינא דמוחזקות אף במקומות שליכא דררא.
 
לא כ"כ הבנתי את הקו',
מוחזק הגובר על מר"ק - הוא מוחזקות המבוססת על חמשתח"י, ולכך אלים מהמר"ק, ולכך היכן של"ש חמשתח"י הלא ברור שיד המר"ק אלימא טובא, כיוון דהיכן שאין מוחזק לא קיים לנו כבעלים אלא המר"ק לחוד ואין התפוס מעמיד אפי' צד בענין אא"כ יביא ראי',
ומה שאמרינן בכמה מקומות דאזלינן בתר המוחזק אע"פ שאי"ז מהווה ראי' שהוא שלו - היינו כיוון דאיירי' בכה"ג שאין טעם לומר שהוא של הבעלים כשם שהוא של המוחזק, ואז אמרינן דלא מפקינן מיד התפוס, אך היכא דהמר"ק הוא טעם להחזיק שהוא שלו, ברור הדבר דאזלינן בתר המר"ק..
 
מוחזק הגובר על מר"ק - הוא מוחזקות המבוססת על חמשתח"י,
כמדומה שנושא זה הוא בקונצונזוס אצל חז"ל שדינא דמוחזק וחזקה מה שתחת ידו שלו הם שתי עניינים הנפרדים לחלוטין.

בין היתר זה בא לידי ביטוי בסוגיות הבאות: א. לרוב הראשונים מיגו להוציא אמרינן, ואילו מחמשתי"ש לכו"ע ל"מ [רמב"ן כתובות יט, א] ב. מוחזק בעי טענה ואילו חמשתי"ש יש סוברים של"ב טענה [רביו"נ ב"ב כח, ב] ג. גבי מוחזקות נח' אי תקפו כהן מוציאין מידו [ב"מ ו, ב] ואילו גבי חמשתי"ש, דבר פשוט הוא דמוציאים מידו [רשב"ם ב"ב לד, א] ד. מוחזקות אינה מועלת להכריע איסורין בתולדה [שער"י ש"ה] ואילו חמשתי"ש מהני להכריע איסורין, ולפסלו לעדות [כמבו' בסוגיית נסכא דר"א] ואף מתירין אשה לשוק בשביל זה [עיין אהע"ז יד, כד] ה. סומכוס מודה ואף שפליג על המושג 'מוחזק' כמו שפזור בסוגיות הש"ס, מודי בהך דמהני אחיזתן.
 
לכך היכן של"ש חמשתח"י הלא ברור שיד המר"ק אלימא טובא, כיוון דהיכן שאין מוחזק לא קיים לנו כבעלים אלא המר"ק לחוד ואין התפוס מעמיד אפי' צד בענין אא"כ יביא ראי',
אגב, כל המקור לזה שמוחזק עדיף ממר"ק הוא מהסוגיא בב"מ ק, א גבי מחליף פרה בחמור, ושם פשיטא שלא שייך דינא דחזקת מטלטלין, שהלא אנו יודעים 'מהיכן באת לידו'.
 
???
שמוחזק עדיף ממר"ק הוא מהסוגיא בב"מ ק, א גבי מחליף פרה בחמור, ושם פשיטא שלא שייך דינא דחזקת מטלטלין, שהלא אנו יודעים 'מהיכן באת לידו'.
מה שייך, כל היכן שיש מוחזק והבעלים תובעו תן לי את חפצי !!!
אין עוד מקור חוץ מבב"ק ק' ??
 
כמדומה שנושא זה הוא בקונצונזוס אצל חז"ל שדינא דמוחזק וחזקה מה שתחת ידו שלו הם שתי עניינים הנפרדים לחלוטין.

בין היתר זה בא לידי ביטוי בסוגיות הבאות: א. לרוב הראשונים מיגו להוציא אמרינן, ואילו מחמשתי"ש לכו"ע ל"מ [רמב"ן כתובות יט, א] ב. מוחזק בעי טענה ואילו חמשתי"ש יש סוברים של"ב טענה [רביו"נ ב"ב כח, ב] ג. גבי מוחזקות נח' אי תקפו כהן מוציאין מידו [ב"מ ו, ב] ואילו גבי חמשתי"ש, דבר פשוט הוא דמוציאים מידו [רשב"ם ב"ב לד, א] ד. מוחזקות אינה מועלת להכריע איסורין בתולדה [שער"י ש"ה] ואילו חמשתי"ש מהני להכריע איסורין, ולפסלו לעדות [כמבו' בסוגיית נסכא דר"א] ואף מתירין אשה לשוק בשביל זה [עיין אהע"ז יד, כד] ה. סומכוס מודה ואף שפליג על המושג 'מוחזק' כמו שפזור בסוגיות הש"ס, מודי בהך דמהני אחיזתן.
אין קו' כלל,
וודאי שאלו הם ב' דברים,
עם כל זאת - בוודאי שמוחזקות מבוססת על חמשתח"י, ואין כעת הזמן לזה..
 
עם כל זאת - בוודאי שמוחזקות מבוססת על חמשתח"י, ואין כעת הזמן לזה..
לא יכול להיות בעולם, זה פשוט חסר טעם להתוכח על כך, הן מחמת סוגי הספיקות הרבים שמוכרעים באמצעות המוחזקות - הן מחמת שהדינים וצורות ההלכה שונות כמו שהבאנו למעלה (דפשיט"ל לחז"ל שישנו חילוק עמוק בינהם, אלא דפליגי עד היכן הדברים מגיעים) - והן מחמת שהם פשוט עוסקים בשני וריאציות שונות (מוחזק - כשיש דררא, וחזקת כל מה שתחת ידו שלו - כשאין דררא).
 
אומן אין לו חזקה כדתנינן בב"ב מב, א לגודרות גם אין חזקה כהאמור בב"ב לו, ב ושנים אוחזין הוצרכו ל'אנן סהדי דמאי דתפיס האי דידיה הוא' [תוס' ב"מ ב, א] 'דחשיב כאילו אנו יודעים' [תוס' ב"ב לד, ב] והרא"ש בריש ב"מ דימה בין דינא דיחלוקו לדינא דנסכא דרבי אבא ואף התוס' בב"ב דימה אהדדי.

ולכ' כל הדברים הללו צריכים ביאור רב - דהגם שבכולן לא שייך חזקה מה שתחת ידו הרי הוא שלו - מ"מ שיזכה מדינא דמוחזק?
לא כ"כ הבנתי את השאלה,
מוחזקות נראה הפשט משום שהוא הצד הפשוט בממון, [ולכן ... יש כמה בתי מדרשות איך להסביר, אולם משם זה מתחיל]
וכשאדם מחזיק החפץ תחת ידו הוא הצד הפשוט בממון משום חמשתיא"ש, ולא רק דינא דחזקה אלא הוא יותר, גם מוחזקות,
וגם היכא שאין משתיא"ש, מ"מ איכא מוחזקות מחמת פשטות אחרת כגון מר"ק ועוד,
אולם מאותו סיבה שאין חמשתיא"ש, גם אין פשטות אחרת וע"כ אין גם מוחזקות,
מקווה שהובנתי.
 
מוכח מכל הני ששייך דינא דמוחזקות אף במקומות שליכא דררא.
ראיה נוספת ומוחצת לזה.

כל דינא דחזקת קרקעות באמצעות ישיבה בקרקע במשך שלוש שנים, הוא מדין שמעתה חשוב כמוחזק בהקרקע (לר"י כ"כ הרמב"ן והריטב"א והעדר"י ורש"י ולרבנן כ"כ האביע"ז בדעת הרמב"ן ובהריטב"א) ויש לתמוה כיצד מועילה המוחזקות בכי האי גוונא, הרי אין דררא דממונא בכה"ג (שבלא שהלוקח יטען לקוחה היא בידי - פשיטא שמשיבים זאת למר"ק).
 
אולם מאותו סיבה שאין חמשתיא"ש, גם אין פשטות אחרת וע"כ אין גם מוחזקות,
המושג מוחזק אינו כפוף לתפיסה המוכחת וכיוצ"ב, הרעיון הגלום בו כבר נתבאר בב"ק מו, ב שסברתו וטעמו הוא הואיל ומאן דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא ועיין כאן במה שכתבתי בזה.
 
המושג מוחזק אינו כפוף לתפיסה המוכחת וכיוצ"ב, הרעיון הגלום בו כבר נתבאר בב"ק מו, ב שסברתו וטעמו הוא הואיל ומאן דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא ועיין כאן במה שכתבתי בזה.
נכון אולם מי הוא הכאיב?
זה נמדד לפי פשטות הצד, ולא לפי התפיסה בחפץ, ובגדרות וכדו' אין פשטות למי שתופס, ובחזקת ג"ש יש פשטות למי שישב ג"ש, וממילא הצד השני כאיב..
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון