חידת חנוכה מוכר כסותו לנרות חנוכה רק למחרת (1 צופה)

[נדיב לב]

קיי"ל שעני מוכר כסותו לנרות חנוכה. איך ייתכן מצב שהעני לא יצטרך למכור כסותו, וביום למחרת או יום אחר באותו מצב יצטרך למכור כסותו.

 

[נדיב לב]

מכיון והחידה מוכרת אכתוב את הפתרון.

פתרון החידה: הנה הרמב"ם פ"ד מהל' חנוכה הל' יב כתב וז"ל: מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק ע"כ.
ומאידך לגבי נר שבת כתב כתב הרמב"ם בפרק ה מהל' שבת הל' א' וז"ל: הדלקת נר בשבת אינה רשות אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק ולא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה עד שיעשנה כגון עירובי חצרות או נטילת ידים לאכילה אלא חובה ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת אפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת ע"כ.
וכן בשו"ע ריש סימן תרעא כתב "ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק". ומנגד לגבי נר שבת כתב בסימן רסג סעיף ב' "אחד האנשים ואחד הנשים, חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת; אפי' אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר, שזה בכלל עונג שבת הוא".

ומטו משמיה דגאב"ד פוניבז' הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, שמדוקדק מדברי הרמב"ם דלנר שבת אינו חיב למכור כסותו דאינו חמור כנר חנוכה שחייב למכור עבורו את כסותו. ואני בעניי דקדקתי גם מדברי השו"ע.

ולפ"ז, אדם שאין לו מעות בע"ש של חנוכה לא לקנות נר שבת ולא נר חנוכה, אבל יש בידו כסות וכיו"ב שיכול לקחת בדמיו רק נר אחד, לכאורה אינו מחוייב למוכרו, דהלא קיי"ל נר שבת ונר חנוכה נר שבת קודם משום שלום ביתו [רמב"ם שם הי"ד] ואם ימכור כסותו, יצטרך להדליק בו נר שבת, ולנר שבת הא אינו מחוייב למכור כסותו, וזה צ"ע דבאמת מטעם זה לא יצטרך למכור כסותו, ויוצא דין מחודש, דביום חול חייב למכור כסותו, ובע"ש אינו מחוייב ויל"ע בזה.

וכעין ספק זה ראה תוס' ב"מ לג. ד"ה אבדתו. אמנם יש מהפוסקים שכתבו להדיא דגם לנר שבת חייב למכור כסותו, ראה ביה"ל סימן רסג ד"ה על הפתחים ובמחצית השקל שם, אמנם מלשון הרמב"ם לכאורה מדוייק שאינו מוכר.