מי כתב את המשניות? | ים התלמוד | פורום אוצר התורה מי כתב את המשניות? | ים התלמוד | פורום אוצר התורה
אין לי תשובה לשאלה, אבל יש לי שאלה נוספת שייתכן שיש קשר בין שתי השאלות, ואולי יש מי שיוכל להחכים אותנו בזה.
יש הרבה שינויי נוסחאות בין המשניות שבבבלי למשניות שבירושלמי וביניהם למשניות המודפסות בפני עצמם, השאלה היא מהיכן באמת נוצרו ההבדלים? והאם ניתן להצביע על אחד מהנוסחאות הנ"ל כהיותר מדוייק?
[התעוררתי לזה לגבי חזרת משניות בעל פה, לאיזה נוסח עדיף להיצמד].
אשמח מאוד אם יש מי שידוע לו משהו בנידון.
ומתוך המאמר עלתה בי מחשבה שאולי הא גופא, אכן המשניות לא היו כתובים מתחילה מזמן רבי, אלא שכותבי התלמוד כתבו ממילא את המשניות שבתוך התלמוד, וכל אחד כתב כפי הנוסחא שהיה רגיל בה, ומזה באו ההבדלים, ואם כנים הדברים הרי בהכרח שמלבד זה היה עוד כתיבה לכל המשניות יחד שהרי לא על כל המשניות יש גמ', וזהו הנוסח השלישי של המשניות שלפנינו, ועדיין צ"ע.
 
לא צריך דיוקים בדעת רש"י בעירובין סב: מפורש ברש"י שבימי האמוראים לא היתה המשנה כתובה וז"ל להכי נקט מגילת תענית שלא היתה דבר הלכה כתובה בימיהן אפילו אות אחת חוץ ממגילת תענית ולהכי קרי לה מגלה עכ"ל וכן בשבת יג:
 
לא צריך דיוקים בדעת רש"י בעירובין סב: מפורש ברש"י שבימי האמוראים לא היתה המשנה כתובה וז"ל להכי נקט מגילת תענית שלא היתה דבר הלכה כתובה בימיהן אפילו אות אחת חוץ ממגילת תענית ולהכי קרי לה מגלה עכ"ל וכן בשבת יג:
אפשר לדחות, דשאני דבר הלכה ממשנה.
אך בכל אופן, ייש"כ על המקורות החשובים.
 
אפשר לדחות, דשאני דבר הלכה ממשנה.
אך בכל אופן, ייש"כ על המקורות החשובים.
הגמ' מדברת על זה שגם דבר פשוט ביותר אסור להורות בפני רבו והדוגמא לזה היא מגילת תענית ורש"י מסביר שזה היה הדבר היחיד שהיה כתוב
ובשבת רש"י כותב להדיא שהמשנה והברייתא לא היה בכתב אמנם שם לא מבואר על איזה תקופה מדובר אבל בצירוף שתי המקורות הדבר מפורש ברש"י שלא רבי כתב את המשניות אלא רק ערך בע"פ
 
הגמ' מדברת על זה שגם דבר פשוט ביותר אסור להורות בפני רבו והדוגמא לזה היא מגילת תענית ורש"י מסביר שזה היה הדבר היחיד שהיה כתוב
ובשבת רש"י כותב להדיא שהמשנה והברייתא לא היה בכתב אמנם שם לא מבואר על איזה תקופה מדובר אבל בצירוף שתי המקורות הדבר מפורש ברש"י שלא רבי כתב את המשניות אלא רק ערך בע"פ
לשון רש"י שהבאת הוא "שלא היתה דבר הלכה כתובה בימיהן".
מי אמר לך שדבר הלכה זה משניות? אמנם מסתבר שאין חילוק, אך אין הכרח.
 
לשון רש"י שהבאת הוא "שלא היתה דבר הלכה כתובה בימיהן".
מי אמר לך שדבר הלכה זה משניות? אמנם מסתבר שאין חילוק, אך אין הכרח.
כי רש"י בא להסביר למה הגמ' נקטה דוקא מגילת תענית ולא כל משנה אחרת שיהיה מותר להורות מתוך הכתב
וע"ז כתב שלא היה כתוב בימיהם רק מגילת תענית
 
נראה לי שיש לי ראיה די מפורשת לעניין:
כשהזיק חב המזיק:

חב המזיק חייב המזיק מיבעי ליה אמר רב יהודה אמר רב האי תנא ירושלמי הוא דתני לישנא קלילא:
מובן, שיש מקומות שהתנא ירושלמי ויש מקומות שהוא לא ירושלמי.
נמצא שלא רבי כתב את המשניות אלא רק סידרם.
 
נראה לי שיש לי ראיה די מפורשת לעניין:

מובן, שיש מקומות שהתנא ירושלמי ויש מקומות שהוא לא ירושלמי.
נמצא שלא רבי כתב את המשניות אלא רק סידרם.
הנידון כאן הוא אם רבי ערך את המשניות או גם כתב אין צד שהוא לא ערך אלא רק סידר
אבל אה"נ המהרי"ץ חיות במקום שם כותב שמוכח מגמ' זו שיש משניות שהיו קודם רבי ורבי הניחם כמו שמצאם
אבל ודאי שע"פ רוב רבי הוא זה שערך את המשניות
 
כן אשמח לקבל מקורות נוספים בענין זה
מצאתי בספר עלי תמר עמ"ס מגילה שהתייחס לדברים וז"ל
דברים שנאמרו בפה בפה. דברים שנאמרו בכתב בכתב. בתמורה י"ד. ר"י ור"ל מעייני בסיפרא דאגדתא בשבתא ודרשי הכי עת לעשות לה' הפרו תורתיך וכו'. ולא שהם חידשו הדרש שהרי לפניהם נכתבו המשנה והבריתות. אלא ר"ל דדרשי הפסוק הרגיל בזה כבר לענין כתיבת המשנה אלא שרבי כתב המשנה אבל למדו בע"פ בנוסח האחיד של משנת רבי אלא שאם שכחו עיינו בהנוסח הכתוב כמ"ש בלישנא אחרינא בשטמ"ק שם. ובפירוש ר"ג ובספר חסידים הוצאת מק"נ סימן תתקנ"א וז"ל אמרי רבנן על גירסייהו סמיכי כיון שאיכא שכחה כתבין ומחתין דאי משתכח מילתא מעיינין בספרא כו' ולכן נכתבו המשנה והבריתות ותלמוד ומדרשים ותוספות והראשונים כתבום ע"כ. ור"י ור"ל יתכן שבעת הדרשה בשבת מעייני בסיפרא דאגדתא אף בציבור. והנה לא רבי התחיל לכתוב תורה שבע"פ אלא כבר מזמן משה רבינו והנביאים כתבום בקיצור בראשי דברים לעצמם וללמדם לציבור בהסברה רחבה בע"פ. שכן כתב הרמב"ם בהקדמה לחיבורו. ומימות משה ועד רבינו הקדוש לא חברו חיבור שמלמדין אותו ברבים בתורה שבע"פ. אלא בכל דור ודור ראש בי"ד או נשיא שהיה באותו דור כותב לעצמו זכרון השמועות ששמע מרבותיו והוא מלמדה ע"פ ברבים וכו'. וכן היה הדבר תמיד עד רבינו הקדוש וכו'. וחיבר ספר המשנה ושננו לחכמים ברבים ונגלה לכל ישראל וכתבוהו כולם כדי שלא תשתכח התורה שבע"פ מישראל. ולמה עשה רבינו הקדוש כך ולא הניח הדבר כמות שהיה. לפי שראה שהצרות מתחדשין וישראל מתגלגלין והולכין לקצוות. וחיבר חבור אחד להיות ביד כולם וכו' עיין שם היטב. מזה נראה שעיקר הדבר הוא הלכה מקובלת ממשה מסיני שהתורה שבע"פ יש לשמרה משכחה וכפי שכל דור ודור צריכים, יש לכתבה לשמרה מהשכחה. והדרשה של עת לעשות לא התנאים ולא האמוראים חדשו אלא היא אסמכתא להלכה המקובלת ממשה והנביאים. ובזה ניחא שלא קשה והלא אין בי"ד יכול לבטל דברי בי"ד חברו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין ואיך התירו הכתיבה של תורה שבע"פ. אבל לפי האמור כך היא הלכה ממשה ובית דינו. ולכאורה יש סתירה לדברי הרמב"ם מאגרת רש"ג שכתב, ולא הוו חד מן הראשונים דכתבו מדעם עד סוף יומי דרבינו הקדוש. וכן לא הוה גרסי כולהו בפה אחד ולשון אחד וכו'. וכדי שלא יסתרו את דברי הרמב"ם צריכים לפרש דעד יומי דרבי לא הוה כתב מדעם כחיבור כתוב בנוסח אחיד אבל ודאי שבכל הדורות הנביאים והחכמים כתבו בקיצור לזכרון הלכות שהיו צריכים לעצמם אבל הסתירוה מעיני רבים כדי שילמדו תורה שבע"פ וכמ"ש בשבת ו', מצאתי מגילת סתרים עיין שם וברש"י שם. ובאתי רק להעיר והדברים ארוכים כידוע עכ"ל
 
מצאתי בספר עלי תמר עמ"ס מגילה שהתייחס לדברים וז"ל
דברים שנאמרו בפה בפה. דברים שנאמרו בכתב בכתב. בתמורה י"ד. ר"י ור"ל מעייני בסיפרא דאגדתא בשבתא ודרשי הכי עת לעשות לה' הפרו תורתיך וכו'. ולא שהם חידשו הדרש שהרי לפניהם נכתבו המשנה והבריתות. אלא ר"ל דדרשי הפסוק הרגיל בזה כבר לענין כתיבת המשנה אלא שרבי כתב המשנה אבל למדו בע"פ בנוסח האחיד של משנת רבי אלא שאם שכחו עיינו בהנוסח הכתוב כמ"ש בלישנא אחרינא בשטמ"ק שם. ובפירוש ר"ג ובספר חסידים הוצאת מק"נ סימן תתקנ"א וז"ל אמרי רבנן על גירסייהו סמיכי כיון שאיכא שכחה כתבין ומחתין דאי משתכח מילתא מעיינין בספרא כו' ולכן נכתבו המשנה והבריתות ותלמוד ומדרשים ותוספות והראשונים כתבום ע"כ. ור"י ור"ל יתכן שבעת הדרשה בשבת מעייני בסיפרא דאגדתא אף בציבור. והנה לא רבי התחיל לכתוב תורה שבע"פ אלא כבר מזמן משה רבינו והנביאים כתבום בקיצור בראשי דברים לעצמם וללמדם לציבור בהסברה רחבה בע"פ. שכן כתב הרמב"ם בהקדמה לחיבורו. ומימות משה ועד רבינו הקדוש לא חברו חיבור שמלמדין אותו ברבים בתורה שבע"פ. אלא בכל דור ודור ראש בי"ד או נשיא שהיה באותו דור כותב לעצמו זכרון השמועות ששמע מרבותיו והוא מלמדה ע"פ ברבים וכו'. וכן היה הדבר תמיד עד רבינו הקדוש וכו'. וחיבר ספר המשנה ושננו לחכמים ברבים ונגלה לכל ישראל וכתבוהו כולם כדי שלא תשתכח התורה שבע"פ מישראל. ולמה עשה רבינו הקדוש כך ולא הניח הדבר כמות שהיה. לפי שראה שהצרות מתחדשין וישראל מתגלגלין והולכין לקצוות. וחיבר חבור אחד להיות ביד כולם וכו' עיין שם היטב. מזה נראה שעיקר הדבר הוא הלכה מקובלת ממשה מסיני שהתורה שבע"פ יש לשמרה משכחה וכפי שכל דור ודור צריכים, יש לכתבה לשמרה מהשכחה. והדרשה של עת לעשות לא התנאים ולא האמוראים חדשו אלא היא אסמכתא להלכה המקובלת ממשה והנביאים. ובזה ניחא שלא קשה והלא אין בי"ד יכול לבטל דברי בי"ד חברו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין ואיך התירו הכתיבה של תורה שבע"פ. אבל לפי האמור כך היא הלכה ממשה ובית דינו. ולכאורה יש סתירה לדברי הרמב"ם מאגרת רש"ג שכתב, ולא הוו חד מן הראשונים דכתבו מדעם עד סוף יומי דרבינו הקדוש. וכן לא הוה גרסי כולהו בפה אחד ולשון אחד וכו'. וכדי שלא יסתרו את דברי הרמב"ם צריכים לפרש דעד יומי דרבי לא הוה כתב מדעם כחיבור כתוב בנוסח אחיד אבל ודאי שבכל הדורות הנביאים והחכמים כתבו בקיצור לזכרון הלכות שהיו צריכים לעצמם אבל הסתירוה מעיני רבים כדי שילמדו תורה שבע"פ וכמ"ש בשבת ו', מצאתי מגילת סתרים עיין שם וברש"י שם. ובאתי רק להעיר והדברים ארוכים כידוע עכ"ל
ייש"כ על המציאה הנפלאה!
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון