- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,468
- נקודות
- 1,280
שאלנו את הגר"ש זצ"ל מנהגים קדמונים על ענייני יום ל"ג בעומר, שאנו עומדים בפתחו:
מהו המקור הראשון שהתנא האלקי רשב"י נפטר בל"ג בעומר, כי הרי רבים מערערים על כך?
"בראש ובראשונה אם ראינו שמרן האר"י הק' זי"ע עלה להשתטח על ציון קדשו של רשב"י באתרא קדישא מירון ביום ל"ג בעומר, הרי זהו סימן מובהק לכך. ידועים דברי ה"משנת חסידים" שכותב "מצוה לשמוח שמחת רשב"י, ואם דר בארה"ק ילך לשמוח על קברו ושם ישמח שמחה גדולה". כבר הבאתי בספרי "אוצר נחמד" (עמ' י"ד) מה שהעיד הרב ר' אברהם הלוי על רבו האר"י הק', שרשב"י התרעם לפניו על איש אחד שאמר בל"ג בעומר נחם את אבלי ציון וכו' בברכת תשכון, כי זהו יום שמחה שלו. בסידור רבי שבתי מראשקוב כתב "ומצוה לילך על קבר רשב"י ובנו רבי אלעזר בל"ג בעומר".
"כיוצא בזה מסופר על רבים מגדולי הדורות שהיו עולים בהמוניהם למירון בל"ג בעומר לשמוח עם שמחת הרשב"י ביומא דהילולא דיליה, ומסופר על האור החיים הק' שעלה על ההר באימה וביראה ובהתלהבות גדולה, והלך על ידיו ועל רגליו, וצעק בקול גדול, "היכן אני השפל נכנס למקום אש להבה שלהבת קוב"ה וכל פמליא של מעלה הכא וכל נשמות הצדיקים שמה". בכלל כל גאוני ארץ מהגליל וסביבות עיה"ק צפת וטבריה היו באים להתפלל על קברו, ונודעים ומפורסמים דבריהם של הצדיקים על מעלת האי יומא דריגלא אשר ישועות בו מקיפות.
האם הרב זצ"ל נוהג לנסוע לאתרא קדישא מירון בל"ג בעומר?
הגר"ש זצ"ל משיב לנו בענוות חן: "מכיון שעל פי רוב קשה מאוד להיות במירון בל"ג בעומר, מחמת הדוחק הנורא, וגם דשכיחי שם אז אינשי דלא מעלי ריקים ופוחזים, לכן אפשר לנסוע גם בל"ד ול"ה בעומר, ואולי גם בל"ו בעומר, כי בשער הכוונות מבואר שהאריז"ל ישב במירון ג' ימים, ומזה אפשר ללמוד שההארה נמשכת ג' ימים, וכן אני נהגתי כל שנותי כאשר כחי היה במתני לנסוע ביום ל"ד בעומר.
אחד הנוכחים הוסיף לשאול: האם גם תלמידי חכמים ראוי להם לנסוע למירון?
הגר"ש זצ"ל השיב על אתר בהתלהבות: "בוודאי, הרי זהו מנהג קדום מימות האריז"ל, ומדוע להזניח מנהג זה?".
הוספנו לשאול: האם זכור להרב אם הגה"צ ר"ד בהר"ן זצוק"ל היה נוהג לנסוע למירון?
"מו"ר הגר"ד בהר"ן לא נהג לנסוע, כי הפרושים בירושלים לא כ"כ נהגו לנסוע לרשב"י בל"ג בעומר, מחשש לביטול תורה והיו שאף התבטאו שרשב"י נמצא בגמ', אולם על מרן הגרי"ח זוננפלד זי"ע מובא שנהג לנסוע למירון בל"ג בעומר. (המבשר)
מהו המקור הראשון שהתנא האלקי רשב"י נפטר בל"ג בעומר, כי הרי רבים מערערים על כך?
"בראש ובראשונה אם ראינו שמרן האר"י הק' זי"ע עלה להשתטח על ציון קדשו של רשב"י באתרא קדישא מירון ביום ל"ג בעומר, הרי זהו סימן מובהק לכך. ידועים דברי ה"משנת חסידים" שכותב "מצוה לשמוח שמחת רשב"י, ואם דר בארה"ק ילך לשמוח על קברו ושם ישמח שמחה גדולה". כבר הבאתי בספרי "אוצר נחמד" (עמ' י"ד) מה שהעיד הרב ר' אברהם הלוי על רבו האר"י הק', שרשב"י התרעם לפניו על איש אחד שאמר בל"ג בעומר נחם את אבלי ציון וכו' בברכת תשכון, כי זהו יום שמחה שלו. בסידור רבי שבתי מראשקוב כתב "ומצוה לילך על קבר רשב"י ובנו רבי אלעזר בל"ג בעומר".
"כיוצא בזה מסופר על רבים מגדולי הדורות שהיו עולים בהמוניהם למירון בל"ג בעומר לשמוח עם שמחת הרשב"י ביומא דהילולא דיליה, ומסופר על האור החיים הק' שעלה על ההר באימה וביראה ובהתלהבות גדולה, והלך על ידיו ועל רגליו, וצעק בקול גדול, "היכן אני השפל נכנס למקום אש להבה שלהבת קוב"ה וכל פמליא של מעלה הכא וכל נשמות הצדיקים שמה". בכלל כל גאוני ארץ מהגליל וסביבות עיה"ק צפת וטבריה היו באים להתפלל על קברו, ונודעים ומפורסמים דבריהם של הצדיקים על מעלת האי יומא דריגלא אשר ישועות בו מקיפות.
האם הרב זצ"ל נוהג לנסוע לאתרא קדישא מירון בל"ג בעומר?
הגר"ש זצ"ל משיב לנו בענוות חן: "מכיון שעל פי רוב קשה מאוד להיות במירון בל"ג בעומר, מחמת הדוחק הנורא, וגם דשכיחי שם אז אינשי דלא מעלי ריקים ופוחזים, לכן אפשר לנסוע גם בל"ד ול"ה בעומר, ואולי גם בל"ו בעומר, כי בשער הכוונות מבואר שהאריז"ל ישב במירון ג' ימים, ומזה אפשר ללמוד שההארה נמשכת ג' ימים, וכן אני נהגתי כל שנותי כאשר כחי היה במתני לנסוע ביום ל"ד בעומר.
אחד הנוכחים הוסיף לשאול: האם גם תלמידי חכמים ראוי להם לנסוע למירון?
הגר"ש זצ"ל השיב על אתר בהתלהבות: "בוודאי, הרי זהו מנהג קדום מימות האריז"ל, ומדוע להזניח מנהג זה?".
הוספנו לשאול: האם זכור להרב אם הגה"צ ר"ד בהר"ן זצוק"ל היה נוהג לנסוע למירון?
"מו"ר הגר"ד בהר"ן לא נהג לנסוע, כי הפרושים בירושלים לא כ"כ נהגו לנסוע לרשב"י בל"ג בעומר, מחשש לביטול תורה והיו שאף התבטאו שרשב"י נמצא בגמ', אולם על מרן הגרי"ח זוננפלד זי"ע מובא שנהג לנסוע למירון בל"ג בעומר. (המבשר)