- הודעות
- 787
- תודות
- 2,248
- נקודות
- 306
ידוע הדין המובא בש"ס בכ"מ, דכל דבר האסור באכילה א"א להקריבו למזבח. וילפינן לה מקרא ד"ממשקה ישראל" ודריש "מן המותר לישראל". ע"כ.
וראיתי לחקור ביסוד הך דינא, אי בכה"ג דאי"ז מותר לישראל זהו עצמו החפצא של הפסול- שאי"ז מותר לישראל. או"ד דבכה"ג דאסור באכילה, הרי שבהך איסור אכילה דהדיוט נאמר גם איסור הקרבה לגבוה, והיינו דהך "מן המותר לישראל" אי"ז דין מסוים ובפ"ע, אלא דמחדש הך קרא דבכל איסור נאסר גם להקריבהו לגבוה. [שוב מצאתי שעמד בזה הגרא"נ גרבוז זללה"ה בספרו "מנחת אברהם" עמ"ס מנחות בריש הספר, והביא שעמד בזה בשו"ת נחל יצחק להג"ר יצחק אלחנן ספקטור זללה"ה.]
נשמח לשמוע ראיות ונידונים בזה.
וראיתי לחקור ביסוד הך דינא, אי בכה"ג דאי"ז מותר לישראל זהו עצמו החפצא של הפסול- שאי"ז מותר לישראל. או"ד דבכה"ג דאסור באכילה, הרי שבהך איסור אכילה דהדיוט נאמר גם איסור הקרבה לגבוה, והיינו דהך "מן המותר לישראל" אי"ז דין מסוים ובפ"ע, אלא דמחדש הך קרא דבכל איסור נאסר גם להקריבהו לגבוה. [שוב מצאתי שעמד בזה הגרא"נ גרבוז זללה"ה בספרו "מנחת אברהם" עמ"ס מנחות בריש הספר, והביא שעמד בזה בשו"ת נחל יצחק להג"ר יצחק אלחנן ספקטור זללה"ה.]
נשמח לשמוע ראיות ונידונים בזה.