אחד יחיד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
9,579
תודות
17,455
נקודות
1,280
מנהג קדום לעשות את התגלחת הראשונה לילד בן שלוש שנים במירון, סמוך ונראה לציונו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי ביום ל"ג בעומר, יומא דהילולא דיליה, וכמו שמספר רבי חיים וויטאל זי"ע ב'שער הכוונות' (דרוש ל"ג בעומר תקכז) על רבו האריז"ל שהוליך את בנו הקטן למירון ושם גילחו את ראשו.

בספר 'משנת חסידים' (מסכת אייר פרק א) כותב, שמצווה לשמוח בשמחת רבי שמעון בר יוחאי וכ"ש אם הוא מגלח את ראש בנו לראשונה ומניח לו הפיאות, שהוא מצווה, והיו שאמרו כי המנהג להניח הפיאות לילדים קטנים בל"ג בעומר אצל הציון במירון מקורו בדברי הזוהר הקדוש ("ג"ל פנינים").

ובגודל שמחת התגלחת בל"ג בעומר במירון מצינו בספר 'טל ירושלים' (פאלטישאן, בהקדמה) שמתאר מה שהיה במירון כששהה שם, שראה כשבעים ילדים קטנים ספרדים ואשכנזים שהביאו אותם לשם לקיים החלאקה בעשיית הפיאות מתוך שמחה וריקודים בשירות ותשבחות להשי"ת.

מנהג האשכנזים לעשות החלאקה במירון בליל וביום ל"ג בעומר, אבל הספרדים נוהגים שלא להסתפר בל"ג בעומר ועושים החלאקה בל"ד בעומר ('כף החיים' ס"ק יב), וכן מנהג אנשי צפת ('ארץ חיים' סי' תצג).

והרבה נוהגים גם בשאר ימות השנה לעשות חלאקה לבנם במירון אצל הציון הקדוש ולא רק בל"ג בעומר, ומצינו לזה כמה טעמים: יש אומרים ע"פ מה שכתוב בשו"ת אפרקסתא דעניא (ח"א סי' קסא) שיתפללו על הבן בזכות התנא רבי שמעון בר יוחאי כדמצינו בגמרא (מכות יז:) שאמר רבא כל אֵם היולדת בן תבקש רחמים מהשי"ת שיהא בן זה כרבי שמעון, לכן הולכים לציון להתפלל שבן זה יאיר את העולם כרבי שמעון בר יוחאי (קונטרס 'ובשנה הרביעית').

עוד טעם מבואר בספרים על פי הגמרא (מעילה יז:) שפעם אחת גזרה מלכות רומי גזירות על ישראל ושלחו את רבי ראובן בן איצטרובלי שינסה לבטל הגזירות, והוא גזז שערותיו והתלבש כנכרי שלא יכירו אותו, וניסה לבטלן אבל לא עלתה בידו, לכן שלחו לשם את רבי שמעון שמלומד בניסים והוא נסע לשם לבוש כיהודי ונעשה לו נס ונתבטלה הגזירה, לכן כשעושים פיאות לילד בפעם הראשונה שייראה כיהודי נוסעים לקבר רבי שמעון בר יוחאי ('תגלחת מצוה'). (ספר "המנהג")

יש שכתבו שמה שאנו רואים נהירת המון עם לעשות התגלחת הראשונה אצל ציון רבי שמעון בר יוחאי, נתפשט מכך שהרבה אנשים שהיו חשוכי בנים ל"ע ונדרו לעשות התגלחת הראשונה של הילד במירון, נושעו בזכות התנא רבי שמעון בר יוחאי וקיימו את נדרם לעשות התגלחת במירון ('טעמי המנהגים' עמוד רסג בהערה).
 
מה הפירוש 'חלאקה'?

חאלקה היא מילה שמקורה בשפה הערבית, ופירושה הוא 'לספֵר', ובאידיש – "אפשערן". אמנם על פי הרמז, יש שמסבירים את המלה על דרך לשון הכתוב ביעקב אבינו (בראשית כז יב) "ואנכי איש חלק", וכך גזיזת השערות מסמלת את כניסתו של הילד לעולם התורה, עולמו של יעקב אבינו שהיה יושב אהלים. (דרשו)
 
לצד המנהג להשהות את תגלחת הילד עד לגיל שלוש, היו בזה כמה מנהגים נוספים: במרוקו נהגו לספר כבר בגיל תשעה חדשים; בתימן נהגו בגיל שנתיים, וכן מנהג גור, סקווירא ועוד, וכן מובא על הסטייפלר שלא הקפיד על גיל שלוש אלא גילח את ילדיו כבר בגיל שנתיים. היו מעדות המזרח שנהגו לגלח את הילד כבן ארבע או חמש שנים, והיו בעבר שנהגו לגלח בן שש ושבע שנים. (דרשו)
 
המנהג לעשות את החלאקה במירון נזכר כבר בדברי רבי חיים ויטאל (שעה"כ דף פז) שכן עשה האר"י ז"ל. המנהג התפשט בעיקר אצל הספרדים ולאחר מכן אצל החסידים. בירושלים נהגו לערוך את החלאקה גם בקבר שמואל הנביא, בקבר שמעון הצדיק, במערת כלבא שבוע או במערת הסנהדרין. (דרשו)
 
יש אומרים תפילה זו בשעת החלאקה: יה"ר מלפניך, ה' אלקי האלוקים ואדוני האדונים, שבזכות כל הצדיקים והחסידים מיום שנברא העולם ועד סופו, ובזכות תורתך הקדושה והטהורה, ובזכות מצות פאת הראש, שציוויתנו בתורתך "לא תקיפו פאת ראשכם", ובזכות הצדיק הקדוש הזה מורנו ורבינו ועטרת ראשנו [בכל ציון של צדיק ששם גוזזים מזכירים את שמו], כמו שזכה הנער לפאת הראש, כן יזכה לתורה ולחופה ולמעשים טובים, ויורה הוראות בישראל בחיי אביו ובחיי אמו, אמן נצח סלה". (דרשו)
 
יש שנהגו לשקול את שערותיו של הילד לאחר הגילוח בזהב או בכסף, ונתנו כנגד המשקל מעות לצדקה. והעלו זאת כסגולה שהבן יהיה חכם בתורה וביראת שמים ויאריך ימים בטוב. וכך נהגו בחצר מונקאטש בהונגריה. (דרשו)
 
מעניין לציין, כי על-אף שעצם עובדת עריכת התגלחת הראשונה בצלו של אדם גדול, מקורה טהור מהיכלם של האר"י הק' והבעש"ט הק' זי"ע, הרי שבקהילות ליטא, הונגריה ועדות המזרח, לא מצאנו את המנהג הזה עד הדור האחרון, אך אצל מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, תפס מנהג זה מקום של כבוד, והיה נוהג בו בהידור רב ובשמחה גדולה, כאמור.

כשאחד מתלמידי מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, עמד לערוך לבנו הקטן תגלחת הראש, נכנס אל רבו להתברך מפיו במעמד הזה, ניצל את ההזדמנות ופנה אל רבה של בריסק ושאלו: "ילמדנו רבינו, למה נוהגים 'העולם' לומר 'מאכן פאות', הרי אין כל מצוה לעשות פאות, כי אם ציווי התורה הוא רק שאסור להשחית את פאות הראש?". נענה מרן הגרי"ז זצ"ל ואמר לו: "ניין, עס איז טאקע יא דא א מצוה צו מאכן פאות" (לא, אכן ישנה מצוה לעשות פאות). את דבריו הוכיח מדברי הרמב"ם (הל' עכו"ם פרק יב) שכותב: "אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עכו"ם, שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם", הרי שטעם עשיית פאות הראש הוא כדי להכיר שהלה יהודי מזרע ישראל, ובעשיית הפאות אנו עושים סימן לילד שהוא יהודי כשר, לכן אומרים העולם 'מאכן פאות'. (הרב יוסף מאיר האס)
 
כ"ק מרן אדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע, התבטא בחשיבות ובמעלה העליונה בעשיית הפאות, כדי להוכיח קבל עם ועדה, בעוז ובגאון, כי שם ה' נקרא עלינו וצלם אלוקים עלינו. כשהגיע יהודי ירושלמי אל הרה"ק מבעלזא לתל אביב לעשות 'חלאקה' לבנו בן השלוש, הורהו הרבי לצעוד עם בנו ברחוב אלנבי הלוך ושוב, כדי שיראו תושבי תל אביב שעוד יש ילדים עם פאות! וכך היה גם כשהביא אחד החסידים לפניו את בנו לקבל את ברכתו, הושיבו הרבי על ברכיו, החליק בידו הקדושה את פאותיו ואמר בהנאה גלויה: "א תל-אביב'ער בחור מיט שיינע פאות"…

כ"ק מרן אדמו"ר מערלוי זצוק"ל בעל ה'אמרי סופר', היה נוהג להביא את ילדיו לפני כ"ק מרן אדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע, לספרם במלאות להם שלוש שנים, לאור הקפדתו לגלח את הילדים שהובאו לפניו רק במלאות להם שלוש שנים, ולא קודם. והיה מספר מרן האדמו"ר מערלוי, שעד כדי כך הקפיד הרה"ק מבעלזא על מילוי שלוש השנים, שלאחד מילדיו שנולד בתשעה באב, הורה הרה"ק במעלזא לספרו רק למחרת היום ולא לפני שלושת השבועות של ימי בין המצרים. לאות ולפלא היה מציין מרן אדמו"ר מערלוי, שאצל בנו הרה"ג ר' זלמן שליט"א, שמלאו לו שלוש שנים ביום ג' אלול תשי"ז, הורה לו הרה"ק מבעלזא לספרו כבר בל"ג בעומר, וכשהסתלק הרה"ק מבעלזא בכ"א אב אותה שנה, הבין למפרע מדוע הורה לו להקדים את עריכת התגלחת שלא כדרכו… (הרב יוסף מאיר האס)
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון