מראה מקומות מי בכה או צחק בש''ס? (1 צופה)

[דור דור]

מי בכה או צחק בש''ס?

 

[משה הירש]

רבי ורבי אליעזר חגיגה
רבי עקיבא והזקנים צחקו ובכו מכות
רבן יוחנן בן זכאי מועד קטן
רבי ישמעאל נדרים
רבי עקיבא עבודה זרה

 

[דור דור]

יש עוד

 

[איש פשוט מאוד]

רבי

לחץ כדי לכווץ...

על רבי מסופר בכמה מקומות שבכה

 

[הצעיר שבחבורה]

רבי עקיבא כשראה את אשת טורנוסרופוס רקק שחק ובכה

רבי עקיבא והזקנים צחקו ובכו מכות

לחץ כדי לכווץ...

רבי עקיבא צחק, והזקנים בכו.

 

[פנחס ע]

רבי טרפון על בנות ישראל?

 

[שטיגעניסט אמיתי!]

רבן גמליאל ורבי אליעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא היו עולים לירושלים. כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים. התחילו הם בוכים ורבי עקיבא צוחק. אמרו לון לרבי עקיבא: מפני מה אתה צוחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו: מקום שכתוב בו "והזר הקרב יומת" (במדבר א'), עכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה? אמר להם: לכך אני צוחק; עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה: "לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבנות יער" (מיכה ג) - בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת אף היא, שאמר: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" (זכריה ח), ותלה הקב"ה נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה.

 

[מחכה]

בברכות בחתונה?

 

[פנחס ע]

חגיגה ד, ב רב הונא, כי מטי להאי קרא יראה יראה בכי, אמר: עבד שרבו מצפה לו לראותו יתרחק ממנו? דכתיב כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי. רב הונא כי מטי להאי קרא בכי: וזבחת שלמים ואכלת שם, עבד שרבו מצפה לאכול על שלחנו יתרחק ממנו? דכתיב למה לי רב זבחיכם יאמר ה'. רבי אלעזר כי מטי להאי קרא בכי: ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו. ומה תוכחה של בשר ודם - כך, תוכחה של הקדוש ברוך הוא - על אחת כמה וכמה! רבי אלעזר כי מטי להאי קרא בכי: ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי. ומה שמואל הצדיק היה מתיירא מן הדין, אנו - על אחת כמה וכמה! שמואל מאי היא? דכתיב ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עלים, עלים - תרי משמע, חד - שמואל, ואידך - דאזל שמואל ואתייה למשה בהדיה. אמר ליה: דלמא חס ושלום לדינא מתבעינא, קום בהדאי דליכא מילתא דכתבת באורייתא דלא קיימתיה. רבי אמי כי מטי להאי קרא בכי: יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה, אמר: כולי האי - ואולי? רבי אמי כי מטי להאי קרא בכי: בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף ה', אמר: כולי האי - ואולי? רבי אסי, כי מטי להאי קרא בכי: שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן ה' [אלהי] צבאות, כולי האי - ואולי? רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי: ויש נספה בלא משפט אמר: מי איכא דאזיל בלא זמניה? - אין, כי הא דרב ביבי בר אביי הוה שכיח גביה מלאך המות. אמר ליה לשלוחיה: זיל אייתי לי מרים מגדלא שיער נשייא. אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי. אמר ליה: אנא מרים מגדלא שיער נשייא אמרי לך! - אמר ליה: אי הכי אהדרה! - אמר ליה: הואיל ואייתיתה - ליהוי למניינא. אלא היכי יכלת לה? הות נקיטא מתארא בידה, והות קא שגרא ומחריא תנורא. שקלתא ואנחתא אגבה דכרעה, קדחא ואיתרע מזלה, ואייתיתה. אמר ליה רב ביבי בר אביי: אית לכו רשותא למיעבד הכי? - אמר ליה: ולא כתיב ויש נספה בלא משפט? - אמר ליה: והכתיב דור הלך ודור בא! - אמר: דרעינא להו אנא עד דמלו להו לדרא, והדר משלימנא ליה לדומה. - אמר ליה: סוף סוף, שניה מאי עבדת? - אמר: אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במיליה מוסיפנא להו ליה, והויא חלופיה.
רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי: ותסיתני בו לבלעו חנם עבד שרבו מסיתין לו וניסת, תקנה יש לו? רבי יוחנן, כי מטי להאי קרא בכי: הן בקדשו לא יאמין, אי בקדושיו לא יאמין - במאן יאמין? יומא חד הוה קא אזיל באורחא, חזייה לההוא גברא דהוה מנקיט תאני, שביק הנך דמטו, ושקיל הנך דלא מטו. אמר ליה: לאו הני מעלן טפי? - אמר ליה: הני לאורחא בעינן להו, הני - נטרן, והני - לא נטרן. אמר: היינו דכתיב הן בקדשו לא יאמין. איני? והא ההוא תלמידא דהוה בשיבבותיה דרבי אלכסנדרי ושכיב אדזוטר, ואמר: אי בעי האי מרבנן הוה חיי. ואם איתא - דלמא מהן בקדשו לא יאמין הוה? - ההוא מבעט ברבותיו הוה. רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי: וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר שכיר, עבד שרבו מקרבו לדונו, וממהר להעידו, תקנה יש לו? אמר רבי יוחנן בן זכאי: אוי לנו ששקל עלינו הכתוב קלות כחמורות. אמר ריש לקיש: כל המטה דינו של גר - כאילו מטה דינו של מעלה, שנאמר ומטי גר - ומטי כתיב. אמר רבי חנינא בר פפא: כל העושה דבר ומתחרט בו - מוחלין לו מיד, שנאמר ולא יראוני, הא יראוני - מוחלין להם מיד. רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי. כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם, עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה יש לו? מאי על כל נעלם? אמר רב: זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה. ושמואל אמר: זה הרק בפני חבירו ונמאס. מאי אם טוב ואם רע? אמרי דבי רבי ינאי: זה הנותן צדקה לעני בפרהסיא. כי הא דרבי ינאי חזייה לההוא גברא דקא יהיב זוזא לעני בפרהסיא, אמר ליה: מוטב דלא יהבת ליה מהשתא דיהבת ליה וכספתיה. דבי רבי שילא אמרי: זה הנותן צדקה לאשה בסתר, דקא מייתי לה לידי חשדא. רבא אמר: זה המשגר לאשתו בשר שאינו מחותך בערבי שבתות. - והא רבא משגר! - שאני בת רב חסדא דקים ליה בגווה דבקיאה. רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי: והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות, עבד שרבו ממציא לו רעות וצרות תקנה יש לו? מאי רעות וצרות? אמר רב: רעות שנעשות צרות זו לזו, כגון זיבורא ועקרבא. ושמואל אמר: זה הממציא לו מעות לעני בשעת דוחקו. אמר רבא: היינו דאמרי אינשי זוזא לעללא לא שכיחא, לתליתא - שכיח.
יומא ט, ב אמר רבי שמואל בר נחמני: כי מטי רבי יונתן להאי קרא בכי, אמר: מאן דכתיב ביה כנס כנד מי הים, נעשית לו מסכה צרה!
בבא קמא ס, א בכי רב יוסף
שבת קנא, ב רבי חנינא שכיבא ליה ברתיה, לא הוה קא בכי עלה
בבא מציעא פג, ב רבי אלעזר ברבי שמעון, וכו' קם תותי זקיפא וקא בכי. אמרו ליה: רבי, אל ירע בעיניך, שהוא ובנו בעלו נערה מאורסה ביום הכפורים
מועד קטן יז, א אמר רבי זירא: מאי דקמן דאתא האידנא האי סבא בבי מדרשא, דהא כמה שני לא אתא. שמע מינה לא מיבעי למישרא ליה. לא שרא ליה. נפק כי קא בכי ואזיל,
תענית כה, א רבי אלעזר בן פדת דחיקא ליה מילתא טובא. עבד מלתא ולא הוה ליה מידי למטעם, שקל ברא דתומא ושדייה בפומיה, חלש לביה ונים. אזול רבנן לשיולי ביה, חזיוהו דקא בכי וחייך,
חולין קז, ב אבוה דשמואל אשכחיה לשמואל דקא בכי,
סנהדרין לא, א ההוא ינוקא דתבעוהו לדינא קמיה דרב נחמן. אמר ליה: אית לך סהדי? - אמר ליה: לא. - אית לך ראיה? - אמר ליה: לא. חייביה רב נחמן. הוה קא בכי ואזיל. יבמות עח, ב ההוא דהוי בשבבותיה דר' אמי, אכריז עליה דממזרא, הוה בכי ואזיל, אמר ליה: חיים נתתי לך.
ברכות יח, ב אבוה דשמואל הוו קא מפקדי גביה זוזי דיתמי, כי נח נפשיה לא הוה שמואל גביה. הוו קא קרו ליה בר אכיל זוזי דיתמי. אזל אבתריה לחצר מות. אמר להו: בעינא אבא. אמרו ליה: אבא טובא איכא הכא. אמר להו: בעינא אבא בר אבא. אמרו ליה: אבא בר אבא נמי טובא איכא הכא. אמר להו: בעינא אבא בר אבא אבוה דשמואל, היכא? - אמרו ליה: סליק למתיבתא דרקיעא. אדהכי חזייה ללוי דיתיב אבראי. אמר ליה: אמאי יתבת אבראי, מאי טעמא לא סלקת? אמר ליה, דאמרי לי: כל כי הנך שני דלא סליקת למתיבתא דרבי אפס ואחלישתיה לדעתיה - לא מעיילינן לך למתיבתא דרקיעא. אדהכי והכי אתא אבוה, חזייה דהוה קא בכי ואחיך
שבת לג, ב שמע רבי פנחס בן יאיר חתניה ונפק לאפיה, עייליה לבי בניה הוה קא אריך ליה לבישריה, חזי דהוה ביה פילי בגופיה, הוה קא בכי, וקא נתרו דמעת עיניה וקמצוחא ליה
ברכות ה, ב חזייה דהוה קא בכי רבי אלעזר.

הקפתי את כל עניני בכי?

 

[אמר ליה]

ע"ז יז, א "בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים, ויש קונה עולמו בשעה אחת". (וכן הוא בי,ב וי"ח א).
חולין ז, ב "בכה רבי ואמר מה בחייהן כך, במיתתן על אחת כמה וכמה".
ידיים פ"ד מ"ג "בכה רבי אליעזר ואמר סוד ה' ליראיו וכו'".
נדרים סו, א "באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן" ועוד רבים..

 

[הרב הירושלמי]

אחיכו עליה רב המנונא ורב ביבי

 

[הצעיר שבחבורה]

רבי טרפון על בנות ישראל?

לחץ כדי לכווץ...

רבי טרפון? היכן? או שהכוונה ל..

נדרים סו, א "באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן" ועוד רבים..

לחץ כדי לכווץ...

 

[אורה]

חגיגה ד, ב רב הונא, כי מטי להאי קרא יראה יראה בכי, אמר: עבד שרבו מצפה לו לראותו יתרחק ממנו? דכתיב כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי. רב הונא כי מטי להאי קרא בכי: וזבחת שלמים ואכלת שם, עבד שרבו מצפה לאכול על שלחנו יתרחק ממנו? דכתיב למה לי רב זבחיכם יאמר ה'. רבי אלעזר כי מטי להאי קרא בכי: ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו. ומה תוכחה של בשר ודם - כך, תוכחה של הקדוש ברוך הוא - על אחת כמה וכמה! רבי אלעזר כי מטי להאי קרא בכי: ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי. ומה שמואל הצדיק היה מתיירא מן הדין, אנו - על אחת כמה וכמה! שמואל מאי היא? דכתיב ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עלים, עלים - תרי משמע, חד - שמואל, ואידך - דאזל שמואל ואתייה למשה בהדיה. אמר ליה: דלמא חס ושלום לדינא מתבעינא, קום בהדאי דליכא מילתא דכתבת באורייתא דלא קיימתיה. רבי אמי כי מטי להאי קרא בכי: יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה, אמר: כולי האי - ואולי? רבי אמי כי מטי להאי קרא בכי: בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף ה', אמר: כולי האי - ואולי? רבי אסי, כי מטי להאי קרא בכי: שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן ה' [אלהי] צבאות, כולי האי - ואולי? רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי: ויש נספה בלא משפט אמר: מי איכא דאזיל בלא זמניה? - אין, כי הא דרב ביבי בר אביי הוה שכיח גביה מלאך המות. אמר ליה לשלוחיה: זיל אייתי לי מרים מגדלא שיער נשייא. אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי. אמר ליה: אנא מרים מגדלא שיער נשייא אמרי לך! - אמר ליה: אי הכי אהדרה! - אמר ליה: הואיל ואייתיתה - ליהוי למניינא. אלא היכי יכלת לה? הות נקיטא מתארא בידה, והות קא שגרא ומחריא תנורא. שקלתא ואנחתא אגבה דכרעה, קדחא ואיתרע מזלה, ואייתיתה. אמר ליה רב ביבי בר אביי: אית לכו רשותא למיעבד הכי? - אמר ליה: ולא כתיב ויש נספה בלא משפט? - אמר ליה: והכתיב דור הלך ודור בא! - אמר: דרעינא להו אנא עד דמלו להו לדרא, והדר משלימנא ליה לדומה. - אמר ליה: סוף סוף, שניה מאי עבדת? - אמר: אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במיליה מוסיפנא להו ליה, והויא חלופיה.
רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי: ותסיתני בו לבלעו חנם עבד שרבו מסיתין לו וניסת, תקנה יש לו? רבי יוחנן, כי מטי להאי קרא בכי: הן בקדשו לא יאמין, אי בקדושיו לא יאמין - במאן יאמין? יומא חד הוה קא אזיל באורחא, חזייה לההוא גברא דהוה מנקיט תאני, שביק הנך דמטו, ושקיל הנך דלא מטו. אמר ליה: לאו הני מעלן טפי? - אמר ליה: הני לאורחא בעינן להו, הני - נטרן, והני - לא נטרן. אמר: היינו דכתיב הן בקדשו לא יאמין. איני? והא ההוא תלמידא דהוה בשיבבותיה דרבי אלכסנדרי ושכיב אדזוטר, ואמר: אי בעי האי מרבנן הוה חיי. ואם איתא - דלמא מהן בקדשו לא יאמין הוה? - ההוא מבעט ברבותיו הוה. רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי: וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר שכיר, עבד שרבו מקרבו לדונו, וממהר להעידו, תקנה יש לו? אמר רבי יוחנן בן זכאי: אוי לנו ששקל עלינו הכתוב קלות כחמורות. אמר ריש לקיש: כל המטה דינו של גר - כאילו מטה דינו של מעלה, שנאמר ומטי גר - ומטי כתיב. אמר רבי חנינא בר פפא: כל העושה דבר ומתחרט בו - מוחלין לו מיד, שנאמר ולא יראוני, הא יראוני - מוחלין להם מיד. רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי. כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם, עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה יש לו? מאי על כל נעלם? אמר רב: זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה. ושמואל אמר: זה הרק בפני חבירו ונמאס. מאי אם טוב ואם רע? אמרי דבי רבי ינאי: זה הנותן צדקה לעני בפרהסיא. כי הא דרבי ינאי חזייה לההוא גברא דקא יהיב זוזא לעני בפרהסיא, אמר ליה: מוטב דלא יהבת ליה מהשתא דיהבת ליה וכספתיה. דבי רבי שילא אמרי: זה הנותן צדקה לאשה בסתר, דקא מייתי לה לידי חשדא. רבא אמר: זה המשגר לאשתו בשר שאינו מחותך בערבי שבתות. - והא רבא משגר! - שאני בת רב חסדא דקים ליה בגווה דבקיאה. רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי: והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות, עבד שרבו ממציא לו רעות וצרות תקנה יש לו? מאי רעות וצרות? אמר רב: רעות שנעשות צרות זו לזו, כגון זיבורא ועקרבא. ושמואל אמר: זה הממציא לו מעות לעני בשעת דוחקו. אמר רבא: היינו דאמרי אינשי זוזא לעללא לא שכיחא, לתליתא - שכיח.
יומא ט, ב אמר רבי שמואל בר נחמני: כי מטי רבי יונתן להאי קרא בכי, אמר: מאן דכתיב ביה כנס כנד מי הים, נעשית לו מסכה צרה!
בבא קמא ס, א בכי רב יוסף
שבת קנא, ב רבי חנינא שכיבא ליה ברתיה, לא הוה קא בכי עלה
בבא מציעא פג, ב רבי אלעזר ברבי שמעון, וכו' קם תותי זקיפא וקא בכי. אמרו ליה: רבי, אל ירע בעיניך, שהוא ובנו בעלו נערה מאורסה ביום הכפורים
מועד קטן יז, א אמר רבי זירא: מאי דקמן דאתא האידנא האי סבא בבי מדרשא, דהא כמה שני לא אתא. שמע מינה לא מיבעי למישרא ליה. לא שרא ליה. נפק כי קא בכי ואזיל,
תענית כה, א רבי אלעזר בן פדת דחיקא ליה מילתא טובא. עבד מלתא ולא הוה ליה מידי למטעם, שקל ברא דתומא ושדייה בפומיה, חלש לביה ונים. אזול רבנן לשיולי ביה, חזיוהו דקא בכי וחייך,
חולין קז, ב אבוה דשמואל אשכחיה לשמואל דקא בכי,
סנהדרין לא, א ההוא ינוקא דתבעוהו לדינא קמיה דרב נחמן. אמר ליה: אית לך סהדי? - אמר ליה: לא. - אית לך ראיה? - אמר ליה: לא. חייביה רב נחמן. הוה קא בכי ואזיל. יבמות עח, ב ההוא דהוי בשבבותיה דר' אמי, אכריז עליה דממזרא, הוה בכי ואזיל, אמר ליה: חיים נתתי לך.
ברכות יח, ב אבוה דשמואל הוו קא מפקדי גביה זוזי דיתמי, כי נח נפשיה לא הוה שמואל גביה. הוו קא קרו ליה בר אכיל זוזי דיתמי. אזל אבתריה לחצר מות. אמר להו: בעינא אבא. אמרו ליה: אבא טובא איכא הכא. אמר להו: בעינא אבא בר אבא. אמרו ליה: אבא בר אבא נמי טובא איכא הכא. אמר להו: בעינא אבא בר אבא אבוה דשמואל, היכא? - אמרו ליה: סליק למתיבתא דרקיעא. אדהכי חזייה ללוי דיתיב אבראי. אמר ליה: אמאי יתבת אבראי, מאי טעמא לא סלקת? אמר ליה, דאמרי לי: כל כי הנך שני דלא סליקת למתיבתא דרבי אפס ואחלישתיה לדעתיה - לא מעיילינן לך למתיבתא דרקיעא. אדהכי והכי אתא אבוה, חזייה דהוה קא בכי ואחיך
שבת לג, ב שמע רבי פנחס בן יאיר חתניה ונפק לאפיה, עייליה לבי בניה הוה קא אריך ליה לבישריה, חזי דהוה ביה פילי בגופיה, הוה קא בכי, וקא נתרו דמעת עיניה וקמצוחא ליה
ברכות ה, ב חזייה דהוה קא בכי רבי אלעזר.

הקפתי את כל עניני בכי?

לחץ כדי לכווץ...

מן הסתם רובו ככולו !