ד' תעניות בין המצרים ת"ב מי שיש לו מיחוש בראש צריך לצום בתענית ציבור? (1 צופה)

[כתר]

מי שסובל ממיחושי ראש, מותר לו לבלוע גלולה בלא מים, כל שאין בה טעם טוב שהחייך נהנה ממנה. ואם אי אפשר לו לבלוע הגלולה בלי מים, מותר לו לבולעה עם מעט מים.

 

[כתר]

• חולה שאין בו סכנה פטור מלצום בכל הצומות שאינם תשעה באב ויום הכיפורים, שבמקום חולי לא גזרו חכמים ולא תקנו כלל התענית עבורו (שו"ע סימן תקנ"ד, ו), ולא זו בלבד אלא שאסור לו להחמיר ולצום (משנ"ב סי' תק"נ ס"ק ד).
• מיהו חולה שאין בו סכנה?

1. מי שמחמת מחלתו חש כאבים בכל גופו או שמוכרח לשכב במיטה (שו"ע שכח, י).
2. חום גבוה מעל 37.5 מעלות כבר מלמד שיש סיבה רפואית לכך ולכן פטור מלהתענות (אור לציון חלק ג עמוד רס), ויש לדעת שחום גבוה יותר, לפעמים נחשב כחולי שיש בו סכנה.
3. כאבי ראש עד כדי שמזיע מחמתם (אור לציון שם).
4. סכרת, מעל 180-200 מ"ג.
5. לחץ דם גבוה.
6. דלקת פנימית כגון דלקת גרון, כליות, פרקים וכדומה.
7. קלקול קיבה וכדומה, הגורמים לשלשולים.
8. חולי לב שהתענית מזיקה להם.
9. חולים במחלה ממארת רח"ל.

• חולה שעבר ניתוח קל, כגון ניתוח שבר, פטור שלשה ימים אחרי הניתוח. ואם אינו מרגיש טוב פטור שבעה ימים. ואם היה זה ניתוח קשה יותר, פטור שלשים יום, כמו ביולדת. והכל לפי הענין, שאם מרגיש חולשה פטור אפילו לאחר מכן (אור לציון שם תשובה ו').
• חולשה יתירה, כאבי עיניים, או כאבי ראש חזקים, פוטרים מן התענית ויתייעץ ברופא (פוסקים בסימן תק"נ).
• זקן מעל גיל 80 לא יצום (אור לציון ח"ג סי' כט). ופחות מגיל זה אם אומר הרופא שהתענית מזיקה לו, דינו כחולה שאין בו סכנה ופטור מלצום. ואם הוא חזק ובריא, יצום (כף החיים סי' תק"נ ס"ק ו'). והחכם עיניו בראשו שלא יזיק לעצמו על ידי הצום ויצא שכרו בהפסדו.
• חולה שהתרפא, ועדיין מרגיש חלש כתוצאה מהמחלה, פטור מהתענית. לדוגמא, מי שהיה לו חום למעלה מ-38 מעלות ומעלה במשך שלשה ימים, או חום עם דלקת ושלשולים, והבריא, פטור שלשה ימים אחר שהבריא. ואם היה זה חום גבוה (39-40 מעלות) שנחשב חולי שיש בו סכנה, פטור אחר כך שבעה ימים (אור לציון שם).
• חולה שאוכל, אין ענין שיצום מספר שעות, אלא יאכל מהבוקר (אבנ"ז או"ח תק"מ), ולא יענג עמו בבשר ויין אלא מה שדרוש לו בלבד (משנ"ב תקנ, ה). האוכל – אינו אומר עננו בתפילה.
• זקנים מעל גיל שמונים, בדרך כלל פטורים מן הצום. פחות מגיל זה – הדבר תלוי בהרגשתו ומצבו של הזקן; ישנם זקנים שמתענים בקלות אף יותר מצעירים, וישנם זקנים חלושי כח שהתענית עלולה להזיק להם, ובכך הדבר תלוי.
• מותר לקחת תרופות שאין בהן טעם, ואם קשה לו לבלוע אותן ללא מעט מים, מותר לו לקחת גם מעט מים.
• מעוברות אינן צמות (שו"ע סי' תקנ"ד סעיף ה'), וכך מנהג בני ספרד בכל הצומות שאינם תשעה באב ויוה"כ (אור לציון פרק כה סעיף ז'), אבל דעת הרמ"א (סימן תק"נ סעיף א') שנהגו להחמירו לצום אפילו שפטורה, אלא אם כן מצטערת הרבה. וביאר המשנה ברורה (שם ס"ק ג) שבכל מצב של חולשה לא תצום.
• ובימינו פשטה ההוראה שחולשה ירדה לעולם וסתם מעוברת חלשה ומצטערת בתענית ולכן יש להקל שלא יצומו המעוברות כלל (הליכות שלמה פרק טז, א, חוט שני שבת חלק ד עמ' רסא) [ויש שהורו שיתחילו לצום ואם מרגישות חולשה יפסיקו מיד (בשם הגר"ש וואזנר)], ובתענית אסתר שהיא קלה יותר מכל התעניות הסכמת הפוסקים שאין למעוברות לצום כלל (פסקי תשובות תרפ"ו הע' 9).
• ומה שאמרנו שמעוברת פטורה, היינו מתחילת ההיריון ועד סופו (משנה ברורה ס"ק ג' ואור לציון שם).
• מיניקות, לדעת השו"ע (שם) אינן מתענות כלל, וכן מנהג בני ספרד, וגם לגביהן כתב הרמ"א להחמיר שלא במקום צער, וכתבו הפוסקים שבימינו יש לחשוש שאם תתענה יפסק חלבה, ולכן לא תצום כלל (חוט שני שבת ח"ד עמוד רס ועוד), וכתב החוט שני וכן האור לציון (שם) שפטורה אפילו מניקה מעט או פעם אחת ביום.
• יולדת, פטורה מלצום עד שלושים יום מהלידה (שו"ע סימן תקנד, ו), שדינה כדין חולה שאין בו סכנה שפטור מצומות אלה (עיין להלן), ואם היא חלשה אפשר להקל גם אחרי ל' יום (כף החיים סימן תקנ"ד ס"ק כח). ויש שהקילו בכל יולדת כ"ד חודש אחר הלידה, משום שלדעתם הטעם שפטרו מיניקה אינו מצד החלב שלה, אלא מצד שעל ידי הלידה איבריה מתפרקין ואינה חוזרת לבריאותה עד כ"ד חודש, ולהלכה יש להחמיר בזה, אבל הכל לפי הענין, ואם היא חלשה המיקל יש לו על מי שיסמוך (חזון עובדיה תעניות עמ' סב).
• אישה שהפילה לאחר ארבעים יום מהעיבור, דינה כיולדת (ביאור הלכה סימן תרי"ז סעיף ד', שמירת שבת כהלכתה פרק לו סעיף ה).מותר לקחת "קלי צום" לפני התענית.
• אנשי צוות רפואי המרגישים כי התענית עלולה לפגוע ביכולת התפקוד התקין שלהם, פטורים מלצום.
• ההיתר מרווח עוד יותר באנשי צוות רפואי שיש סבירות שיצטרכו במסגרת עבודתם לעסוק במקרים הכרוכים בפיקוח נפש.
• לעומת זאת, אנשי צוות רפואי העובדים בתנאים נוחים, כגון רופא המקבל קהל בישיבה במרפאה, והצום לא יגרום לפגיעה בשיקול דעתו ויכולת הפעולה שלו, חייב לצום ככל אדם.

 

[חיים ש]

מעוברות

לחץ כדי לכווץ...

מיניקות

לחץ כדי לכווץ...

בירושלים לא נהגו הנשים לצום,
ואמרו: או שהיא מעוברת, או מיניקה, או סתם כך חולה,
ומיניקות הכוונה כל 24 חודש,