מי ימית את בני ישראל במדבר? (1 צופה)

[הדעת והדיבור]

כשבנ״י מתלוננים על משה ואהרן הם אומרים: "מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד יְהוָֹה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשׂבַע כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב", והדברים תמוהים ביותר וכי רק במצרים המות הוא "בְיַד יְהוָֹה"?
וביאר האו״ח: "כי אם היו במצרים והיו ממאנים לצאת מה היה הדבר היו מתים הרוגי ה'... על דרך אומרו (איכה ד') טובים היו חללי חרב מחללי רעב", והדברים תמוהים עוד יותר, שהרי ודאי שעדיף למות ברעב, מאשר על המריית פי השם?!

 

[המאושר!]

כשבנ״י מתלוננים על משה ואהרן הם אומרים: "מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד יְהוָֹה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשׂבַע כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב", והדברים תמוהים ביותר וכי רק במצרים המות הוא "בְיַד יְהוָֹה"?
וביאר האו״ח: "כי אם היו במצרים והיו ממאנים לצאת מה היה הדבר היו מתים הרוגי ה'... על דרך אומרו (איכה ד') טובים היו חללי חרב מחללי רעב", והדברים תמוהים עוד יותר, שהרי ודאי שעדיף למות ברעב, מאשר על המריית פי השם?!

לחץ כדי לכווץ...

תשמע, הרי כל עצם הצגת השאלה של כלל ישראל, היה המראת פי ה', כי הם התלוננו על ההנהגה שלו. ואין לך המראת פי ה', יותר מלהתלונן על מה שה' עשה, הנהיג וציווה.

אלא מאי? - הם היו בקטנות גדולה, עד כדי שידברו כאלה דיבורים - על ה' שהוציא אותם ממצרים.

וברגע שכלל ישראל היו בקטנות הדעת גדולה כזו, אין מקום לשאלה שלך.

 

[הדעת והדיבור]

וברגע שכלל ישראל היו בקטנות הדעת גדולה כזו, אין מקום לשאלה שלך.

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי, למה השאלה לא קשה בגלל זה???

 

[י"ג מידות]

לדעתי התשובה ברורה.
אדם מעדיף למות במוות קצר ומינימום סבל והוא ע"י חרב.
מאשר למות מוות ארוך ומלא בסבל שהוא רעב.
אין כאן העדפה רוחנית וגשמית אלא נטו גשמית.

 

[הדעת והדיבור]

אין כאן העדפה רוחנית וגשמית אלא נטו גשמית.

לחץ כדי לכווץ...

אכן כך משמע מהרבה מפרשים, אולם תמיהתי הייתה בעיקר על אמונתם של אנשי 'דור המדבר' שנקטו את הלשון 'ביד השם' דווקא על המוות בארץ מצריים ולא על המוות ברעב,
אולם הסבו את תשומת ליבי שיתכן שהטענה הייתה נגד משה ואהרן באופן אישי, שבעיני עמ״י הייתה זו התרשלות מצדם שלא סיפקו להם מזון,
וכך מתיישב הפסוק: "מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד יְהוָֹה", וביאר האונקלוס: "דְמִיתְנָא" - משמע מעצמנו, לעומת: "כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב" וביאר האונקלוס: "לְקַטָּלָא" - משמע להרוג, שהם מאשימים את משה ואהרן שהם הורגים אותם ברשלנותם.
ואולי זוהי כוונת משה באומרו לבני ישראל לאחר מכן: "וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ", שלא עשינו לכם מאומה.
(אולם יתכן שהשאלה אכן קשה איך הם לא האמינו בצורה ברורה שגם רעב הוא כלי ביד ה' להורגם והיא היא תגובת משה: "וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ", וביאר רש״י ושא״מ: "מה אנחנו חשובין" שתתרעמו עלינו שהרי ברור שהכל מאתו יתברך).

 

[המאושר!]

לא הבנתי, למה השאלה לא קשה בגלל זה???

לחץ כדי לכווץ...

כי הם היו אז בקטנות הדעת, ואז הם ראו רק את הרעב שלפניהם. ולא את ה'.

ומהסתכלות צרה זו הם אמרו, כבר עדיף לנו, את מה שהיה לנו במצרים.

 

[הדעת והדיבור]

כבר עדיף לנו, את מה שהיה לנו במצרים.

לחץ כדי לכווץ...

אז שיאמרו: "מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" למה הם אומרים: "מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" או שיאמרו: "לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בְיַד ה' בָּרָעָב", מה השתנה להם? למה כאן כן וכאן לא?

 

[י"ג מידות]

אז שיאמרו: "מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" למה הם אומרים: "מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד יְהוָֹה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" או שיאמרו: "לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בְיַד יְהוָֹה בָּרָעָב", מה השתנה להם? למה כאן כן וכאן לא?

לחץ כדי לכווץ...

נראה לי לפרש שהם אמרו שאם ה' רוצה להרוג אותם, אז למה בכאלו יסורי רעב?
שישארו במצרים וימותו בחרב.