חידה בתלמוד

נרמז במקום אחד (לפחות) בגמ' וברש"י.

יהודי רצה לשחוט פרה לאכילה, טענה לו הפרה מאי חזית דדמא דידך סומק טפי, דלמא דמא דידי סומק טפי. האם צודקת הפרה בטענתה ?

בין דג, תולעת ושערה? (חידה קלה מאד, אין צורך לנחש).

בתקשורת בין שני יהודים יר"ש.

רק מה שהתכוונתי, וכו'.

נא לציין מקור, וטעם. מי שמכיר ישלוף מיד, אין צורך לנחש.

?

(עם הבדל מינורי ביניהם).

מי בכה או צחק בש''ס?

כהמשך לחידה הזו - נראה שבימי חז"ל לא היה נהוג לאכול באגטים. מה המקור לכך?

אחד מחכמינו עשה זאת בזמן מסוים באופן קבוע. מיהו, ומתי? רק תשובה + מקור מדויק תיחשב כפתרון.

איפה יש בתלמוד?

?

חידה ראשונה שלי, מקווה שתהנו. מי החכם? ומי תלמידיו?

מצינו שחז"ל נתנו סימן לאחד מפרטי מצוה גדולה השקולה כנגד כל התורה, מדבר שנעשה עבור עבירה השקולה כנגד כל התורה. ?

היכן מצינו מלמד שנהרג ומלמד שהרג?

היכן מצאנו שלמ"ד שתלוי אז לא תלוי, אבל למ"ד שלא תלוי אז כן יש תלוי?

היכן מצינו כלאי הכרם של גפן בגפן ?

כעין ביטוי זה, עם אותו משמעות.

איך שייך פסול חיתון שחוזר להכשרו