ראש השנה מי בחרב... אין ביטוח !!! (1 צופה)

[התורה]

מצמרר. רשימת התמותה במגזר החרדי והדתי מראש השנה תשפ"ו עד היום

 

[מרדכי זנגר]

מצמרר. רשימת התמותה במגזר החרדי והדתי מראש השנה תשפ"ו עד היום

לחץ כדי לכווץ...

לא רוצה לקרר את האמבטיה...
אבל הסיכוי שדבר כזה יקרה לך הוא 0.01
[חישוב פשוט של 100 בערך הרשומים כאן מתוך 1.35 מליון חרדים בישראל]

הסיבה להתכונן לר''ה היא לא בהפחדות מצמררות שאינם עומדות במבחן סטטיסטי פשוט.
הסיבה יותר נעלה מזה.

 

[אימתי]

למה לא?
אין דבר יותר נעלה שגורם לסיבה מתחתיה להתייתר.
הכל נכון ואת הכל צריכים. כל סיבה וענין מוסיפים את הרוח שלהם.
ובהחלט מקרב לרגש את התחושה של אפשרות אמיתית למות, שהחיים הם לא דבר מובן מאליו.
דבר שמחזק את ההבנה שהעולם באמת מתחדש ושהאדם ימות שנה הבאה, לא בהכרח מסמן עונש, אלא מסמן שה' החליט שהוא פשוט מיותר או ורח''ל אפי' לפעמים מזיק לעולם!

 

[אימתי]

מה שכן במחשבה שניה,
דברים קשים מדאי אנחנו לא מסוגלים באמת לעכל, וזה רק הורס לנו את רגישות ההרגש!
ואולי זה גם נכלל בכלל זה.

 

[התורה]

לא רוצה לקרר את האמבטיה...
אבל הסיכוי שדבר כזה יקרה לך הוא 0.01
[חישוב פשוט של 100 בערך הרשומים כאן מתוך 1.35 מליון חרדים בישראל]

הסיבה להתכונן לר''ה היא לא בהפחדות מצמררות שאינם עומדות במבחן סטטיסטי פשוט.
הסיבה יותר נעלה מזה.

לחץ כדי לכווץ...

יעי' במצו"ב:

גם לכם יש פחד מאלול?

גם לכם יש פחד מאלול? תכינו את הממחטות. הסיפור הבא עומד לקרוע לכם את הלב, אבל מיד לאחר מכן – הוא הולך לרפא אותו, להדביק את השברים, ולהעניק לכם מבט חדש לחלוטין על הימים המורכבים הללו שפתחנו בהם. כי בסופו של דבר, אין אבא ששוכח את הילד שלו. גם לא...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[נהר מעדן]

זה אינו דבר התלוי בסטטיסטי וכדומה, שאם מתו במיתות משונות מספר קטן כזה או כזה, בזה אפשר לדון ולמדוד גודל הפחד, או אפשר שאף אין צריכים לפחוד.

ידוע אימרתו החריפה של החפץ חיים: אנשים מדמין בנפשם שיש חברה שטארבערס - חברה מתים, ואנו אינני מנויים בחברה ההיא...

כשמתבוננים היטב שיש אנשים שחיו בלא שום פחד בראש השנה תשפ"ו, ובעצם באותו ראש השנה נגזר עליהם מיתה משונה ה"י, זהו מסר לנו, החי יתן אל לבו, שבראש השנה לוקחים כל אדם כבני מרון, ומודדים את הזכותים שלו ואת החובות שלו, ומכריעים את דינו, ואין זה דבר הנתון בחשבונות לפי הסטטיסטי, אם רק כך וכך בני אדם יצאו גזר דינם למיתה, זה אמור שהולכין אחר הרוב, וחזקה רוב חיים נשארים לחיים, כי מי יודע מי יהיה בשנה זו בגורל זו?

האמורא הקדוש 'רב' שיסד את הפיוט הנורא שאומרים ב'ונתנה תוקף', מי יחיה ומי... הוא ג"כ ידע שזה יכול לשבור את לב האדם, אבל זה עומק המושג של החי יתן אל לבו, ומי שמתבונן באמת במוחש חי, שכל מה שיקרה איתו במשך שנה הבאה עלינו לטובה, זה נגזר בשעות ספורות בראש השנה, אזי פחד וחלחלה באופן הטוב והמועיל יאחזנה, עד שיגרום שיפשפש במעשיו וישיב בכל לבו, ויקבל קבלה טובה על להבה - ואז בבטחון מלאה בהקב"ה ישלח על ה' יהבו שבוודאי יגזור עליו גזר דין לטוב, וילך לביתו שמח לאכול את סעודת היום. כהבטחת הנביא - לך אכול בשמחה לחמך, כי חדות ה' הוא מעוזכם, כי כבר רצה אלקים את מעשיך.

 

[רבי]

האמורא הקדוש 'רב' שיסד את הפיוט הנורא שאומרים ב'ונתנה תוקף', מי יחיה ומי...

לחץ כדי לכווץ...

??????

 

[נהר מעדן]

ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג
מִלְּתֵיהּ דְּרַב אָמְרָה. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְאֶחָד מֵהֶן מִתְחַתֵּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. דְּתַנֵּי בִתְקִיעָיתָא דְּרַב. זֶה הַיּוֹם תְּחִילַּת מַעֲשֶׂיךָ. זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חוֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵיאָמַר. אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם. אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשּׂוֹבַע. וּבִרְיוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ. לְהַזְכִּירָם לַחַיִים וְלַמָּוֶת.

 

[רבי]

ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג
מִלְּתֵיהּ דְּרַב אָמְרָה. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְאֶחָד מֵהֶן מִתְחַתֵּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. דְּתַנֵּי בִתְקִיעָיתָא דְּרַב. זֶה הַיּוֹם תְּחִילַּת מַעֲשֶׂיךָ. זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חוֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵיאָמַר. אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם. אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשּׂוֹבַע. וּבִרְיוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ. לְהַזְכִּירָם לַחַיִים וְלַמָּוֶת.

לחץ כדי לכווץ...

זה מילים שאומרים בזכרונות.
דומה לפיוט ונתנה תוקף ליתר דיוק.

 

[נהר מעדן]

אכן.
לא דקדקתי ככל הצורך. יישר כח על העמדת הדברים על דיוקם

 

[נפקא מינא]

לא רוצה לקרר את האמבטיה...
אבל הסיכוי שדבר כזה יקרה לך הוא 0.01
[חישוב פשוט של 100 בערך הרשומים כאן מתוך 1.35 מליון חרדים בישראל]

הסיבה להתכונן לר''ה היא לא בהפחדות מצמררות שאינם עומדות במבחן סטטיסטי פשוט.
הסיבה יותר נעלה מזה.

לחץ כדי לכווץ...

השנה אני מדלג על ונתנה תוקף!
מה הסיכוי שאני ימות באש ובמים?

וכדברי המגיה הרב זינגר:
להתכונן לר''ה היא לא בהפחדות מצמררות שאינם עומדות במבחן סטטיסטי פשוט.

 

[בד קודש]

השנה אני מדלג על ונתנה תוקף!
מה הסיכוי שאני ימות באש ובמים?

וכדברי המגיה הרב זינגר:
להתכונן לר''ה היא לא בהפחדות מצמררות שאינם עומדות במבחן סטטיסטי פשוט.

לחץ כדי לכווץ...

אם מטרתך במילים הללו זה רק כדי "להפחיד" אותך, אתה בהחלט יכול לדלג
ולו בגלל שאינך מכוון למה שכיוון המשורר.

מטרת המילים הללו זה להכיר בעובדה שאתה נשפט על חייך כעת.
וזה כלל לא קשור לכמה אנשים מתו, לא בשנה האחרונה ולא מאז בריאת העולם.

 

[איש חסיד היה]

כשמתבוננים היטב שיש אנשים שחיו בלא שום פחד בראש השנה תשפ"ו, ובעצם באותו ראש השנה נגזר עליהם מיתה משונה ה"י, זהו מסר לנו

לחץ כדי לכווץ...

מי אמר שאותם אנשים חיו בלי שום פחד בראש השנה תשפ"ו.
אולי הם חששו מאוד מאוד שיקרה להם כמו שקרה לכך וכך אנשים מר"ה תשפ"ה עד ר"ה תשפ"ו?

ובלי קשר, מדוע מי שליקט את הרשומות האלו מתוך הבנה שיש בהם מסר חיובי ראה לנכון ללקט רק את השמות של בני הציבור החרדי והדתי?
וכי המסר לא מועבר אותו דבר בדיוק גם באסונות כאלו שהתרחשו לרחוקים משמירת תורה ומצוות רח"ל?
ועדיף גם שילקט את כל האסונות מכל העולם, כולל גם את עשרות אלפי המפגינים שנהרגו באיראן ע"י המשטר!
ולא, אני לא צוחק!
הרי בנוסח התפילה שאנו אומרים במוסף שמקורו מהירושלמי שצוטט לעיל אנו בהחלט מתייחסים לזה
'ועל המדינות בו יאמר'
לא רק מדינת היהודים.

נכון שאני לא צודק?
כי המציאות היא שזה לא מדגדג אותנו ומכניס אותנו לחרדות!
אז מדוע חז"ל ראו לנכון להכניס בתפילה דוקא את הענין הזה של המדינות.
נקודה למחשבה.

 

[נהר מעדן]

מי אמר שאותם אנשים חיו בלי שום פחד בראש השנה תשפ"ו.
אולי הם חששו מאוד מאוד שיקרה להם כמו שקרה לכך וכך אנשים מר"ה תשפ"ה עד ר"ה תשפ"ו?

לחץ כדי לכווץ...

צדקת, לא זו הנקודה, אולי הם חששו וחיו בפחד נורא, ומכל מקום נסתרים דרכי ה'. אבל הנקודה עדיין אמיתית. שאנו מאמינים בדברי רבותינו ז"ל שגילו לנו שכל המאורעות דנין עליהם וגוזרים עליהם בראש השנה, ועל ידי התשובה קורעים ומבטלים את רוע הגזירה. א"כ החי יתן אל לבו, לעורר את הפחד בלבבו שיעשה הפעולות שהורו לנו רבותינו לערבב השטן והמקטרג בכדי שיגזור עלינו שנה טובה ומתוקה, ויתבטלו הגזירות הרעות.

 

[הרב הירושלמי]

[חישוב פשוט של 100 בערך הרשומים כאן מתוך 1.35 מליון חרדים בישראל]

לחץ כדי לכווץ...

זה ליהודים דתיים וחרדים מכל העולם!

מתוכם רק כ27 חרדים בארץ מתוך 1.35 מליון
תודה לאבינו שבשמים ולתורה שמגינה ומצילה עלינו
כזה אחוז תמותה אפסי מאסונות!
אשרינו שזכינו

 

[ישרע'ס]

שמעתי מראש ישיבה חשוב (ליטאי...) שאמר, שהעולם מדגישים את האסונות שהיו.. ושהכל נגזר בראש השנה. כמובן שהדברים נכונים. אבל היה צריך לעשות גם רשימה של כל הדברים הטובים שארעו השנה. אם רק נביט סביבנו נוכל לראות כ"כ הרבה דברים טובים שקרו, כמה התחתנו וכו'.
והזכיר את דברי חז"ל, בר"ה נפקדה שרה, וכן חנה.
ואמר, שראש השנה זהו יום שהקב"ה מחלק בו הרבה מתנות.

 

[איש חסיד היה]

שאנו מאמינים בדברי רבותינו ז"ל שגילו לנו שכל המאורעות דנין עליהם וגוזרים עליהם בראש השנה, ועל ידי התשובה קורעים ומבטלים את רוע הגזירה. א"כ החי יתן אל לבו,

לחץ כדי לכווץ...

אין חולק על העובדה שכל המאורעות דנים עליהם ונגזרים בראש השנה.
אם יש מי שמפקפק בענין הרי הוא אפיקורס הכופר בדברי חז"ל!
הנידון הוא רק על המילים האלו:

לעורר את הפחד בלבבו

לחץ כדי לכווץ...

היכן מצינו בדברי חז"ל וברבותינו הראשונים והאחרונים גישה כזו,
לעורר פחד מתוצאות יום הדין
שמא יקרה לנו אסון?!
והלא להדיא נפסק הפוך
וכמו שכתב הטור (סי' תקפא) בשם המדרש:

'שמנהגו של עולם אדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו ואין חותך צפרניו לפי שאינו יודע איך יצא דינו אבל ישראל אינן כן לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחין זקנם ומחתכין צפרניהם ואוכלין ושותין ושמחים בר"ה לפי שיודעין שהקב"ה יעשה להם נס לפיכך נוהגין לספר ולכבס בער"ה ולהרבות מנות בר"ה ומכאן תשובה למתענין בר"ה'

לחץ כדי לכווץ...

וכך גם נפסק בשולחן ערוך.
ומעניין לציין למה שכתב המהרש"ל - הובא בב"ח:

וכתב מהרש"ל (בביאורו לטור) ויש מקשין לפי זה ילבוש בגדים מרוקמים וצבעי ארגמן ונ"ל דאם כן אין כאן הוכחה שבטוח בו יתברך כי שמא אינו מפחד מיום הדין כלל ואינו חש אבל כשלובש לבנים זוכר ביום המיתה.

לחץ כדי לכווץ...

הרי בדיוק הנוסחה ע"פ חכמינו:
תדע שיום הדין, תחוש אותו, תזכור מה זה אומר, ועם כל זאת
ל-א לפחד!
תסתובב בטוח שהתוצאה תהיה טובה.

 

[איש חסיד היה]

אם רק נביט סביבנו נוכל לראות כ"כ הרבה דברים טובים שקרו, כמה התחתנו וכו'.
והזכיר את דברי חז"ל, בר"ה נפקדה שרה, וכן חנה.
ואמר, שראש השנה זהו יום שהקב"ה מחלק בו הרבה מתנות.

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי פעם מרב חשוב:
יש אנשים שמסתובבים בלחץ מ'מי ימות' 'מי יעני' וכו'
אבל הם שוכחים שכתוב גם 'מי יחיה' 'מי יעשר'.
אולי זאת ההזדמנות שלהם!

 

[נהר מעדן]

אם שנית לא שילשת.
אזכור לך את דברי רבינו יונה (שערי תשובה פ"ב):
הַדֶּרֶךְ הַחֲמִישִׁית – בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה. הַיָּרֵא אֶת דְּבַר הַשֵּׁם לִבּוֹ יָחִיל בְּקִרְבּוֹ בְּדַעְתּוֹ שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין. וּבָעֵת הַהִיא הָאֱלֹקִים יָבִיא בְמִשְׁפָּט אֶת כָּל מַעֲשֶׂה עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע. כִּי הָאָדָם נִדּוֹן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּין שֶׁלּוֹ נֶחְתָּם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וּבְעֵת אֲשֶׁר יֵדַע כִּי יָבִיאוּ אֶת דִּינוֹ לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם הֲלֹא יֶחֱרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה וְיָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ וּבְכָל דַּרְכֵי חֲרִיצוּת יָחִישׁ מִפְלָט לוֹ. וְלֹא תַּעֲלֶה עַל רוּחוֹ לִפְנוֹת עַל יָמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל וּלְהִתְעַסֵּק בְּיֶתֶר חֲפָצָיו. וְלֹא יַשְׁגִּיחַ לְפַתֵּחַ וּלְשַׂדֵּד אַדְמָתוֹ וְלֹא יִפְנֶה דֶּרֶךְ כְּרָמִים. וְלֹא יִתְרַפֶּה בְּיוֹם צָרָה מֵהָכִין לֵב לְהִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד. לָכֵן מָה נוֹאֲלוּ הַיּוֹצְאִים לְפָעֳלָם וְלַעֲבוֹדָתָם עֲדֵי עָרֶב בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים יְמֵי הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט וְאֵינָם יוֹדְעִים מָה יִהְיֶה מִשְׁפָּטָם. הֲלֹא לְהָגוּתָם יֶהְגֶּה לִבָּם בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּם שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ח':ח') מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחוֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ. וְרָאוּי לְכָל יְרֵא אֱלֹהִים לְמַעֵט בַּעֲסָקָיו לִהְיוֹת רַעְיוֹנָיו נְחִתִּים. וְלִקְבֹּעַ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה עִתִּים לְהִתְבּוֹדֵד בַּחֲדָרָיו וּלְחַפֵּשׂ דְּרָכָיו וְלַחְקֹר. וּלְקַדֵּם אַשְׁמוּרוֹת וּלְהִתְעַסֵּק בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְכִשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה. וְלִשְׁפֹּךְ שִׁיחַ וְלָשֵׂאת תְּפִלָּה וְרִנָּה. וּלְהַפִּיל תְּחִנָּה. וְהָעֵת עֵת רָצוֹן וְהַתְּפִלָּה נִשְׁמַעַת בּוֹ כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ"ט:ח') בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ וּבְיוֹם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ר"ה יח.) דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ אֵלּוּ עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. וּמִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְהָעִיר אָדָם אֶת רוּחוֹ לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט"ז:ל') מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. עַל כֵּן הִזְהִירָנוּ הַכָּתוּב שֶׁנִּטְהַר לִפְנֵי ה' בִּתְשׁוּבָתֵנוּ וְהוּא יְכַפֵּר עָלֵינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה לְטַהֵר אוֹתָנוּ.

ועוד כתב (סוף ספר היראה):
משנכנס אלול עד מוצאי יוה"כ יהא חרד וירא מאימת הדין.
ועכ"ז אין זה סתירה להשמחה והבטחון בה' שנזכה בדין וכמו שמבואר במלבי"ם (נחמיה ח ט):
כי בוכים, יל"פ שקרא לפניהם פרשת היום והבינם כי היום הוא יום הדין וע"כ בכו מאימת הדין, וגם רצו להתענות, וא"ל נגד התענית לכו אכלו משמנים, ונגד הבכי ואל תעצבו, וכמ"ש במדרש שישראל יש להם דין והם עושים יו"ט שבטוחים שה' יוציא משפטם לזכות, וז"ש שחדות ה' היא מעוזכם, בזה תראו כי עוז לכם בה' שייטיב חסדו עמכם, וגדר שם חדוה על השמחה הרוחנית ושמחה זו היא מעוזכם שהיא שמחת הנפש על דבוקה בה' עוז לה וה' עוזה ומעוזה.

הרי לנו מבואר, כי כלל ישראל כששומעים שהיום יום הדין, בלי שום ביאורים והגיונות פרצו בבכיה. כי המציאות הוא שזה הידיעה מעורר פחד ואימה על האדם. ולזה עורר להם הנביא שאין זה הדרך להישאר בפחד, אלא צריכים להיות שמח מחמת הבטחון.

אלו שדנים אם צריכים לפחוד או לאו, זהו מחמת שמעולם לא תפסו מה זה עמידה בדין, כשכל רגע של שנה הבא עומד על המאזניים ונשקל, והכל תלוי בתשובה ובמעשים טובים. אם זה יהיה ברור כשמלה בציור מוחש, זה באמת מפחיד, ואין על מה לדון אם כן צריכים לפחוד או לאו, כמו מי שטעה ונכנס בטעות בשטח של חמאס, האם גם כן ידון אם צריך הוא לפחוד או לאו? ואם גם אז יצטטו ציטוטים שאפילו חרב חדה מונח על צווארו של אדם צריך לבטוח בה'? האם יתמה על מי שחרד ופחד ממצבו?

הפחד מאימת הדין זה מציאות. הבטחון והשמחה זה אמת. אבל הכל צריכים לשמש באופן הראוי.

צריך לקיים את שניהם, לחיות בפחד, כי רק אז סימן שאכן תפס באלו ימים אנו עומדים כעת עתה.
לחיות עם בטחון ושמחה ושלוה, מחמת המציאות שהקב"ה הוא סלחן בדין, ואנו בטוחין בו, שעל אף שאנו מונחים ועומדים בזמן חמור כל כך, עכ"ז אנו בטוחין בה' הטוב והמרחם על כל מעשיו.

 

[איש חסיד היה]

ודאי שיש לפחד!
ובודאי שמי שיש לו לב מרגיש הוא מפחד וחרד.
וכך ראינו את כל רבותינו מכל העדות והמגזרים מסתובבים מאוימים מאימת הדין.
אבל השאלה היא ממה לפחד?
הפחד הוא שמא יקרה ח"ו אחד מהתיאורים המפחידים של ונתנה תוקף??
אמנם אין הנחתום מעיד על עיסתו,
אבל אפנה אותך למה שכתבתי באשכול אחר שהפך למאמר:

אלול - פחד או אהבה?