חידה בתלמוד וחז"ל מי אמר למי?

[איש חסיד היה]

מימרא מסוימת במשנה.
במקום אחד נאמרה על ידי תנא א' ותנא ב' ענה לו עליה,
ובמקום אחר תנא ב' הוא שאמרה, ותנא א' ענה לו עליה באותה מטבע לשון.

 

[איש חסיד היה]

הבהרה ותיקון טעות:

מימרא מסוימת במשנה.

לחץ כדי לכווץ...

מימרא מסוימת בברייתא, הובאה בגמרא.
מדובר בברייתות המתייחסות לנאמר במשנה.
עוד הבהרה:
מדובר בשתי ברייתות שונות, שכל אחת מהם הולכת על משנה אחרת בענין אחר.
ועם כל זאת, במקום אחד תנא א' אמר על משנה א' אמירה מסוימת, וענה לו תנא ב'.
במקום אחר מובאת ברייתא אחרת שתנא ב' אמר על משנה ב' את אותה אמירה, ותנא א' ענה לו באותה מטבע לשון.

מקוה שהדברים מובנים.
אם לא, נא לעדכן.

 

[איש חסיד היה]

רמז: שני המשניות האמורות עוסקות ביום הכיפורים

 

[התורה]

תנוח דעתך שהנחת את דעתי
יומא סו:, מנחות ק.

 

[איש חסיד היה]

תנוח דעתך שהנחת את דעתי
יומא סו:, מנחות ק.

לחץ כדי לכווץ...

יש להוסיף: 'לא בבליים היו אלא אלכסנדריים היו'.
וחברו השיב לו 'תנוח דעתך שהנחת את דעתי'.

ביומא גבי הבבליים שהיו מתלשים בשערו של השליח לעזאזל. ר' יהודה אמר שלא היו בבליים, ור' יוסי השיב לו תנוח דעתך שהנחת את דעתי.
ובמנחות גבי הבבליים שביום הכיפורים שהיה חל ביום ו' היו אוכלים את השעיר לערב כשהוא חי. הוה איפכא.
ועיין בתוס' שם.