סוכות, שמח"ת ושמ"ע - מצטער מחמת קיום המצווה | ענייני דיומא סוכות, שמח"ת ושמ"ע - מצטער מחמת קיום המצווה | ענייני דיומא

עוזי ומגני

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
839
תודות
2,001
נקודות
277
פעם אחת ירדו גשמים בליל סוכות,
וסגרו את הגג מע"ג הסוכה, והלכו הבנים לישון,
ואח"כ הגיע האב, וראה שפסקו הגשמים ופתח את הגג,
והסתפק האם צריך להעיר את בניו ולהודיע להם שהגג פתוח,
ע"פ דברי הבה"ל, [סי' ס' סע' ד' ד"ה ויש] שהמקיים מצוות עשה ללא כוונה לשם מצווה הרי הוא מבטל עשה,
וא"כ נמצא שהם ישנים בסוכה בלא כוונה למצווה, ומבטלים עשה,
[כמובן להצד שהישן בסוכה מקיים עשה, ולא רק שהעשה ללכת לישון בסוכה,]
או"ד כיון שאם יעיר אותם הם יהיו מצטערים ופטורים מסוכה,
אולם מאידך דלמא פטור מצטער הוא רק מחמת הסוכה, ולא מחמת קיום המצווה, וא"כ דלמא אין כאן פטור מצטער,
מה דעת הרבנים שליט"א?
 
אדם שירדו גשמים והלך לישון בביתו, והוא אין לו שום בעיה אם התעורר כבר, לקום ולחזור לסוכה, אך להתעורר קשה לו, וכי יש צד שנעיר אותו?
 
פעם אחת ירדו גשמים בליל סוכות,
וסגרו את הגג מע"ג הסוכה, והלכו הבנים לישון,
ואח"כ הגיע האב, וראה שפסקו הגשמים ופתח את הגג,
והסתפק האם צריך להעיר את בניו ולהודיע להם שהגג פתוח,
ע"פ דברי הבה"ל, [סי' ס' סע' ד' ד"ה ויש] שהמקיים מצוות עשה ללא כוונה לשם מצווה הרי הוא מבטל עשה,
וא"כ נמצא שהם ישנים בסוכה בלא כוונה למצווה, ומבטלים עשה,
גם לפי הצד שהעשה זה בשינה עצמה הכא אין הם צריכים כוונה חדשה כיון שהשינה היא אותה שינה אלא שהיה הפסק באמצע והכוונה במצווה רק באה בתורת הכשר למעשה וכדי לתת לו תוקף של מעשה מצווה וכאן לשינה כבר יש תוקף של מעשה מצווה.
 
חיוב שינה בסוכה לדעת רבי אליעזר

הרמב"ם בהלכות סוכה (פרק ו, הלכה ה) כותב: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה? שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים, בין ביום ובין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע, שנאמר 'בסוכות תשבו שבעת ימים'."


וכן בגמרא (סוכה כח:): "תנו רבנן: כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים – מעלן לסוכה, מצעות נאות – מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה. מהיכי מיתי? דתנו רבנן: 'תשבו כעין תדורו'."


וניראה מהגמרא שמ "תשבו כעין תדורו" לומדים רק ענייני אכילה, שתייה וטיול בסוכה, ולא לומדיםכלל עניין השינה בסוכה.

ומדייק הרוגצ'ובר שמדין "תשבו כעין תדורו" אדם מחויב לאכול ולשתות בסוכה, אך אין חיוב לישון בסוכה מדין זה. החיוב לישון בסוכה אינו נובע מחיוב חיובי של "תשבו כעין תדורו", אלא מדין שלילה – שלא לישון במקום אחר מחוץ לסוכה, שאם ישן מחוץ לסוכההפך את הבית לקבע ואת הסוכה לעראי, ובכך תבטל את עיקר הדירה בסוכה.

לכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב"ם: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה", כי השינה נכללת כחלק מחיוב הישיבה בסוכה, אך לאו דווקא מדין "תשבו כעין תדורו שלעניין שינה אין חיוב חיובי מדין "תשבו כעין תדורו", אלא רק חיוב שלילי שלא לישון במקום אחר מחוץ לסוכה.

ולכן הוא לכאורה איין שום דיין כונה בשינה בסוכה רק יש דין לא לישון מחוץ לסוכה
 
גם לפי הצד שהעשה זה בשינה עצמה הכא אין הם צריכים כוונה חדשה כיון שהשינה היא אותה שינה אלא שהיה הפסק באמצע והכוונה במצווה רק באה בתורת הכשר למעשה וכדי לתת לו תוקף של מעשה מצווה וכאן לשינה כבר יש תוקף של מעשה מצווה.
כשהלכו לישון הגג היה סגור וא"כ לא כוונו לישון בסוכה
 
אדם שירדו גשמים והלך לישון בביתו, והוא אין לו שום בעיה אם התעורר כבר, לקום ולחזור לסוכה, אך להתעורר קשה לו, וכי יש צד שנעיר אותו?
לא, כי התם לא הוי כעין תדורו, אדם לא משנה מקום שינתו באמצע,
אבל הכא הוא כבר ישן בסוכה, ורק אין לו עשה, ואדרבא מבטל עשה, וא"כ הלא על קיום מצוות אדם מחויב להוציא עד חומש, ולהעיר לא הוי חומש,
ולכאו' אין כאן פטור מצטער, משום דהתשבו כאן הוא כעין תדורו, דכבר יושב בסוכה.
 
אפשר לשאול באופן אחר האם מותר לו לפתוח הגג של הסוכה ולגרום להם לבטל עשה באונס שהרי הוא לא אנוס ע"כ ורק הישנים אנוסים ע"כ
זה כבר שאלה עליו האם יש חובה על אדם לדאוג שאחרים לא יעברו איסורים ומסתמא התשובה היא שאסור לו לגרום להם לעבור איסור.
 
זה כבר שאלה עליו האם יש חובה על אדם לדאוג שאחרים לא יעברו איסורים ומסתמא התשובה היא שאסור לו לגרום להם לעבור איסור.
וא"כ זה השאלה אולי כיון שהם פטורים להתעורר משום מצטער א"כ לא חייבים במצווה או שלא נאמר מצטער בקיום המצווה
 
וא"כ זה השאלה אולי כיון שהם פטורים להתעורר משום מצטער א"כ לא חייבים במצווה או שלא נאמר מצטער בקיום המצווה
אני מבין אבל לדעתי פטור מצטער זה רק מצטער מחמת הסוכה ולא מצטער מחמת דברים חיצוניים.
 
אני מבין אבל לדעתי פטור מצטער זה רק מצטער מחמת הסוכה ולא מצטער מחמת דברים חיצוניים.
אחד שהולך לישון בביתו מחמת הגשמים א"צ להעיר אתו כשפסקו ואף שאין הוא מצטער מחמת הסוכה
אלא הגדר הוא אם הוא כעין תדורו
 
א
אני מבין אבל לדעתי פטור מצטער זה רק מצטער מחמת הסוכה ולא מצטער מחמת דברים חיצוניים.
רבינו מי שבשביל קיום המצווה מצטער הוא נקרא מחמת הסוכה ותעיין היטב במ''ב תרל''ט במי ששכב וכן ללכת לבית חבירו
 
פעם אחת ירדו גשמים בליל סוכות,
וסגרו את הגג מע"ג הסוכה, והלכו הבנים לישון,
ואח"כ הגיע האב, וראה שפסקו הגשמים ופתח את הגג,
והסתפק האם צריך להעיר את בניו ולהודיע להם שהגג פתוח,
ע"פ דברי הבה"ל, [סי' ס' סע' ד' ד"ה ויש] שהמקיים מצוות עשה ללא כוונה לשם מצווה הרי הוא מבטל עשה,
וא"כ נמצא שהם ישנים בסוכה בלא כוונה למצווה, ומבטלים עשה,
[כמובן להצד שהישן בסוכה מקיים עשה, ולא רק שהעשה ללכת לישון בסוכה,]
או"ד כיון שאם יעיר אותם הם יהיו מצטערים ופטורים מסוכה,
אולם מאידך דלמא פטור מצטער הוא רק מחמת הסוכה, ולא מחמת קיום המצווה, וא"כ דלמא אין כאן פטור מצטער,
מה דעת הרבנים שליט"א?
ברור שאסור להעיר אותם וכבר איתא ברמ''א וביארו המ''ב ואפי' שפסקו הגשמים אסור להעירו אלא רק שנעור
 
ברור שאסור להעיר אותם וכבר איתא ברמ''א וביארו המ''ב ואפי' שפסקו הגשמים אסור להעירו אלא רק שנעור
החילוק הוא
דהתם לא הוי כעין תדורו שאדם לא מתעורר באמצע השינה לעבור חדר והכא כבר נמצא בסוכה
והוא דומה
לאחד שמאוד קשה לו לאכול אבל לא מחמת הסוכה וודאי צריך לאכול בסוכה כמו כל מצוות עשה
 
החילוק הוא
דהתם לא הוי כעין תדורו שאדם לא מתעורר באמצע השינה לעבור חדר והכא כבר נמצא בסוכה
והוא דומה
לאחד שמאוד קשה לו לאכול אבל לא מחמת הסוכה וודאי צריך לאכול בסוכה כמו כל מצוות עשה
המ''ב הסתפק באונן והכריע לא לברך אבל באופן שישן להעיר בשביל כוונה וודאי לא
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

בשמחת תורה צריך להתחיל התורה מחדש, כי...​

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון