הסתפקתי לאור מקרה שראיתי באיזה ביהכנ"ס שרצו להעלות אבל למפטיר אך נגלה שהוא גם לוי ולא היה לוי אחר בביהכנ"ס.
ולמעשה נתנו לאותו אבל גם לוי וגם מפטיר.
והתבוננתי בזה וראיתי שנחלקו בזה המחבר ורמ"א בסימן רפב.
המחבר פוסק שיש אפשרות לעלות למפטיר מי שעלה כבר לתורה. ע"כ. ויש לעיין בדבריו, שמקורו מהריב"ש שמדבר על מי שאינו יודע לקרות את המפטיר חוץ ממי שעלה שאז יעלו אותו. אבל בביהכנ"ס חסידי שהמפטיר ממלמל את ההפטרה לעצמו לכאורה אין ענין כזה.
לפי שיטת הרמ"א, לא חוזר ועולה. כמובא באור זרוע. וכתב המ"ב, שאפי' הרב שרוצה לעלות ולקונן בשבת חזון לא יעלה.
ולמעשה נתנו לאותו אבל גם לוי וגם מפטיר.
והתבוננתי בזה וראיתי שנחלקו בזה המחבר ורמ"א בסימן רפב.
המחבר פוסק שיש אפשרות לעלות למפטיר מי שעלה כבר לתורה. ע"כ. ויש לעיין בדבריו, שמקורו מהריב"ש שמדבר על מי שאינו יודע לקרות את המפטיר חוץ ממי שעלה שאז יעלו אותו. אבל בביהכנ"ס חסידי שהמפטיר ממלמל את ההפטרה לעצמו לכאורה אין ענין כזה.
לפי שיטת הרמ"א, לא חוזר ועולה. כמובא באור זרוע. וכתב המ"ב, שאפי' הרב שרוצה לעלות ולקונן בשבת חזון לא יעלה.