פורים מלכות פרס השלישית - בימינו? (1 צופה)

[יוסף צ. הירשמן]

איתא במדרש רבה על מגילת אסתר (אות יח), שמלכות "פרס" נקראה כן על שם שנחלקה לפרוסות.

וז"ל המדרש:

פָּרַס לָמָּה קוֹרִין אוֹתָהּ פָּרַס? שֶׁקִּבְּלָה אֶת הַמַּלְכוּת פְּרוּסוֹת:
אֶחָד בִּימֵי תְּרָדָה,
וְאֶחָד בִּימֵי אֲדַרְכִּיאָן,
וְאֶחָד לֶעָתִיד לָבוֹא,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם, אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנֹתֵינוּ [וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם].

עד כאן.

ואין ספק שלשון "לעתיד לבוא" אין הכוונה לאחר התיקון השלם, אלא לפני כן.

 

[יוסף צ. הירשמן]

ראה עוד במדרש שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ח:

תני רשב"י אם ראית סוס פרסי קשור בקברי ארץ ישראל צפה לרגליו של משיח, מה טעם (מיכה ה') והיה זה שלום אשור כי יבא בארצנו וכי ידרוך בארמנותינו והקמונו עליו שבעה רועים וגו',
ואלו הן שבעה רועים, דוד באמצע, אדם שת מתושלח מימינו, אברהם ויעקב ומשה משמאלו,
ויצחק להיכן הלך, הלך וישב על פתחה של גיהנם להציל בניו מדינה של גיהנם,
ושמנה נסיכי אדם, אלו הן שמונה נסיכים ישי שאול שמואל עמוס צפניה חזקיה אליהו ומלך המשיח.

ובגמ' איתא בקצרה מסכת סוכה דף נב עמוד ב:

והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרוך בארמנותינו והקמונו עליו שבעה רועים ושמנה נסיכי אדם.
מאן נינהו שבעה רועים? - דוד באמצע, אדם שת ומתושלח מימינו, אברהם יעקב ומשה בשמאלו.
ומאן נינהו שמנה נסיכי אדם - ישי, ושאול, ושמואל, עמוס, וצפניה, צדקיה, ומשיח, ואליהו.

וע"ע ברד"ק מיכה פרק ה:
והיה זה שלום אשור כי יבא - תחת הפחד שאנו מפחידים בזמן הזה מאשור שיבא בארצנו:
וכי ידרוך בארמנותינו - זה יהיה שלום לנו מכל פחד שלא נפחד עוד עד עולם ופי' זה שלום על המשיח כי הוא יהיה סבת השלום כמו שאמר ודבר שלום לגוים או פי' זה שלום יהיה שלא יבא עוד אויב בארצנו כמו שהוא רגיל לבא היום:
והקימונו עליו - פי' על האויב אם יבא בזמן ההוא כמו שבא בזמן הזה מלך אשור אם יבא אז נקים עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם כלומר שיעמדו נגד האויב ויכוהו והרועים והנסיכים יהיו שרי המלך המשיח שיהיו רועי ישראל במצותו ונסיכים ממונים עליהם

 

[יוסף צ. הירשמן]

עוד מצאתי במסכת סנהדרין (דף צח):

שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא אֵימָתַי בֶּן דָּוִד בָּא אָמַר מִתְיָירֵא אֲנִי שֶׁמָּא תְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנִּי אוֹת אָמְרוּ לוֹ אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁין מִמְּךָ אוֹת
אָמַר לָהֶם לִכְשֶׁיִּפּוֹל הַשַּׁעַר הַזֶּה וְיִבָּנֶה וְיִפּוֹל וְיִבְנֶה וְיִפּוֹל וְאֵין מַסְפִּיקִין לִבְנוֹתוֹ עַד שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא
אָמְרוּ לוֹ רַבֵּינוּ תֵּן לָנוּ אוֹת אָמַר לָהֶם וְלֹא כָּךְ אֲמַרְתֶּם לִי שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁין מִמֶּנִּי אוֹת אָמְרוּ לוֹ וְאַף עַל פִּי כֵן אָמַר לָהֶם אִם כָּךְ יֵהָפְכוּ מֵי מְעָרַת פַּמְיָיס לְדָם וְנֶהֶפְכוּ לְדָם
בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמַר לָהֶן הַעֲמִיקוּ לִי אֲרוֹנִי שֶׁאֵין כׇּל דֶּקֶל וָדֶקֶל שֶׁבְּבָבֶל שֶׁאֵין סוּס שֶׁל פָּרְסִיִּים נִקְשָׁר בּוֹ וְאֵין לָךְ כׇּל אָרוֹן וְאָרוֹן שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין סוּס מָדִי אוֹכֵל בּוֹ תֶּבֶן

ובפירוש רש"י:
השער הזה. של עיר רומי . שבעיר רומי היה אותו שער: ואין מספיקין לבנותו. פעם שלישית: מי פמייס. שירדן נובע ממנו כדתניא בבכורות (דף נה.) דן יוצא ממערת פמייס ומפרש התם שפיר:
העמיקו ארוני. עשו לי קבר בקרקע עמוק: שאין סוס מדי אוכל בו תבן. שמוציאין הארונות חוץ לקרקע ועושין מהן אבוסים במלחמת גוג ומגוג: שאין כל דקל וכו'. כלומר עתידין פרס ומדי לבא על בבל וללכדה ונתמלאה כל ארץ בבל חיילות פרסיים וסוסיהם ומשם באים לא''י ולוכדים אותה:

 

[פנחס ע]

אֶחָד בִּימֵי תְּרָדָה,
וְאֶחָד בִּימֵי אֲדַרְכִּיאָן,
וְאֶחָד לֶעָתִיד לָבוֹא,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם, אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנֹתֵינוּ [וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם].

לחץ כדי לכווץ...

מיהם תרדה ואדרכיאן שכבר היו עד שאתה משוכנע שחמינאי הוא הלעת"ל?
ובכלל לא נראה שפרס הכוונה למקום אלא לעניין ודרך חיים ועיין במאמר ביאור גלות פרס שנגע בעניינה

 

[יוסף צ. הירשמן]

מיהם תרדה ואדרכיאן שכבר היו עד שאתה משוכנע שחמינאי הוא הלעת"ל?

לחץ כדי לכווץ...

א. אם המדרש נוקב ב' שמות, ואת השלישי אינו כותב, משמע לי שכתבו ב' שמות המוכרים להם, משא"כ השלישי שעדיין לא היה בימיהם.
ב. אם גם השנית לא היתה בימיהם, היה המדרש אמור לכתוב "ושנים לעתיד לבא", ורואני שכתבו רק "אחד לעתיד לבא".
ג. לפי הידוע לנו מלכו כבר פרס פעמיים, פעם ראשונה היתה אחרי בבל, בתקופת מגילת אסתר, ובפעם השניה חזרו ומלכו בימי האמוראים, כדאיתא בכמה מקומות שארץ בבל היתה בימי הגמ' תחת מלכות פרס [אלא שלא ידוע לי מדוע לא כתבו במדרש שמות מוכרים יותר, כמו כורש ואחשורוש, ושבור מלכא, וגם בעץ יוסף לא ביאר כלום].

 

[יוסף צ. הירשמן]

עוד מצאתי במסכת סנהדרין (דף צח):

שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא ...
בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ אָמַר לָהֶן הַעֲמִיקוּ לִי אֲרוֹנִי שֶׁאֵין כׇּל דֶּקֶל וָדֶקֶל שֶׁבְּבָבֶל שֶׁאֵין סוּס שֶׁל פָּרְסִיִּים נִקְשָׁר בּוֹ וְאֵין לָךְ כׇּל אָרוֹן וְאָרוֹן שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין סוּס מָדִי אוֹכֵל בּוֹ תֶּבֶן

ובפירוש רש"י:
...שאין כל דקל וכו'. כלומר עתידין פרס ומדי לבא על בבל וללכדה ונתמלאה כל ארץ בבל חיילות פרסיים וסוסיהם ומשם באים לא''י ולוכדים אותה:

לחץ כדי לכווץ...

שוב מצאתי שכל הנאמר כאן כבר התקיים בימי מלכות פרס השניה, והיא המכונה בספרי ההיסטוריה "השושלת הפרתית" שכבשה את בבל בימי האמוראים, ו"השושלת הסאסאנית" שהתקדמה משם וכבשה גם את ארץ ישראל בימי הגאונים, והדברים עתיקים.

 

[אברך מעמיק]

ראה במהר"ל בתחילת ספרו 'אור חדש' שמאריך הרבה על מלכות פרס,
ויסודו שם כי מלכות פרס לא סיימה את תפקידה בזמן אסתר, ועתידה להיות יחד עם גלות ישמעאל,
[ולכן לא מנו חז"ל את גלות ישמעאל כי אינה מלכות חשובה אלא היא מצטרפת עם פרס]
ויש שם עוד דברים נפלאים עיי"ש ותרוו נחת.

 

[יוסף צ. הירשמן]

עוד מצאתי במסכת יומא דף י ע"א, ונראה שהוא בענין העתיד.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר רַבִּי:
עֲתִידָה רוֹמִי שֶׁתִּפּוֹל בְּיַד פָּרַס שֶׁנֶּאֱמַר לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת ה' אֲשֶׁר יָעַץ (עַל) אֱדוֹם וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב (עַל) יוֹשְׁבֵי תֵימָן אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן אִם לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נְוֵהֶם
מַתְקֵיף לַהּ רַבָּה בַּר עוּלָּא מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי צְעִירֵי הַצֹּאן פָּרַס הוּא דִּכְתִיב הָאַיִל אֲשֶׁר רָאִיתָ בַּעַל הַקְּרָנָיִם (הוּא) מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס וְאֵימָא יָוָן דִּכְתִיב וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָוָן כִּי סְלֵיק רַב חֲבִיבָא בַּר סוֹרְמַקִי אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּהָהוּא מֵרַבָּנַן אֲמַר לֵיהּ מַאן דְּלָא יָדַע פָּרוֹשֵׁי קְרָאֵי מוֹתֵיב תְּיוּבְתָּא לְרַבִּי מַאי צְעִירֵי הַצֹּאן זוּטְרָא דַּאֲחוֹהִי דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף תִּירָס זֶה פָּרַס

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי:
עֲתִידָה רוֹמִי שֶׁתִּפּוֹל בְּיַד פָּרַס קַל וָחוֹמֶר וּמָה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁבְּנָאוּהוּ בְּנֵי שֵׁם וְהֶחְרִיבוּהוּ כַּשְׂדִּיִּים נָפְלוּ כַּשְׂדִּיִּים בְּיַד פָּרְסִיִּים מִקְדָּשׁ שֵׁנִי שֶׁבְּנָאוּהוּ פָּרְסִיִּים וְהֶחְרִיבוּהוּ רוֹמִיִּים אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְּלוּ רוֹמִיִּים בְּיַד פָּרְסִיִּים

אָמַר רַב:
עֲתִידָה פָּרַס שֶׁתִּפּוֹל בְּיַד רוֹמִי.
אֲמַרוּ לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב בָּנוֹיֵי בְּיַד סָתוֹרֵי אֲמַר לְהוּ אִין גְּזֵירַת מֶלֶךְ הִיא אִיכָּא דְאָמְרִי אֲמַר (לֵיהּ) אִינְהוּ נָמֵי הָא קָא סָתְרִי בֵּי כְנִישְׁתָּא
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי:
עֲתִידָה פָּרַס שֶׁתִּפּוֹל בְּיַד רוֹמִי
חֲדָא דְּסָתְרִי בֵּי כְנִישְׁתָּא וְעוֹד גְּזֵירַת מֶלֶךְ הוּא שֶׁיִּפְּלוּ בּוֹנִין בְּיַד סוֹתְרִין
דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּפְשׁוֹט מַלְכוּת רוֹמִי הָרְשָׁעָה בְּכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים שֶׁנֶּאֱמַר לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

 

[אברך מעמיק]

ראה גם ע"ז ב: שמשמע שם שתהא מלכות פרס קיימת גם בעת בוא המשיח
[יש לדון אם זה מוכרח שם, אבל מ"מ הוזכרו רק פרס ורומי,
ואם מצרפים את זה לגמ' ביומא שציינת נראה שהם יהיו שתי הממלכות הרלוונטיות לפני הגאולה]

 

[יוסף צ. הירשמן]

ראה גם ע"ז ב: שמשמע שם שתהא מלכות פרס קיימת גם בעת בוא המשיח
[יש לדון אם זה מוכרח שם, אבל מ"מ הוזכרו רק פרס ורומי,
ואם מצרפים את זה לגמ' ביומא שציינת נראה שהם יהיו שתי הממלכות הרלוונטיות לפני הגאולה]

לחץ כדי לכווץ...

אעתיק את הדברים בקצרה, כי אכן משם רואים שפרס ורומי תימשך מלכותם עד ביאת המשיח או סמוך לכך, והזמן גרמ"א להביאו כעת במוצאי ל"ג בעומר מפני שעניינו עוסק באותו ענין שעסק בו רשב"י, שכל מה שעשתה מלכות רומי לא עשתה אלא לצורך עצמה:

דָּרֵשׁ רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא וְאִיתֵּימָא רַבִּי שִׂמְלַאי לְעָתִיד לָבֹא מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סֵפֶר תּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְּחֵיקוֹ וְאוֹמֵר לְמִי שֶׁעָסַק בָּהּ יָבֹא וְיִטּוֹל שְׂכָרוֹ...

נִכְנְסָה לְפָנָיו מַלְכוּת רוֹמִי תְּחִלָּה ... אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַאי עֲסַקְתֶּם?
אוֹמְרִים לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַרְבֵּה שְׁוָוקִים תִּקַנְּ(י)נוּ הַרְבֵּה מֶרְחֲצָאוֹת עָשִׂינוּ הַרְבֵּה כֶּסֶף וְזָהָב הִרְבֵּינוּ וְכוּלָּם לֹא עָשִׂינוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בְּתוֹרָה
אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם כׇּל מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם לְצוֹרֶךְ עַצְמְכֶם עֲשִׂיתֶם:
תִּקַּנְתֶּם שְׁוָוקִים לְהוֹשִׁיב בָּהֶן זוֹנוֹת מֶרְחֲצָאוֹת לְעַדֵּן בָּהֶן עַצְמְכֶם
כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁלִּי הוּא שֶׁנֶּאֱמַר לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה' צְבָאוֹת...

יָצָאת מַלְכוּת רוֹמִי וְנִכְנְסָה מַלְכוּת פָּרַס אַחֲרֶיהָ ... אֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַאי עֲסַקְתֶּם?
אוֹמְרִים לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַרְבֵּה גְּשָׁרִים גָּשַׁרְנוּ הַרְבֵּה כְּרַכִּים כָּבַשְׁנוּ הַרְבֵּה מִלְחָמוֹת עָשִׂינוּ וְכוּלָּם לֹא עָשִׂינוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה
אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כׇּל מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם לְצוֹרֶךְ עַצְמְכֶם עֲשִׂיתֶם:
תִּקַּנְתֶּם גְּשָׁרִים לִיטּוֹל מֵהֶם מֶכֶס כְּרַכִּים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם אַנְגַּרְיָא
מִלְחָמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי שֶׁנֶּאֱמַר ה' אִישׁ מִלְחָמָה...

וְכֵן לְכׇל אוּמָּה וְאוּמַהּ
וְכִי מֵאַחַר דַּחֲזוֹ לְקַמָּאֵי דְּלָא מַהֲנֵי וְלָא מִידֵּי מַאי טַעְמָא עָיְילִי?
סָבְרִי הָנָךְ אִישְׁתַּעְבַּדוּ בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנַן לָא שַׁעְבַּדְנוּ בְּיִשְׂרָאֵל.
מַאי שְׁנָא הָנֵי דַּחֲשִׁיבִי וּמַאי שְׁנָא הָנֵי דְּלָא חֲשִׁיבִי לְהוּ מִשּׁוּם דְּהָנָךְ מָשְׁכִי בְּמַלְכוּתַיְיהוּ עַד דְּאָתֵי מְשִׁיחָא.

עד כאן בקוצר אמרי"ם.