מיהו 'הרב המובהק יהונתן אשכנזי' המובא בשער המלך?

[זקן ויושב בישיבה]

בשער המלך פי"ט מהלכות מלוה ולוה הלכה ה'. הביא קושיה בשם הרב המובהק יהונתן אשכנזי.
הקושיא נמצאת בתומים סימן לט.
האם כוונת השער המלך היא לרבי ר' יונתן אייבשיץ?

 

[הצעיר שבחבורה]

בשער המלך פי"ט מהלכות מלוה ולוה הלכה ה'. הביא קושיה בשם הרב המובהק יהונתן אשכנזי.
הקושיא נמצאת בתומים סימן לט.
האם כוונת השער המלך היא לרבי ר' יונתן אייבשיץ?

לחץ כדי לכווץ...

יגיד עליו רעו
בית ישחק הלכות שבועות פרק ח הלכה יג

ובהיותי בזה שמעתי מקשים משמיה דגברא רבה הרב יהונתן אשכנזי ז"ל [בעל התומים] שהקשה לתירוץ התוס' הלזו שתירצו דאיירי בשמחל השעבוד או בשאין לו קרקע מהא דדרשינן בשבועות דף מ"ז שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין היורשים והשתא אי איירי בדלית ליה קרקע הא מדינא לא גבי מן היורשין דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבע"ח ואי בדאית ליה קרקע לא משתבע אפי' איהו דאין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות. ואפשר ליישב דמשכחת לה בשתפס הבע"ח מחיים וכדכתב רבינו בפי"א מהל' מלוה הלכה ח' יעו"ש, אי נמי אפשר לומר דמשכחת לה כשהם ביד אחרים דאז משתעבדי לבע"ח וכדכתבו התוס' בפ' יש בכור דף נ"א והרא"ש פרק יש נוחלין גבי אין הבכור נוטל פי שנים במלוה יעו"ש, אי נמי דהתוס' יסברו כדעת הרשב"א בחי' בפרק הגוזל בתרא דהא דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבע"ח אינו אלא תקנתא דרבנן יעו"ש. ואחרי נדפס ס' שער המלך ראיתי שם שהביא קושיא הלזו ותירץ כן יעו"ש בהל' מלוה פי"ט ה"ה.​

 

[זקן ויושב בישיבה]

יגיד עליו רעו
בית ישחק הלכות שבועות פרק ח הלכה יג

ובהיותי בזה שמעתי מקשים משמיה דגברא רבה הרב יהונתן אשכנזי ז"ל [בעל התומים] שהקשה לתירוץ התוס' הלזו שתירצו דאיירי בשמחל השעבוד או בשאין לו קרקע מהא דדרשינן בשבועות דף מ"ז שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין היורשים והשתא אי איירי בדלית ליה קרקע הא מדינא לא גבי מן היורשין דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבע"ח ואי בדאית ליה קרקע לא משתבע אפי' איהו דאין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות. ואפשר ליישב דמשכחת לה בשתפס הבע"ח מחיים וכדכתב רבינו בפי"א מהל' מלוה הלכה ח' יעו"ש, אי נמי אפשר לומר דמשכחת לה כשהם ביד אחרים דאז משתעבדי לבע"ח וכדכתבו התוס' בפ' יש בכור דף נ"א והרא"ש פרק יש נוחלין גבי אין הבכור נוטל פי שנים במלוה יעו"ש, אי נמי דהתוס' יסברו כדעת הרשב"א בחי' בפרק הגוזל בתרא דהא דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבע"ח אינו אלא תקנתא דרבנן יעו"ש. ואחרי נדפס ס' שער המלך ראיתי שם שהביא קושיא הלזו ותירץ כן יעו"ש בהל' מלוה פי"ט ה"ה.​

לחץ כדי לכווץ...

ערבך ערבא צריך, גם הוא מביא את הקושיא בשם רבי יהונתן אשכנזי, ומנין שכוונתו לבעל התומים?
[איני יודע מאיפה הבאתם את דבריו, אבל הסוגריים שבהם נכתב בעל התומים לא מופיעים במקור].

 

[הצעיר שבחבורה]

תומים סימן עה סק"א

ואין להקשות לשיטת הרא"ש בפמ"ש דמודה במקצת לא משכחת ליה רק בדלית ליה קרקע מעולם אפילו בעת הלואה, א"כ הא דדרשינן בפרק כל הנשבעים (שבועות מז א) שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין יורשים, דטוען מנה ביד אביכם ויורשים אמרו חמשין ידענא וחמשין לא ידענא דלא דנינן ביה מתוך שאיל"מ, דבממ"נ אי אית להו קרקע מאביהם א"כ הא ליכא כאן שבועה דאורייתא כלל, דהא הו"ל שעבוד קרקע, ואי לית להו הא הו"ל מטלטלין דיתמי [דלא משתעבדי],​

 

[זקן ויושב בישיבה]

תומים סימן עה סק"א

ואין להקשות לשיטת הרא"ש בפמ"ש דמודה במקצת לא משכחת ליה רק בדלית ליה קרקע מעולם אפילו בעת הלואה, א"כ הא דדרשינן בפרק כל הנשבעים (שבועות מז א) שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין יורשים, דטוען מנה ביד אביכם ויורשים אמרו חמשין ידענא וחמשין לא ידענא דלא דנינן ביה מתוך שאיל"מ, דבממ"נ אי אית להו קרקע מאביהם א"כ הא ליכא כאן שבועה דאורייתא כלל, דהא הו"ל שעבוד קרקע, ואי לית להו הא הו"ל מטלטלין דיתמי [דלא משתעבדי],​

לחץ כדי לכווץ...

נכון, כתבתי בהודעה הראשונה שאכן זו קושיית התומים. טעיתי שם בציון.
אבל עדיין אינו מוכח שהשער המלך התכוין אליו, על אף שהדברים מסתברים כן, מכל מקום זו היתה שאלתי.
אגב, בחיפוש באוצר החכמה ראיתי לכמה מחכמי הספרדים שמכנים את רבי יונתן אייבשיץ רבי יונתן אשכנזי. וכמדומני שכן דרכם להוסיף לחכמי האשכנזים את התואר 'אשכנזי'.

 

[איש חסיד היה]

אע"פ שמסתבר לומר שהכוונה היא לר' יונתן אייבשיץ שכך נקרא בפי אחרים,
מ"מ ע"כ אין כוונתו לקושיא שבאורים ותומים, כי ספר אורים ותומים הודפס לראשונה בשנת תקל"ה שזה שנה אחר פטירת השעה"מ, ו4 שנים אחר שהודפס ספר שער המלך [11 שנים לאחר פטירת הרבי ר' יהונתן].

ובאמת הלשון של שעה"מ היא: 'שמעתי מקשים משם הרב המובהק וכו', והיינו שהוא לא ראה את זה בספרו, אלא שכנראה קושיא זו היתה מפורסמת בשמו עוד קודם שהודפס הספר.

נ.ב. ההשערה ש

ראיתי לכמה מחכמי הספרדים שמכנים את רבי יונתן אייבשיץ רבי יונתן אשכנזי. וכמדומני שכן דרכם להוסיף לחכמי האשכנזים את התואר 'אשכנזי'.

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע אם נכונה, אבל לגבי ר' יונתן אייבשיץ יש לציין ששם משפחתו המקורית לא היתה אייבשיץ, וזה כינוי שהודבק לאביו אחר שהתקבל לרב בעיר אייבשיץ, ולאט לאט התגלגל לשם המשפחה כולה.
ותראה שבדפוסים הראשונים לא נזכר בשער השם אייבשיץ כלל. ואמנם איני יודע, אבל יתכן ששם המשפחה המקורית היה אשכנזי.

 

[זקן ויושב בישיבה]

אע"פ שמסתבר לומר שהכוונה היא לר' יונתן אייבשיץ שכך נקרא בפי אחרים,
מ"מ ע"כ אין כוונתו לקושיא שבאורים ותומים, כי ספר אורים ותומים הודפס לראשונה בשנת תקל"ה שזה שנה אחר פטירת השעה"מ, ו4 שנים אחר שהודפס ספר שער המלך [11 שנים לאחר פטירת הרבי ר' יהונתן].

ובאמת הלשון של שעה"מ היא: 'שמעתי מקשים משם הרב המובהק וכו', והיינו שהוא לא ראה את זה בספרו, אלא שכנראה קושיא זו היתה מפורסמת בשמו עוד קודם שהודפס הספר.

נ.ב. ההשערה ש

איני יודע אם נכונה, אבל לגבי ר' יונתן אייבשיץ יש לציין ששם משפחתו המקורית לא היתה אייבשיץ, וזה כינוי שהודבק לאביו אחר שהתקבל לרב בעיר אייבשיץ, ולאט לאט התגלגל לשם המשפחה כולה.
ותראה שבדפוסים הראשונים לא נזכר בשער השם אייבשיץ כלל. ואמנם איני יודע, אבל יתכן ששם המשפחה המקורית היה אשכנזי.

לחץ כדי לכווץ...

אוסיף רק שבאמרי בינה כתב שהשער המלך הקשה בשם התומים. אז נקט בפשיטות שהתכוון השער המלך לקושיית התומים.