ל''ג בעומר

במסכת שבת דף ל"ג מופיע בפעם הל"ג רשב"י, והובא מלבד העובדה המעניינת תיאור ההתחבאות של רשב"י במערה והצלתו, שיום לידתו הצלתו ופטירתו חלו בל"ג בעומר. עוד נמסר בשם רבי שלום מקאמינקא זי"ע כי בדף זה מופיעים דבריו בפעם ה 33- מתחילת הש"ס. להלן החשבון, כפי שנבדק ע"י רבני בית מדרש 'מאורות הדף היומי': במסכת...

הגעתי אמש לס"ג אחרי סיבוב שאיפות עשן וליקוק קרטיבים בטעם ענבים, לא הופתעתי לגלות בית מדרש ריק... ואז התמיהה פרצה, איך זה שבליל פורים על סמך החת"ס של "כל העוסק בתורה בין מגילה של לילה וכו'" אני ועוד אברכי עמך בית ישראל זוכים גם לחיי העולם הבא וגם להתעשר במצלצלים לרוב (לדור הצעיר; בעבר טרום עידן...

אנו אומרים בפיוט אשרי העם הם לומדי ואשרי העומדים על סודיך ומבאר השער יששכר דאשרי העם הם לומדיך הכוונה לעם דהיינו הפשוטי עם הלומדים את תורת רשב"י בלי להבין את עומק הפשט ואשרי העומדים על סודיך כפשוטו הלא הם המעמיקים בתורת הרשב"י

בעוד כיום מקובל בכל תפוצות ישראל לכאורה שיום זה אין בו מנהגי אבילות ואף יש מרבים בו שמחה (ויש מקצינים) במקורות קדמונינו לכאורה נראה שאין הדבר פשוט כל כך. ל' הגמ' בכתובות על כ''ד אלף תלמידי ר''ע וכולם מתו בין פסח לעצרת המשמעות הפשוטה שמתו כל ימי העומר ובכל הימים נהגו אבילות כמוש''כ הגאונים וכך יש...

כתב בספר הילולא רבא דף כב להרב יעקב אנהורי דבישראל מתאבלים בפטירת משה על שלא נכנס לארץ ובל"ג לעומר אנו עושים משתה ושמחה ששמחים שניצוצי נשמת משה שנכנסו ברשב"י שנכנסו לארץ. עכ"ד. (דא רשב"י)

החת"ס (יו"ד סימן רל"ג) תמה על ענין השמחה והיו"ט שנוהגים עשות בל"ג בעמר, וז"ל, אמנם ידעתי שעכשיו אכשור דרי וממרחק יבואו ידרשו את ה' ביום ל"ג בעומר בהילולת רשב"י ז"ל. ואם כי כוונתם לשם שמים ושכרם רב בלי ספק ע"ד ודילוגו עלי אהבה כמ"ש תוס' (ר"פ אין מעמידין, ע"ז דף כב ב), אבל מטעם זה בעצמו הייתי אני...

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת וגו' תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וגו' (ויקרא כג, טו-טז). נפסק בשלחן ערוך (או"ח תפט, ד) שאם חבירו שואל אותו קודם הספירה כמה סופרים היום, יאמר לו: אתמול היה כך וכך, שאם יאמר 'היום כך וכך', אינו יכול לחזור ולמנות בברכה. בלי כוונה הפוסקים מבארים (ראה משנ"ב...

האם נכון מבחינה תורנית ומוסרית לאדם שיש לו יכולת להגיע למירון השנה להשתמש באפשרותו ולהגיע בעוד שכלל ישראל לא יכול להגיע האם זה נכון להשתמש באפשרותו להגיע או שאין זה ראוי

הערה מעניינת שראיתי בעניין לג בעומר: הנה, כאשר מדברים על יום זה, כולם משתמשים בלשון "לג בעומר", ואף אחד אינו מכנה יום זה בשם "לג לעומר", ונשאלת השאלה, מדוע זה כך, הרי כשאנו סופרים ספירת העומר, לפי דעות רבות צריך לומר "לעומר" ולא "בעומר" (וכך כותב המשנה ברורה בסימן תפט ס"ק ח, ש"וברוב הפוסקים...

מצו"ב קונטרס מאת הרב שמואל העליר זצ"ל רב העיר צפת"ו

אך משום מה מרגיש לי שבשנים האחרונות זה נהיה יום "המלכת" הרשב"י.. אתם גם מרגישים כך?

בספר 'יערות דבש' כתב של"ג בעומר הוא יום מיוחד לתשובה – "וראוי לכל איש הירא וחרד לשום אל לבו יום ההוא לשוב בתשובה, כי זכות רשב"י מסייעת להבא לטהר, ולא לבלות זמן בעולם הזה בהבלי עולם, אשר הוא צער לצדיק". ב'שפת אמת' מובא כי ל"ג בעומר מסוגל ליראת שמים, ובספר אורה ושמחה כתוב כי ל"ג בעומר מסוגל...

חסידים מספרים שהרה"ק רבי אברהם מקאליסק זי"ע, בעת טבילתו בצפרא דל"ג בעומר, אמר בלהט אש קודש: "הריני מקבל עלי קדושת היום". ובספר 'בית אברהם' נאמר, כי הקב"ה נתן לבני ארץ ישראל את יום ל"ג בעומר כיום טוב, תמורת ימי 'יום טוב שני' שנתברכו בהם בני חוץ לארץ. (מתוך גיליון 'נעם שבת')

הרה"ק רבי העניך מאלכסנדר זצ"ל היה מברך את חסידיו ביום זה שיתקבלו תפלותיהם, כמו שהיה מברכם ביום כיפור. והסביר על כך הרה"ק מפילץ זי"ע בספר 'שפתי צדיק', שהרי רשב"י אמר "יכולני לפטור את כל העולם כולו מן הדין", ובוודאי בכל שנה ושנה ביום זה אומר כן, ואם כן יום זה הוא כיום כיפור. (מתוך גיליון 'נעם שבת')

פעם שוחח רבי יששכר דב מבעלזא עם אחד ממקורביו, וכשרצה להביע בפניו את צמאונו הכביר לתורה של בנו רבי מרדכי מבילגורייא, סיפר: "בל"ג בעומר בצהרים, ישבנו לסעודה לכבוד היום, והנה נפקד מקומו של מוט'לה בני, למרות שכבר היה צריך לשוב מבית-המדרש. הבנתי כי נמשך אחר לימודו, וכאשר הגיע שאלתיו לסיבת איחורו...

מנהג הנשים בספירת העומר הנשים בבית רבינו ספרו ספירת העומר אך בלא ברכה, ורק ביום המ"ט לספירה הורה להן רבינו שאם לא שכחו מלספור אפילו יום אחד עד עכשיו יספרו הלילה בברכה, דהרי כבר אין חשש שכחה. [עי' משנ"ב (סי' תפ"ט סק"ג) דכ' וכמדומה דבמדינותינו לא נהגי נשים כלל לספור, וכתב בספר שולחן שלמה דעכ"פ לא...

בשולחנו הטהור ביום ל"ג בעומר בשנת תשמ"א אמר האדמו"ר מצאנז בעל 'שפע חיים זצ"ל כדברים האלה: "כבר אמרתי, שהטעם שרשב"י ועוד הרבה תנאים ספונים וטמונים בגליל, [הוא] כדי שיעמדו על המשמר שלא יוכלו הגויים הרשעים להיכנס לארץ ישראל. "נס גלוי הוא, שרק כמה מילין מהגליל הורגים וטובחים הגויים זה בזה, ובשמים...

מהו מקור השמחה המיוחדת בל"ג בעומר? טעמים רבים, ידועים יותר וידועים פחות, נאמרו לסיבת השמחה וההילולא של התנא הא' רשב"י זיע"א, אשר נתעלה לשמי רום ביום ל"ג בעומר. יעוין ספר 'טעמי המנהגים' ענייני הילולא דרשב"י; 'המועדים בהלכה', ספר התודעה, שו"ת 'מים ההלכה' חלק ראשון סימן עט, ועוד. להלן נביא שני...

ל"ג בעומר הוא יום גדול המסוגל גם לישועות גדולות כמו פקידת עקרות, במיוחד על ציון הרשב"י זי"ע. הרע"ב מברטנורא במכתבו הידוע לאחיו זצ"ל משנת רמ"ט כותב וז"ל: "בי"ח אייר יום מיתתו של רשב"י באים מכל הסביבות ומדליקים אבוקות גדולות לבד מה שמדליקים עליה נר תמיד וכו', שהרבה עקרות נפקדו וחולים נתרפאו בנדר...

ל"ג בעומר, היום בו נפטר רשב"י והתגלו בו רזי עולם וסודות התורה, הוא יום גדול ועצום ומסוגל לישועות רבות. רפואות: בספר "אמרי פנחס השלם" לרבי פנחס מקוריץ כותב כך: "יום זה מסוגל ביותר לעורר בו עניין הרפואה, ומי שצריך לקחת רפואה יתחיל בל"ג בעומר, כי 'בורא רפואות' מכוון כנגד 'הוד', וכיוון שיום ל"ג...