ויקרא מצות שחיטה בבעלים לגבי יורש

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ושחט את בן הבקר לפני ה' (א ה)

ברש"י בקידושין מא: ד"ה מנלן, מבואר דשחיטת קדשים מצוה שתהיה דוקא בבעלים, או בשליחות הבעלים מדין שלוחו של אדם כמותו, ועי' בפני יהושע שם. ויש להסתפק איך הדין באדם שהפריש קרבן ומת, דהיורש מביא את הקרבן, האם יש מצות שחיטה בבעלים על היורש, או דהיורש אינו נחשב בעלים לענין מצות שחיטה, ואמנם אין מצות שחיטה בבעלים מעכבת והקרבן קרב, דלא גרע מגר שמת ואין לו יורשים שקרבנו קרב אע"פ שאין בעלים כלל, אבל לא תהיה מצוה דוקא על היורש לשחוט.

וביאור הספק לפי מה שמבואר בזבחים ו. דיורש מתכפר מקופיא ואינו מתכפר מקיבעא, האם די בבעלות כזו למצות שחיטה בבעלים. והנה לענין תמורה וסמיכה, נחלקו תנאים בתמורה ב. וערכין ב. האם יורש סומך ויורש ממיר, האם נחשב כבעלים או לאו, ופליגי שם בילפותא דקראי. ולענין שינוי בעלים מצינו בזבחים ד: מחלוקת אמוראים האם שינוי בעלים ששינה מן היורש לאדם אחר חשיב שינוי בעלים, עי"ש ברש"י. [ולענין תנופה נסתפק בחידושי הגרי"ז מנחות סב: האם יורש מניף, ועי' בפנים מאירות זבחים עה. ובספר שער העזרה סי' תל"ח]. אמנם לענין מצות שחיטה בבעלים לא נתבאר, ולכאורה תלוי במחלוקת האם יורש סומך וממיר, וצ"ע.

וידידי הרב משה פרנס שליט"א העירני לדברי תוס' בערכין ב. (ד"ה תחילת), שכתבו למ"ד יורש אינו סומך נילף נמי שחיטה מסמיכה ולא ישחוט יורש, ופירש בשיעורי הגרמ"ד הלוי סולוביצ'יק שם דכוונתם לענין מצות שחיטה לכתחילה בבעלים, שלא תנהוג ביורש. ותירצו התוס' שם דכיון דשחיטה ישנה ע"י שליח, א"כ לא דמי לסמיכה שטעונה בעלים ממש ואינה בשליחות, ולכן גם יורש אינו סומך, משא"כ במצות שחיטה לכתחילה בבעלים דאינה טעונה בעלים ממש אלא גם שלוחן מהני, אין לדמותה לסמיכה, ובזה לכו"ע יורש שוחט. אך לכאורה לפי"ז תירוצם צ"ב, דהא גם בתמורה מהני שליחות אם לא משום דאין שליח לדבר עבירה, והיכא דהשליח שוגג דליכא לדינא דאשלד"ע תועיל שליחות בתמורה, ואעפ"כ מדמינן תמורה לסמיכה, וצ"ע.​

 

[גרינפלד]

דלא גרע מגר שמת ואין לו יורשים שקרבנו קרב אע"פ שאין בעלים כלל​

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
וכמו שכתב במנחת ברוך סי' י"ד להוכיח דבעלים בשחיטת הקרבן אינו מעכב, מהא דגר שמת ואין לו יורשים קרבנו קרב, ואת"ל דשחיטה בבעלים מעכבת היה ראוי להיות שאם מת ואין לו יורשים לא יקרב קרבנו כלל. והנה מדבריו נראה שנקט שאם יש לו יורשים, שפיר מתקיימת מצות שחיטה ביורשים, ורק אם אין יורשים לא שייך שחיטה בבעלים.​