אלול מנהג אמירת תהילים בימי חודש אלול (1 צופה)

[אחד יחיד]

כתב במטה אפרים (סי׳ תקפ״א סעיף ח) 'נוהגין בכל יום של ימי החול מראש חדש אלול ואילך, אחר התפלה אומרים בצבור עשרה מזמורים תהילים, ומתכוונים לגמור כל תהילים שני פעמים קודם ראש השנה. והיא עולה [מנין פרקי התהילים] כמנין כפ״ר. ומתחילין אחר ראש חדש כדי לומר יהי רצון המסודר אחר אמירת תהילים בשלמות עם התחנונים. ובימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכפורים אומרים יותר מעשרה מזמורים בכל יום בכדי לגמור כל תהלים פעם שלישית קודם יום הכפורים' עכ״ל. והובא דבריו במשנה ברורה (סי׳ תקפ״א סק״ג).

ובענין זה סיפר המשב״ק אצל מרן החזון איש זצ״ל, ששאל את מרן בענין המנהג לומד בכל יום מימי חודש אלול י׳ מזמורים תהלים האם נוהגים כך, וענה לו החזו״א: וודאי (אורחות רבינו ח״ב עמ׳ קצה).

רמז נפלא נתן בליקוטי מהרי״ח (עט׳ נט): ויאמרו לאמר אשירה לה׳ ראשי תיבות אלו״ל, ויש לרמז בזה ״ויאמרו לאמר אשירה לה׳ – שאמרו לומר שירות ותשבחות לה׳ בחודש אלול עכ״ד.

ראש ישיבת טשעבין הגרב״ש שניאורסון זצ"ל היה אומר לתלמידיו להקפיד לומר העשרה מזמורים בציבור דוקא לאחר התפילה, בהטעימו, שגם במנהג זה מצא היצר הרע מקום להחליש את הציבור, ומושכם מיד לסיים את תפילתם, באומרו שאין זה מעכב לומר בציבור דווקא, והם יאמרו אחר כך, אבל אלו שאומרים התהלים צריכים להבין את גודל החשיבות בדבר, כי באופן שאינו מחשיב את אמירת התהילים אזי אינו מרגיש את ההתעוררות המיוחדת לחודש זה, עכ״ד.

ובקצה המטה (על המטה אפרים שם ס״ק כ״ה) כתב: והמעיין בספרי מוסר ובספרי הפוסקים, יראה איך שיש להיזהר מאוד באמירת תהלים בכל יום, כי בשתיים ייחשב, בעמוד העבודה ובעמוד התורה, וכעוסק בנגעים ואהלות כמובא בגמרא. ומסוגל לכל דבר וגורם התלהבות ואהבת הבורא ב״ה (עיין בשו״ת נוב״י או״ח סימן ל״ה), וגם קבלה מפי סופרים וספרים שאין לך דבר שעומד בפני המקטרגים כמו אמירת הספר תהלים עד גמירא הנקראים מזמורים, שבהם יוכל לזמר ולהכרית כל הקוצים והחוחים הסובבים את השושנה העליונה, ונתנו רמז לזה (תהלים קו), ׳מי ימלל׳ – מי שרוצה למלל, מלשון מוללין מלילות וכריתה ־ 'גבורות ה" – דהיינו המתקת הדינין, אזי ־ ׳ישמיע כל תהלתו׳ ־ יגמור כל ספר תהלים. אך הכלל ידוע כי טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה ובפרט בחודש הזה שאנו צריכין לבער הקוצים, שראוי שידרוש על כל קוץ תהילי תהלים בכוונה ובכיה ובמתון, דלא כההמון טרם אשר פותח המַקרא מִקרא אחד, כולם עונים כאחד, ויש מהם מקבלים שכר בתהלים, שכר בהבלעה ובקציצה מבליעי הנקודות וקוצצים האותיות עד שבשעה אחת אומרים תילי תהילים וכבר צווחו על ככה רבותינו האחרונים ז״ל כמבואר למעיין בספריהם, עכ״ל.

(מתוק לחיכי)