וילך מנומר בכתיבת ספר תורה (2 צופים)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (לא יט)

בשבת קג: מבואר שאם כתב ספר תורה שלא בדיו או שכתב את האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו. והעיר בשו"ת צמח צדקה לרבי מנחם מנדל מניקלשבורג זצ"ל סי' י', תיפוק ליה דכיון שרק את האזכרות כתב בזהב ושאר הספר בדיו, א"כ הוי ליה כמנומר, וכדאיתא בגיטין נד: ההוא דאתא לקמיה דרבי אמי, אמר ספר תורה שכתבתי לפלוני, אזכרות שבו לא כתבתים לשמה, וכו'. וליעבר עליו קולמוס וליקדשיה וכו', ומסיק דלהעביר קולמוס על כולי ספר תורה מיחזי כמנומר, ע"כ. ומבואר דכל היכא שהכתב של כל האזכרות בס"ת משונה משאר הכתב, פסול משום מנומר. וא"כ למה צריך לפסול אזכרות הכתובות בזהב משום דהוי כנכתב שלא בדיו, תיפו"ל משום דהוי כמנומר, ורק כשכתב כל הספר בזהב צריך לבוא לפסול מדין נכתב שלא בדיו, אך באופן דמיירי בגמ' שרק האזכרות נכתבו בזהב הרי אי"צ טעם זה.

וכתב שם ליישב, דהיכא שהכתב משונה למעליותא ולנוי, אינו פסול משום מנומר, ולכן פסק שם להלכה בס"ת שכתבו את כל האזכרות בכתב גדול משאר אותיות הספר, שאינו פסול מטעם מנומר.

ולכאורה יש להעיר, דבגיטין שם אמרו רק שאין לתקן באופן שיהיה מנומר משום זה אלי ואנוהו, ואה"נ לכתחילה אין לעשות כן, אבל מ"מ י"ל שבדיעבד אם תיקנוהו ועשאוהו כמנומר אין טעון גניזה, וא"כ אתי שפיר דאיצטריך טעמא דהוי "נכתב שלא בדיו" לענין שיהיה פסול בדיעבד ויגנז.​