כתב הרמב"ם הל' מגילה וחנוכה פרק ד' הל' י"ג וז"ל הרי שאין לו אלא פרוטה אחת, ולפניו קדוש היום והדלקת נר חנכה, מקדים שמן להדליק נר חנכה על היין לקדוש היום, הואיל ושניהם מדברי סופרים מוטב להקדים נר חנכה שיש בו זכרון הנס. ולפי"ז נראה שהרמב"ם הכריע שהדלקת נר חנוכה משום שיש בו זכרון הנס, גובר על הקידוש משום דתדיר,
וצ"ע היכן מצינו שזכרון הנס גובר על התדיר?
וצ"ע היכן מצינו שזכרון הנס גובר על התדיר?
