מה המקור? מסורת הגננות ובו מאסף כל מדרשי הגננות שנתקנו בתפילה, פרשיות השבוע ומועדי השנה (1 צופה)

[התורני]

מסורת הגננות ובו מאסף כל מדרשי הגננות שנתקנו בתפילה, פרשיות השבוע ומועדי השנה

 

[בחקתיך אשתעשע]

ייש"כ גדול על הרשימה.
ויש לי כמה הערות על זה, [ואין עיתותי בידי לזה כעת], ואתחיל במה דמסתיים ביה:

לחץ כדי לכווץ...

אכן אסור לאדם לעלות על המזבח סתם, רק כהן העוסק בעבודה מותר לו לעלות על המזבח.

 

[חד מבתראי]

ייש"כ גדול על הרשימה.
ויש לי כמה הערות על זה, [ואין עיתותי בידי לזה כעת], ואתחיל במה דמסתיים ביה:

אכן אסור לאדם לעלות על המזבח סתם, רק כהן העוסק בעבודה מותר לו לעלות על המזבח.

לחץ כדי לכווץ...

ואל תעלה לשולחן עם מדריגות...
ה'צושטעל' מגוחך לחלוטין...
למכירה שולחן מאבן שלימה...

 

[חד מבתראי]

רק תוספת למעמד הר סיני.
מילא הפרחים, אבל מי שמציירים לוחות (או ס"ת) זה כבר שטויות לחלוטין.
ועוד, 'מה ששנאוי עליך' - הוצא לחלוטין מהקשרו.

 

[בחקתיך אשתעשע]

ה'צושטעל' מגוחך לחלוטין...

לחץ כדי לכווץ...

סליחה המגוחך הוא זה שלא עיינת במה שציטטתי -הוא בעצמו עשה את הצושטעל -אני רק התייחסתי לדבריו.

 

[חד מבתראי]

סליחה המגוחך הוא זה שלא עיינת במה שציטטתי -הוא בעצמו עשה את הצושטעל -אני רק התייחסתי לדבריו.

לחץ כדי לכווץ...

ח"ו, שאני אפספס הודעה שלך??
רק ציינתי, שלמרות הטענה ה'לא נכונה' שלו, זה לא מוריד בכהוא - זה את המגוחכות של ההשוואה.

 

[בחקתיך אשתעשע]

את המגוחכות של ההשוואה.

לחץ כדי לכווץ...

של איזה השוואה?

 

[נדיב לב]

רק תוספת למעמד הר סיני.
מילא הפרחים

לחץ כדי לכווץ...

כמובן מדובר על עשבים ולא על פרחים (וזו הערתך בהבלעה), שהלא לשון הפסוק, "וגם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר הוא". והובא במ"ב כטעם למנהג שטיחת עשבים והעמדת אילנות בביהכנ"ס בשבועות. וזה ברור שצאן ובקר לא רועים בערוגות הפרחים...
וכן כתוב בלבוש שם וז"ל שהיו עשבים סביב הר סיני שנאמר [שמות לד, ג] גם הצאן והבקר אל ירעו וגו', שמע מינה שהיה שם מרעה עכ"ל.

אמנם ראיתי במהרי"ל בספר המנהגים הלכות שבועות וז"ל: נוהגין להשטיח רצפת בית הכנסת בבשמים של עשבים ובשושנים לשמחת הרגל. ומתי שחל שבועות ביום א' הנהיג מהר"י סג"ל להשטיח העשבים בהכנסת שבת.

ובתרגום שני על מגילת אסתר ג ח נכתב: ועולים על גג בית הכנסת שלהם ומפזרים שושנים ותפוחים ומלקטים אותם ואומרים: 'כשם שאנו מלקטים השושנים והתפוחים האלה ככה יתלקטו בני האומות מבינינו'.

 

[חד מבתראי]

של איזה השוואה?

לחץ כדי לכווץ...

בין שולחן למזבח.

כמובן מדובר על עשבים ולא על פרחים (וזו הערתך בהבלעה), שהלא לשון הפסוק, "וגם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר הוא". והובא במ"ב כטעם למנהג שטיחת עשבים והעמדת אילנות בביהכנ"ס בשבועות. וזה ברור שצאן ובקר לא רועים בערוגות הפרחים...
וכן כתוב בלבוש שם וז"ל שהיו עשבים סביב הר סיני שנאמר [שמות לד, ג] גם הצאן והבקר אל ירעו וגו', שמע מינה שהיה שם מרעה עכ"ל.

אמנם ראיתי במהרי"ל בספר המנהגים הלכות שבועות וז"ל: נוהגין להשטיח רצפת בית הכנסת בבשמים של עשבים ובשושנים לשמחת הרגל. ומתי שחל שבועות ביום א' הנהיג מהר"י סג"ל להשטיח העשבים בהכנסת שבת.

ובתרגום שני על מגילת אסתר ג ח נכתב: ועולים על גג בית הכנסת שלהם ומפזרים שושנים ותפוחים ומלקטים אותם ואומרים: 'כשם שאנו מלקטים השושנים והתפוחים האלה ככה יתלקטו בני האומות מבינינו'.

לחץ כדי לכווץ...

כמובן, ובנוגע לשושנים - פשוט זה יותר סמפטי ומכובד מאשר סתם עלים (ל'זכר' זה לא כ"כ משנה ה'דגם' המדוייק).

 

[התורה]

ייש"כ גדול על הרשימה.
ויש לי כמה הערות על זה, [ואין עיתותי בידי לזה כעת], ואתחיל במה דמסתיים ביה:

אכן אסור לאדם לעלות על המזבח סתם, רק כהן העוסק בעבודה מותר לו לעלות על המזבח.​

לחץ כדי לכווץ...

​

ואל תעלה לשולחן עם מדריגות...
ה'צושטעל' מגוחך לחלוטין...
למכירה שולחן מאבן שלימה...​

לחץ כדי לכווץ...

​

ח"ו, שאני אפספס הודעה שלך??
רק ציינתי, שלמרות הטענה ה'לא נכונה' שלו, זה לא מוריד בכהוא - זה את המגוחכות של ההשוואה.​

לחץ כדי לכווץ...

אחר המחילה מכבוד הרבנים שליט"א
בשו"ת רבבות אפרים (ח"ו סי' צ"ה) בעקבות השוואה זו של הגמ' בברכות נה. וחגיגה כז., נקט דאין ראוי לעלות על השולחן אף בדליכא עליה ספרים.
וכן משמעות דברי הספר חסידים (סי' תתק"כ):
"ילד אחד עמד לפסוע על השלחן שאביו היה משים תדיר ספריו עליו ולא יחדו רק לספרים לבד וגם כשרצה לאכול עליו לחם ובכל יום ספרים עליו ולקח הספרים מעליו עד שאכל ועמד הילד על השלחן וירד ונחתך כף רגלו בסכין, אמר האב פשעי גרם שהנחתי לבני לפסוע על השלחן שהיו עליו ספרים", עכ"ד.​

 

[חד מבתראי]

"ילד אחד עמד לפסוע על השלחן שאביו היה משים תדיר ספריו עליו ולא יחדו רק לספרים לבד וגם כשרצה לאכול עליו לחם ובכל יום ספרים עליו ולקח הספרים מעליו עד שאכל ועמד הילד על השלחן וירד ונחתך כף רגלו בסכין, אמר האב פשעי גרם שהנחתי לבני לפסוע על השלחן שהיו עליו ספרים", עכ"ד.

לחץ כדי לכווץ...

מדין תשמישי קדושה.

בשו"ת רבבות אפרים (ח"ו סי' צ"ה) בעקבות השוואה זו של הגמ' בברכות נה. וחגיגה כז., נקט דאין ראוי לעלות על השולחן אף בדליכא עליה ספרים.

לחץ כדי לכווץ...

צודק, וכן הביא שם מר' אהרן ראטה.
ואם כל זה, שניהם לא פוסקי הלכה שמחייבים אותי, ואני לא מתכנן להחמיר בזה, אחר שאף אחד מהפוסקים לא טרח להזכיר זאת, וגם אינו מתקבל בסברא.

 

[התורה]

מדין תשמישי קדושה.

צודק, וכן הביא שם מר' אהרן ראטה.
ואם כל זה, שניהם לא פוסקי הלכה שמחייבים אותי, ואני לא מתכנן להחמיר בזה, אחר שאף אחד מהפוסקים לא טרח להזכיר זאת, וגם אינו מתקבל בסברא.

לחץ כדי לכווץ...

חמירא סכנתא מאיסורא,
בני עדות אשכנז קיבלו הנהגות הספר חסידים.

 

[חד מבתראי]

בני עדות אשכנז קיבלו הנהגות הספר חסידים.

לחץ כדי לכווץ...

כאמור, הס"ח דיבר על ספרים.

חמירא סכנתא מאיסורא,

לחץ כדי לכווץ...

אני אומר שאתה ת"ח ומסוכן לך ללכת לבד בלילה, מהיום עליך לחוש לדברי, שהרי 'חמירא סכנתא'

 

[התורה]

בספר שאלת רב (ח"א פרק יא אות ד, ועיי"ש בח"ב פרק יג אות ג) מביא ששאלו למרנא הגרח"ק זצ"ל איפה המקור שאסור לשבת על שולחן מפני שדומה למזבח וכו', והשיב "בספרי קבלה". ובספר דולה ומשקה (עמ' קו הע' רצט) שאלוהו האם צריך מלהיזהר מלשבת על שולחן, והשיב לעיין בספרו שונה הלכות (סימן קסז דין י), ושם לא כתב לאסור אלא הריגת כינה, וצ"ע האם כוונתו להשוות זה לזה או אדרבא לומר שלא נאסר אלא זה. וגם אי נימא דנקט לאסור, דילמא היינו דוקא בשעת אכילה.​

 

[חד מבתראי]

האמת שאני סבור שזה איסור דאורי' (דברי קבלה), שנאמר:
אל תהיו כסוס..

 

[הצעיר שבחבורה]

אחר שכך פירש השפתי חכמים שם, איני חושב שנכון להביאו כמסורת הגננות.

כך אכן דעת הרס"ג, אך למיטב זכרוני, ישנם פירושים נוספים ל'זמר', ולכך לכאו' אין להכריע בוודאות שנכנסו שבעה ולהלין על המציירים.