גיטין מסירת גט פעמיים (1 צופה)

[מחכה]

הרב מחה''ס 'פרדס הארץ' (מבית דינו של הרידב''ז דצפת) שלח את ספרו לרבי מליובאוויטש ושם הובא מקרה סבוך של גט והרבי העיר עליו ברצף מכתבים, לאחרונה עלעלתי בדברים שוב וראיתי ללקט ולסדר ע''מ להביא הדברים דבר דבור בפני חו''ר הפורום הגאונים שיאירו בפרטים שהוקשו לי וייש''כ מראש.

מכתב ראשון (אגרת תקלח)
ומה שהעירותי בענין הגט (בפרדס הארץ קכ"ג ואילך) שלפענ"ד צ"ל ב' גיטין ולא שעל הגט שניתן מתחילה בעידי מסירה לבד יחתמו עליו גופא שני עדים וימסרוהו עוה"פ טעמיי בקצרה;

א) הוא משום, דלכתחילה עכ"פ צ"ל האמירה לסופר והכתיבה (דשיטה ראשונה) בפני עדי החתימה וצריך שידעו מזה ולא שיהיו שם באקראי, ובאופן כת"ר, א"א שיהיו שם, כי אין לגלות להשליח מראש שיתנו הגט ב"פ, ואף שלכאו' יש לתקן זה ע"י שימנה אח"כ את הע"מ לע"ח, וכמוש"כ בספרו ע' קל; אבל הנה, אף שלענין הכריתות שווה פעולת ע"מ לר"א לפעולת ע"ח לר"מ. הנה בהנוגע לשטר הגט פשוט דפעולת ואחריות העדים החותמים על הגט היא גדולה יותר מזו דע"מ ואפי' למ"ד על מנה שבשטר הם חותמים וא"כ בשעת האמירה והכתיבה שהם רק ע"מ גם ראיתם היא בהתאם לפ"ז, ונוגע בנדו"ד ביחוד, דיש מקום לומר דע"ח הם מדאורייתא כיון שי"ל שאוה הבעל ע"ז, דוגמא לדבר, הטובל לתרומה טמא לקודש.

ב) כותבין הגט בשל בעל שמא תשכח להקנותו לו קודם הנתינה, וגם בנדו"ד יש חשש זה אם יתנו גט אחד ב"פ נוסף על החשש שמא לא תחזירנו לשליח אחרי נתינה הראשונה יפה יפה וביחוד כיון שאך זה עתה קבלה הגט במתנה גמורה (משא"כ בנטילת לולב שנותנים מתחילה ע"מ להחזיר).

ג) את"ל שהעיקר היא הנתינה הא' ובפעם הב' הוא רק מדרבנן מפני התנה וכו' - נמצא שבנתינה הא' כבר עשה שטר גט זה ענינו, וצ"ע וחיפוש אם יש אפשרות להשתמש בו עוה"פ בענין של גירושין, (עוד חקירה מעין זה, אם יש לגרש בגט א' ב"פ וכגון שגרשה וחזר וקדשה בו ביום), דוגמא רחוקה. קדשים משנעשה מצותן שוב אין מועלין בהם.

ד) את"ל שהעיקר נתינה הב' - א"כ כשנותנים הגט בפעם הא' ואומר השליח שתתגרש בו בלא הע"ח וכו' - יש לדמותו לאומר הא כחרס כו', אף שיש למצוא חילוק כמובן, ויש להאריך בכל פרט מהנ"ל ואין הזמן גרמא, ולא באתי אלא להעיר;


מכתב שני (אגרת תקלב):
ע' קכג, שימסור הגט בעידי במסירה ואח"כ יחתום עדי חתימה וימסרנו עוה"פ. - לכאו', מכמה טעמים, טוב, עכ"פ לכתחלה, שיכתבו גט אחר ויחתמו כו'.


מכתב שלישי (אגרת תקמז):
בענין הגט - מערער עלי על מש"כ אני שפעולת ואחריות הע"ח גדולה מזו של הע"מ. וצר לי שבהחפזו כנראה דלג בעת קריאת מכתבי על איזה תיבות. וזה לשוני שם:

"אף שלענין הכריתות שווה פעולת ע"מ, לר"א, לפעולת ע"ח לר"מ. הנה בהנוגע לשטר הגט, פשוט דפעולת ואחריות העדים החותמים על הגט היא גדולה יותר מזו דע"מ, ואפילו למ"ד על מנה שבשטר הם חותמים".

והדבר פשוט: בגט צריך להיות ונתן שאז נעשה הכריתות, אבל קודם לזה צ"ל וכתב לה ספר כריתות, היינו שיעשה כתב שיחול עליו עניני ותוקף ספר כריתות. ואין הכתב נעשה שטח כזה, כ"א ע"י העדי חתימה (אם מדאורייתא אם מדרבנן).
או, במלות אחרות: שתי דרגות בסדר גט. מתחילה צריך לעשות שטר גט, ואח"כ צריך לגרש בו. ולדרגא הראשונה אין שייכות לעדי מסירה (מצד הדין). ובמילא אין להם פעולה ואחריות בזה. אבל פעולת ואחריות העדי חתימה היא דוקא בדרגא זו. - וזה שהעדים צ"ל בעת כתיבת הגט - הוא ג"כ בנוגע לדרגא הא' דגט. וכ"ז פשוט, ולכן קצרתי בזה במכתבי הקודם.

ג) הערתי שבאם יתנו גט אחד ב"פ יש החשש, שנזהרים ממנו בכל גט, שמא ישכחו להקנות הגט חזרה לבעל. ומערער ע"ז, שהרי הכל נעשה ע"פ ב"ד. וכשיאמרו הב"ד שהיתה המסירה בטעות ה"ז כאילו לא נמסר לה הגט.

ואינו: א) הרי בכל גט נעשה ע"פ ב"ד ובכ"ז חוששין להנ"ל. ב) והוא העיקר: במסירת גט נעשו ב' ענינים: השטר נעשה של האשה; והאשה מתגרשת מבעלה.

וכשיאמרו הב"ד להמתגרשים שהמסירה היתה בטעות - ה"ה יודעים עי"ז שצריך לגרשה עה"פ. אבל פשיטא דלאו כ"ע דינא גמירי שצריכה האשה להקנות שטר הגט להבעל חזרה. וצריך ע"ז הודעה ביחוד. ומלבד שלא נמצא זה בסדר הגט של כת"ר (ולשון "זו הנתינה אינה שוה כלום" (בספרו ע' קל סקמ"ג) משמעותו שמעיקרא לא קנתה האשה את השטר. וא"כ בלאה"כ צע"ג איך לשנות הלשון באופן שלא יסתור למה שצריך לחזור ולקנות הגט מיד האשה). הנה בענין שאינו רגיל כלל וכלל, כי לא נמצא שיתנו גט אחד ב"פ, יש חשש יותר לשכחה. והפקר ב"ד אינו מועיל בזה; כידוע שאין בכח ב"ד להוציא מרשות אחד וגם להקנות לשני.

ד) כותב שא"א לאמר שנתינה הב' היא רק מדרבנן. ואיני יודע למה. והרי אפשר לומר שהבעל לא הקפיד בציוויו, ורק שרצה להקל הנתינה. וכונתו אשר די בע"מ לבד ולא איכפת לי' אם יהיו ע"ח ג"כ. ובאופן כזה; הרי בנתינה הא' נתגרשה, אלא שמפני התקנה ולעז צריך לגרשה גם בע"ח. יעוין פ"ת לאה"ע ס' קל ס' קא וס' קיא ושד"ח אסי"ד גט סכ"ו סוף סק"א.

ה) רוצה להביא ראי' לגרש בגט א' ב"פ מהא דבכורות (ט, א) דפודה וחוזר ופודה בשה אחר. וכן ממס' פרה (פי"א מ"ח) דאיזוב שהזה בו כשר לטהר את המצורע, וזה היפך מראיתי מקדשים שאין מועלים בהם משנעשית מצותן. ואינו דומה. הספק בגט הוא מפני דהא שהגט כורתה הוא ע"י שניתוסף בנייר זה ענין וחלות חדשה (נכתב בציווי הבעל, לשמה וכו'). והשאלה היא: אם החלות היא על הנייר ונשאר בו לצמיתות (דוגמא לדבר: בגדי כהונה דלבשום ואח"כ בלו מועלים בהם (קידושין נד, א)), או שלא חל אלא לנתינה זו, וכשנותן הגט פקע תוקפו. וע"ז הבאתי ראי' מקדשים. כי גם הם נעשים קדשים עי"ז שניתוסף בהם ענין חדש.

אבל בהא דפודה כמה פעמים ומטהר, הרי נהפוך הוא. כדי שיוכל לפדות ולטהר בדבר זה הוא עי"ז שאין בו דבר נוסף. ופשוט.

וא"ו) מעיר מפ"ת באה"ע סקמ"ג סקי"ג שכותב דאין לגרש בגט א' ב"פ מפני דהוי כשטר שנמחל שעבודו.

ות"ח על שהעירני על פ"ת זה, אשר אשתמיט לי. והנה ס' גליא מסכת שמביא בפ"ת אינו תח"י עתה לעיין בו בסברתו. אבל לכאורה סברא תמוהה היא במאוד. כי בשלמא בשטר קידושין שייכת סברא זו, אבל מה שעבוד ישנו בו בגט שנאמר ע"ז שנמחל בנתינתו. ואדרבה - גט הוא בטול שעבוד.
ובמה יפסל גט שנכתב לשמו ולשמה ולשם גירושין. - ופי' לשם גירושין ארז"ל (גיטין כה, ב) שהוא למעוטי בכותב להתלמד. וע"פ הנ"ל עדיפא הול"ל שצ"ל כתוב באשה זו גופא לשם גירושין אלו דוקא.
ומש"כ בפ"ת שבכל הפוסקים משמע דפסול - לע"ע לא ידעתי מקומם, וצע"ג.
ז) כותב שהערתי דדומה לאומר יהא כחרס ממילא נתישבה - ולא הבנתי דאדרבה עפמש"כ בפ"ת סקמ"ג עוד נתחזקה, וכמובן.
ואסיים באיווי כט"ס