למה זה תשאל לשמי?

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
197
תודות
646
נקודות
92
בכל הסידורים שנתגלגלו תח"י נדפס בברכת יוצר אור 'ומברכים ומשבחים ומפארים...... וממליכים', הפסק , ולאחמ"כ בתחילת קטע חדש 'את שם הקל'. וראיתי הטעם לזה משום שכתב בסידור ר"ע גאון (אם אינני טועה), דיש להפסיק בשהיה קצרה בין 'ממליכים' ל'את' משום שלא ישתמע כאילו 'מת' ח"ו.
ומעתה יל"ע בתרתי.
א. ברבים מהמניינים הקבל ממתין לחזן בסיומו של קטע זה, והיא הפסקה גדולה ביותר, והפסקה כזאת מוציאה את המשפט ממובנו, והוא עיוות גדול, ואשמח לדעת היש מליץ על מנהג זה.
ב. תינח לנסח אשכנז, אבל נוסח ספרד שהוא 'ממליכין' אין שום ענין להפסיק, ובכ"ז בנוסחי ספרד הנדפסים ההפסק עומד במקומו, וצ"ע בזה.
 
בכל הסידורים שנתגלגלו תח"י נדפס בברכת יוצר אור 'ומברכים ומשבחים ומפארים...... וממליכים', הפסק , ולאחמ"כ בתחילת קטע חדש 'את שם הקל'. וראיתי הטעם לזה משום שכתב בסידור ר"ע גאון (אם אינני טועה), דיש להפסיק בשהיה קצרה בין 'ממליכים' ל'את' משום שלא ישתמע כאילו 'מת' ח"ו.
ומעתה יל"ע בתרתי.
א. ברבים מהמניינים הקבל ממתין לחזן בסיומו של קטע זה, והיא הפסקה גדולה ביותר, והפסקה כזאת מוציאה את המשפט ממובנו, והוא עיוות גדול, ואשמח לדעת היש מליץ על מנהג זה.
ב. תינח לנסח אשכנז, אבל נוסח ספרד שהוא 'ממליכין' אין שום ענין להפסיק, ובכ"ז בנוסחי ספרד הנדפסים ההפסק עומד במקומו, וצ"ע בזה.
וכמו"כ קדושה כולם כאחד עונים, ואומרים ביראה - קדוש, קדוש, קדוש ד' צבקות,
והאופנים וחיות הקודש, ברעש גדול מתנשאים לעומת שרפים, לעומתם משבחים, ואומרים - ברוך כבוד ד' ממקומו
 
וכמו"כ קדושה כולם כאחד עונים, ואומרים ביראה - קדוש, קדוש, קדוש ד' צבקות,
והאופנים וחיות הקודש, ברעש גדול מתנשאים לעומת שרפים, לעומתם משבחים, ואומרים - ברוך כבוד ד' ממקומו
במקומות אלאוע"פ ההלכה יש לאומרם יחד עם הציבור, כך שלא קשה לי על מנהג הציבור שממתין (איברא שילה"ק למה באמת עדיפה האמירה בציבור על פני ההפסק שלא במקומו, ויל"ע גם בזה), משא"כ בנידו"ד דההפסק אינו מעניינו כלל וכלל, ולכל היותר יש לשהות שהיה קצרה ביותר, וכנ"ל.
 
במקומות אלאוע"פ ההלכה יש לאומרם יחד עם הציבור, כך שלא קשה לי על מנהג הציבור שממתין (איברא שילה"ק למה באמת עדיפה האמירה בציבור על פני ההפסק שלא במקומו, ויל"ע גם בזה), משא"כ בנידו"ד דההפסק אינו מעניינו כלל וכלל, ולכל היותר יש לשהות שהיה קצרה ביותר, וכנ"ל.
צודק,
אבל לי מפריע המנגינה
לעומתם משבחים ואומרים
או עונים ואומרים ביראה
 
בכל הסידורים שנתגלגלו תח"י נדפס בברכת יוצר אור 'ומברכים ומשבחים ומפארים...... וממליכים', הפסק , ולאחמ"כ בתחילת קטע חדש 'את שם הקל'. וראיתי הטעם לזה משום שכתב בסידור ר"ע גאון (אם אינני טועה), דיש להפסיק בשהיה קצרה בין 'ממליכים' ל'את' משום שלא ישתמע כאילו 'מת' ח"ו.
ומעתה יל"ע בתרתי.
א. ברבים מהמניינים הקבל ממתין לחזן בסיומו של קטע זה, והיא הפסקה גדולה ביותר, והפסקה כזאת מוציאה את המשפט ממובנו, והוא עיוות גדול, ואשמח לדעת היש מליץ על מנהג זה.
ב. תינח לנסח אשכנז, אבל נוסח ספרד שהוא 'ממליכין' אין שום ענין להפסיק, ובכ"ז בנוסחי ספרד הנדפסים ההפסק עומד במקומו, וצ"ע בזה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון