מחשב לחדו"ת בתוך ביהמ"ד ובאמצע הסדר (3 צופים)

[מצַפֶּה]

בכולל בו אני לומד מקובל לחלוטין השימוש במחשב במהלך הסדר,
עד כדי שיש שיושבים רק עם מחשב... ועכ"פ אין בזה שום בעיה,
מדובר בכולל גדול במרכז, שנחשב לכולל מצוין ורבים מידפקים על דלתותיו.

לחץ כדי לכווץ...

אם אנחנו מתכוונים לאותו כולל, יש איזור מיוחד/קומות מיוחדות, שרק שם מותר מחשבים.
ובד"כ אלו שכותבים ושקועים בהם הם מהת"ח היותר גדולים והיותר ידענים של הכולל.
כל אחד ומה שיותר מתאים לו להיות שקוע בלימוד.

 

[גברא זוטרא]

ודאי וודאי שראוי להחזיק מחשב לחידושי תורה אבל יש חובה גמורה לחוסמו מאינטרנט
ושמעתי שהגאון ר' אברהם דב אויערבך אמר פעם שאם בציעורותו היה מחשב, היה משתמש בו כל היום...

 

[נדיב לב]

הגרי"ב שרייבר (לרפו"ש) בעצרת 'זעקת התורה'

לחץ כדי לכווץ...

גם אילו ר' בונם (לרפו"ש. ממש כואב. קשה לזהות אותו), היה מחזיק שלטי מחאה זה היה [כמעט] נורמלי, בכל זאת מדובר בעצרת. כך שלא הייתי מביא ראיה משם לכולל סדיר.

 

[מרכז]

גם אילו ר' בונם (לרפו"ש. ממש כואב. קשה לזהות אותו), היה מחזיק שלטי מחאה זה היה [כמעט] נורמלי, בכל זאת מדובר בעצרת. כך שלא הייתי מביא ראיה משם לכולל סדיר.

לחץ כדי לכווץ...

הכותרת של האשכול היא "בתוך ביהמ"ד ובאמצע הסדר", כך שלעניין הראשון זו ראייה עכ"פ...

 

[נדיב לב]

בכולל בו אני לומד מקובל לחלוטין השימוש במחשב במהלך הסדר,
עד כדי שיש שיושבים רק עם מחשב... ועכ"פ אין בזה שום בעיה,
מדובר בכולל גדול במרכז, שנחשב לכולל מצוין ורבים מידפקים על דלתותיו.

מעניין לדעת מה דעת חו"ר הפורום בענין הזה.
​

לחץ כדי לכווץ...

אני הק' חושב שהכנסת מחשבים לבתי מדרש אינה בעייתית במיוחד, ואף שבמקומות מסוימים קיימת הסתייגות רשמית, נראה שהיא נאכפת מעט מאוד. (במקצת מבתי מדרשות ליטאיים. מה קורה אצל אחיי החסידים איני יודע).

בנוגע לשימוש במחשב בשעת הסדרים. לדעתי זו בעיה רצינית. אתה רואה אברכים צעירים בכולל נחשב, שלומדים מתוך מחשב בעוד חבריהם שוקעים במשא ומתן אחד עם השני, מלבנים את הסוגיא לעומק בצוותא (סוג של ביקורת עמיתים), ואילו אלו "המתחשבנים" עוסקים לרוחבה של סוגיא... ומזניחים את עומקה.

כמובן הבעיה העיקרית אינה המחשב עצמו, אלא המאגרים התורניים שהוא מכיל. ואכן, הם יכולים לסייע בכתיבת חיבורים ומאמרים, אבל השימוש בהם בלימוד עיוני מסיח דעת מעיקר הלימוד ומזיק מאוד! אברכים עלולים להעדיף ריבוי כתיבה על פני רכישת עומק בסוגיא, לגרום להם לשאוף לכתוב חבורות או בכלל ליצור חיבור על ידי ליקוט חומרים ממקורות שונים שזמינים בשפע, דבר שמעניק קורח רוח ותחושת סיפוק שטחית על חשבון לימוד עיוני שנדחק לפינה.

כמו כן שמעתי פעם על מחקרים שטוענים כי שימוש במחשב בשעת לימוד, מחליש את כח החשיבה [אגב זה עוד סיבה למה עדיף לימוד רציני על פני השוטטות (אפילו) בפורום אוצר התורה...:)]​

 

[מרכז]

אני הק' חושב שהכנסת מחשבים לבתי מדרש אינה בעייתית במיוחד, ואף שבמקומות מסוימים קיימת הסתייגות רשמית, נראה שהיא נאכפת מעט מאוד. (במקצת מבתי מדרשות ליטאיים. מה קורה אצל אחיי החסידים איני יודע).

בנוגע לשימוש במחשב בשעת הסדרים. לדעתי זו בעיה רצינית. אתה רואה אברכים צעירים בכולל נחשב, שלומדים מתוך מחשב בעוד חבריהם שוקעים במשא ומתן אחד עם השני, מלבנים את הסוגיא לעומק בצוותא (סוג של ביקורת עמיתים), ואילו אלו "המתחשבנים" עוסקים לרוחבה של סוגיא... ומזניחים את עומקה.

כמובן הבעיה העיקרית אינה המחשב עצמו, אלא המאגרים התורניים שהוא מכיל. ואכן, הם יכולים לסייע בכתיבת חיבורים ומאמרים, אבל השימוש בהם בלימוד עיוני מסיח דעת מעיקר הלימוד ומזיק מאוד! אברכים עלולים להעדיף ריבוי כתיבה על פני רכישת עומק בסוגיא, לגרום להם לשאוף לכתוב חבורות או בכלל ליצור חיבור על ידי ליקוט חומרים ממקורות שונים שזמינים בשפע, דבר שמעניק קורח רוח ותחושת סיפוק שטחית על חשבון לימוד עיוני שנדחק לפינה.

כמו כן שמעתי פעם על מחקרים שטוענים כי שימוש במחשב בשעת לימוד, מחליש את כח החשיבה [אגב זה עוד סיבה למה עדיף לימוד רציני על פני השוטטות (אפילו) בפורום אוצר התורה...:)]

לחץ כדי לכווץ...

כך כתבתי לעי' :

מכל מקום, הרבה פעמים המחשב עשוי לסייע לא כסיכום אלא כמאגר ספרים, זה מאד נח כשרוצים לראות מה ר' ראובן אמר בסוגיא או כל רה"י או ספר שלא לכ"א יש באמתחתו כעת, בפרט בבתי מדרשות בהם יש הרבה לומדים ומעט מדי ספרים. וגם כשמשתמשים לצורך הזה עם המחשב - יש להבחין בזהירות שלא פותחים ספרים בקצב ובכמות שמוציאה מהמחשבה והעמל העיוני.

לחץ כדי לכווץ...

נדמה כי זה עניין נשלט. ומי שמגדיר לעצמו מראש את המטרות לשמן הוא מעמיד את המחשב לרשות עצמו במשך הסדר, והדברים ברורים לו ולחברותא שלו - לא יסחף אחר חיפוש "רוחב הסוגיה" כלשונך, אלא ישתמש במחשב לעזר בלבד, למשל לפתיחת המקורות שאינם לפניו.

(אגב, לגבי המחקרים שהבאת, יש לקחת בחשבון את החילוק בין מחשב עם אינטרנט לכזה בלעדיו, או מנותק ממנו, איני יודע במה עסקו המחקרים, אך סביר מאד שבכזה שיש בו חיבור לאינטרנט. וכמובן, מדובר אם כן בהבדל של שמיים וארץ).

 

[נדיב לב]

כך כתבתי לעי' :

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח. מודה ומתוודה שלא עברתי על האשכול כלל. מלבד ההודעה עם ר' בונם.

נדמה כי זה עניין נשלט. ומי שמגדיר לעצמו מראש את המטרות לשמן הוא מעמיד את המחשב לרשות עצמו במשך הסדר, והדברים ברורים לו ולחברותא שלו - לא יסחף אחר חיפוש "רוחב הסוגיה" כלשונך, אלא ישתמש במחשב לעזר בלבד, למשל לפתיחת המקורות שאינם לפניו.

לחץ כדי לכווץ...

אכן. מי ששולט על יצרו שינהג כך. בדרך כלל זו קבלה שלולא כל נדרי היה מקום לחשוש.

(אגב, לגבי המחקרים שהבאת, יש לקחת בחשבון את החילוק בין מחשב עם אינטרנט לכזה בלעדיו, או מנותק ממנו, איני יודע במה עסקו המחקרים, אך סביר מאד שבכזה שיש בו חיבור לאינטרנט. וכמובן, מדובר אם כן בהבדל של שמיים וארץ).

לחץ כדי לכווץ...

לא קשור לאינטרנט והסחות דעת. אלא עצם הלימוד במחשב איכותו פחותה מאשר לימוד בספר. ושוב, ייתכן ואין מחקר כזה, או שמאז הגיעו למסקנה אחרת. ולכן נזהרתי וכתבתי: "שמעתי פעם על מחקרים שטוענים".

 

[אולפן חדת]

כמובן שלא יופיע ברקע שלחן העבודה, (ולא בשום חלון שנחשף בכולל,) תמונה משפחתית, ולא כל דבר שנותן אוירת חוץ.

 

[דרך המלך]

הגרי"ב שרייבר (לרפו"ש) בעצרת 'זעקת התורה'

לחץ כדי לכווץ...

שוב, אין בעיה ללמוד מתוך מחשב, הבעיה היא הכתיבה ככלי אתו בונים סברה.

 

[דרך המלך]

לי יש סדרי לימוד עם ספרים פיזיים, והשאר היא כתיבה יוצרת במחשב

לחץ כדי לכווץ...

כתיבה יוצרת: היא כתיבה שמטרתה אמנותית. תוצאת הכתיבה היוצרת היא טקסט, אשר בדרך כלל, לא ניתן לסווגו כאחת מסוגות הטקסט הנפוצות: טקסט ענייני, טקסט עיוני, רשימה, טקסט מדריך ומפעיל, פרסומת, מכתב או חוזה. צורות הכתיבה היוצרת הנפוצות הן סיפורת (פרוזה), שירה, מחזה או הגיגים. כתיבה יוצרת היא למעשה תהליך של יצירת טקסט ספרותי. מתוך המכלול.

זה בדיוק הנקודה שהמטרה היא הטקסט וזה המבנה החשיבתי א"א להגדיר את זה כעיון

 

[יואל שילה]

כתיבה יוצרת: היא כתיבה שמטרתה אמנותית. תוצאת הכתיבה היוצרת היא טקסט, אשר בדרך כלל, לא ניתן לסווגו כאחת מסוגות הטקסט הנפוצות: טקסט ענייני, טקסט עיוני, רשימה, טקסט מדריך ומפעיל, פרסומת, מכתב או חוזה. צורות הכתיבה היוצרת הנפוצות הן סיפורת (פרוזה), שירה, מחזה או הגיגים. כתיבה יוצרת היא למעשה תהליך של יצירת טקסט ספרותי. מתוך המכלול.

זה בדיוק הנקודה שהמטרה היא הטקסט וזה המבנה החשיבתי א"א להגדיר את זה כעיון

לחץ כדי לכווץ...

נו באמת
כל הספרים והחוברות שלי נוצרו באופן הזה
ריכוז החומר למקום אחד
חלוקתו לנושאי משנה
ולתתי נושאים
ולתמצת אותו
וכשהחומר מרוכז מולי, מהסוגיא בגמ' דרך הראשונים - כל נושא בתת סעיף שלו - אני כעת מסוגל להתרכז בו ולחשוב לעומקו
ואז לכתוב את התובנות
כל אחד עם מבנה החשיבה שלו

 

[דרך המלך]

נו באמת
כל הספרים והחוברות שלי נוצרו באופן הזה
ריכוז החומר למקום אחד
חלוקתו לנושאי משנה
ולתתי נושאים
ולתמצת אותו
וכשהחומר מרוכז מולי, מהסוגיא בגמ' דרך הראשונים - כל נושא בתת סעיף שלו - אני כעת מסוגל להתרכז בו ולחשוב לעומקו
ואז לכתוב את התובנות
כל אחד עם מבנה החשיבה שלו

לחץ כדי לכווץ...

עבודה זרה יט. "אמר רב אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ שנאמר (תהלים א, ב) כי אם בתורת ה' חפצו"

זה וודאי שכל אחד ילמד רק בצורה המתאימה לו, רק צריך לדעת מהם האופציות ומה הרווח וההפסד בכל דרך,
ואין אנחנו באים לדון מי צודק אלא מה הדרכים האפשריים ולהגיד שאין נידון במקום שברור שהדרכים הם שונים זה קצת מוזר, עמך הסליחה.

 

[חד מבתראי]

הגרי"ב שרייבר (לרפו"ש) בעצרת 'זעקת התורה'

לחץ כדי לכווץ...

ואולי פשוט מישהו הראה לו רגע באוצה"ח 'מדרש הנעלם' על אסיפה שהיא לש"ש?
(התמונה נוראית. אם ת"ח הוא, צריך שיחלה עצמו עליו)

 

[מצַפֶּה]

זה וודאי שכל אחד ילמד רק בצורה המתאימה לו, רק צריך לדעת מהם האופציות ומה הרווח וההפסד בכל דרך,

לחץ כדי לכווץ...

בדיוק.
אבל א"א להכליל ולומר שזה מוריד את העיון כי יש כאלו שהם עמקנים, וזה רק מוסיף להם לעיון והדברים הרבה יותר מחודדים בצורה זו
כל מיני פינות ש"בדיבור בלימוד" מזניחים אותן ואומרים כן כן את הנקודה הזו צריך לבדוק וכו'....
אבל כשכותבים במחשב וסוגרים את הפינות, א"א להתעלם מהן, ובודקים לעומק כל דבר.
כל אחד וסגנונו.
מה שאצל אחד מוביל להפסד ולהורדת העיון, אצל אחר מוביל לרווח ולהעמקת העיון.