- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,455
- נקודות
- 1,280
מנהג קדום לעשות את התגלחת הראשונה לילד בן שלוש שנים במירון, סמוך ונראה לציונו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי ביום ל"ג בעומר, יומא דהילולא דיליה, וכמו שמספר רבי חיים וויטאל זי"ע ב'שער הכוונות' (דרוש ל"ג בעומר תקכז) על רבו האריז"ל שהוליך את בנו הקטן למירון ושם גילחו את ראשו.
בספר 'משנת חסידים' (מסכת אייר פרק א) כותב, שמצווה לשמוח בשמחת רבי שמעון בר יוחאי וכ"ש אם הוא מגלח את ראש בנו לראשונה ומניח לו הפיאות, שהוא מצווה, והיו שאמרו כי המנהג להניח הפיאות לילדים קטנים בל"ג בעומר אצל הציון במירון מקורו בדברי הזוהר הקדוש ("ג"ל פנינים").
ובגודל שמחת התגלחת בל"ג בעומר במירון מצינו בספר 'טל ירושלים' (פאלטישאן, בהקדמה) שמתאר מה שהיה במירון כששהה שם, שראה כשבעים ילדים קטנים ספרדים ואשכנזים שהביאו אותם לשם לקיים החלאקה בעשיית הפיאות מתוך שמחה וריקודים בשירות ותשבחות להשי"ת.
מנהג האשכנזים לעשות החלאקה במירון בליל וביום ל"ג בעומר, אבל הספרדים נוהגים שלא להסתפר בל"ג בעומר ועושים החלאקה בל"ד בעומר ('כף החיים' ס"ק יב), וכן מנהג אנשי צפת ('ארץ חיים' סי' תצג).
והרבה נוהגים גם בשאר ימות השנה לעשות חלאקה לבנם במירון אצל הציון הקדוש ולא רק בל"ג בעומר, ומצינו לזה כמה טעמים: יש אומרים ע"פ מה שכתוב בשו"ת אפרקסתא דעניא (ח"א סי' קסא) שיתפללו על הבן בזכות התנא רבי שמעון בר יוחאי כדמצינו בגמרא (מכות יז:) שאמר רבא כל אֵם היולדת בן תבקש רחמים מהשי"ת שיהא בן זה כרבי שמעון, לכן הולכים לציון להתפלל שבן זה יאיר את העולם כרבי שמעון בר יוחאי (קונטרס 'ובשנה הרביעית').
עוד טעם מבואר בספרים על פי הגמרא (מעילה יז:) שפעם אחת גזרה מלכות רומי גזירות על ישראל ושלחו את רבי ראובן בן איצטרובלי שינסה לבטל הגזירות, והוא גזז שערותיו והתלבש כנכרי שלא יכירו אותו, וניסה לבטלן אבל לא עלתה בידו, לכן שלחו לשם את רבי שמעון שמלומד בניסים והוא נסע לשם לבוש כיהודי ונעשה לו נס ונתבטלה הגזירה, לכן כשעושים פיאות לילד בפעם הראשונה שייראה כיהודי נוסעים לקבר רבי שמעון בר יוחאי ('תגלחת מצוה'). (ספר "המנהג")
יש שכתבו שמה שאנו רואים נהירת המון עם לעשות התגלחת הראשונה אצל ציון רבי שמעון בר יוחאי, נתפשט מכך שהרבה אנשים שהיו חשוכי בנים ל"ע ונדרו לעשות התגלחת הראשונה של הילד במירון, נושעו בזכות התנא רבי שמעון בר יוחאי וקיימו את נדרם לעשות התגלחת במירון ('טעמי המנהגים' עמוד רסג בהערה).
בספר 'משנת חסידים' (מסכת אייר פרק א) כותב, שמצווה לשמוח בשמחת רבי שמעון בר יוחאי וכ"ש אם הוא מגלח את ראש בנו לראשונה ומניח לו הפיאות, שהוא מצווה, והיו שאמרו כי המנהג להניח הפיאות לילדים קטנים בל"ג בעומר אצל הציון במירון מקורו בדברי הזוהר הקדוש ("ג"ל פנינים").
ובגודל שמחת התגלחת בל"ג בעומר במירון מצינו בספר 'טל ירושלים' (פאלטישאן, בהקדמה) שמתאר מה שהיה במירון כששהה שם, שראה כשבעים ילדים קטנים ספרדים ואשכנזים שהביאו אותם לשם לקיים החלאקה בעשיית הפיאות מתוך שמחה וריקודים בשירות ותשבחות להשי"ת.
מנהג האשכנזים לעשות החלאקה במירון בליל וביום ל"ג בעומר, אבל הספרדים נוהגים שלא להסתפר בל"ג בעומר ועושים החלאקה בל"ד בעומר ('כף החיים' ס"ק יב), וכן מנהג אנשי צפת ('ארץ חיים' סי' תצג).
והרבה נוהגים גם בשאר ימות השנה לעשות חלאקה לבנם במירון אצל הציון הקדוש ולא רק בל"ג בעומר, ומצינו לזה כמה טעמים: יש אומרים ע"פ מה שכתוב בשו"ת אפרקסתא דעניא (ח"א סי' קסא) שיתפללו על הבן בזכות התנא רבי שמעון בר יוחאי כדמצינו בגמרא (מכות יז:) שאמר רבא כל אֵם היולדת בן תבקש רחמים מהשי"ת שיהא בן זה כרבי שמעון, לכן הולכים לציון להתפלל שבן זה יאיר את העולם כרבי שמעון בר יוחאי (קונטרס 'ובשנה הרביעית').
עוד טעם מבואר בספרים על פי הגמרא (מעילה יז:) שפעם אחת גזרה מלכות רומי גזירות על ישראל ושלחו את רבי ראובן בן איצטרובלי שינסה לבטל הגזירות, והוא גזז שערותיו והתלבש כנכרי שלא יכירו אותו, וניסה לבטלן אבל לא עלתה בידו, לכן שלחו לשם את רבי שמעון שמלומד בניסים והוא נסע לשם לבוש כיהודי ונעשה לו נס ונתבטלה הגזירה, לכן כשעושים פיאות לילד בפעם הראשונה שייראה כיהודי נוסעים לקבר רבי שמעון בר יוחאי ('תגלחת מצוה'). (ספר "המנהג")
יש שכתבו שמה שאנו רואים נהירת המון עם לעשות התגלחת הראשונה אצל ציון רבי שמעון בר יוחאי, נתפשט מכך שהרבה אנשים שהיו חשוכי בנים ל"ע ונדרו לעשות התגלחת הראשונה של הילד במירון, נושעו בזכות התנא רבי שמעון בר יוחאי וקיימו את נדרם לעשות התגלחת במירון ('טעמי המנהגים' עמוד רסג בהערה).