בהעלותך מנין היו שוטרים משבט לוי (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך (יא טז)

פירש רש"י "אותם שאתה מכיר שנתמנו עליהם שוטרים במצרים בעבודת פרך והיו מרחמים עליהם ומוכים על ידם, שנאמר ויכו שוטרי בני ישראל, עתה יתמנו בגדולתן כדרך שנצטערו בצרתן". מבואר דהיה תנאי למינוי שיהיו מן השוטרים שהוכו על בני ישראל. והקשה בספר ברוך מבנים אשר (פרשת וארא), מנין היו שוטרים משבט לוי, שלא היו בשעבוד מצרים. וכתב שם דבאמת לא היו זקנים משבט לוי, ומה שמבואר ברש"י בפסוק כ"ו שהזקנים באו מי"ב שבטים, ששה ששה לכל שבט חוץ משני שבטים שהביא מהם חמשה, היינו משום שנתחלקו מנשה ואפרים לב' שבטים, שבכל מקום שאין שבט לוי נמצא, מתחלקים מנשה ואפרים לב' שבטים. ובאמת כן מבואר בתוס' חכמי אנגליה סנהדרין יז. דשבט לוי לא היה במנין, ועי"ש טעמו, וכ"כ בסנהדרי קטנה בסנהדרין שם מטעם הנ"ל.

אמנם בדעת זקנים י"א כ"ז כתב שאלדד ומידד אחי משה היו, בני עמרם מאשה אחרת. מבואר שהיו משבט לוי, והרי הם היו בגורל של הזקנים, א"כ מפורש שהיו זקנים גם משבט לוי, ועמד בזה בספר מלאכת הקדש (שמות ב א). וכן מבואר בילקוט בהעלותך רמז תשל"ו בשם מדרש אספה, ששבט יוסף נחשב לשבט אחד ומשבט לוי ג"כ היו זקנים, עי"ש. ולפי"ז צ"ל דמה שצוה הקב"ה שיקחו את שוטרי העם להיות זקנים, אינו לעיכובא, ומהשבטים שהיו מהם שוטרים לקחו השוטרים, אבל משבט לוי שלא היו מהם שוטרים, לא היו הזקנים מן השוטרים.

ובדרך פלפול יש לומר, דהנה צ"ע מנין לחז"ל לפרש ד"שוטריו" היינו אותם שהיו שוטרים במצרים, הרי י"ל דהם השוטרים שהיו במדבר מדין "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", וכמו שהיו דיינים במדבר כך היו ג"כ שוטרים. אבל הביאור פשוט משום דאמרינן ביבמות פו: אמר רב חסדא מתחילה לא היו ממנים שוטרים אלא מן הלוים, שנאמר ושוטרים הלוים לפניכם. א"כ ליכא למימר שנטלו מכל השבטים שוטרים ממש, שהרי לא היו שוטרים אלא משבט לוי, ועל כרחך דהיינו השוטרים שהיו במצרים, ובזכות שהוכו על בני ישראל. ולפי"ז י"ל דמשבט לוי מתקיים הקרא כפשוטו שנטלו שוטרים ממש, שהרי השוטרים היו מהם, וא"ש.​

 

[בצ"ל]

אמנם בדעת זקנים י"א כ"ז כתב שאלדד ומידד אחי משה היו, בני עמרם מאשה אחרת. מבואר שהיו משבט לוי,

לחץ כדי לכווץ...

הכתב והקבלה במדבר פרק יא

(כז) אלדד ומידד. בנוי דאליצפן בן פרנך דילידת ליה יוכבד בת לוי בזמן דפטרה עמרם גברה ואתנסיבת ליה עד דלא ילידת משה (תיב"ע). ובמנחה בלולה כתב מצאתי כי חכם אחד מא"י כתב לרב עמרם לבבל שראה קבר שכתוב עליו אלדד ומידד אחי אהרן מן האב ולא מן האם. ואלדד טעמו, אינו בן יוכבד דודתו, ומידד נוטריקון מי היא דודתי, שאחרי מתן תורה נאסרה על עמרם ולקח אשה אחרת והוליד שני בנים אלו, ע"כ. והוא היפך דעת יב"ע, והוא תמוה מעצמו. כי ענין קברות התאוה היה קרוב בזמן מאוד לאחר מתן תורה, ואיך יהיה נביאים בני אשה הנשואה בזמן קצר כזה קרוב לשני שנים.

לחץ כדי לכווץ...