מקום חרדי או אזור מעורב?

[סלבודקאי]

מה דעתכם, האם עדיף לגור במקום חרדי טהור במאה אחוז, וכך הילד גודל בסביבה כשרה.
אך יש בכך סיכון שכשיגדל וייחשף לעולם הרחב, הוא עלול להתעניין בו במקרה הטוב, וחלילה להיסחף במקרה הגרוע.
ומנגד באזור מעורב הילד אמנם עלול להיחשף למראות זרים, אבל יגדל בצורה של הבדלנו מן התועים, ויתחשל לעמוד בניסיונות.

 

[אם היו]

לדעתי השאלה אינה שייכת רק לגבי מקום מגורים אלא לגבי כל הניסיונות, דמה מקום יש לחלק בין הניסיון ממרות לא רצויות לשאר הניסיונות, וא"כ באותה מידה שלא נחשוף אותו לשאר הניסיונות לא נחשוף אותו גם לניסיון הזה.

 

[מאפילה לאורה]

האם עדיף לגור במקום חרדי ב100%, וכך הילד גודל בסביבה הכי כשרה. אך יש בכך סיכון שכשיגדל וייחשף לעולם הרחב, הוא עלול להתעניין בזה במקרה הטוב ולהיסחף אחריהם במקרה הגרוע.
או שמא לגור באזור מעורב, שבו אמנם עלול הילד להיחשף למראות לא כ"כ רצויות - בלשון המעטה, אך יגדל בצורה של 'הבדלנו מן התועים' ו'לא שמנו מהם ומהמונם', ודברים אלו לא יהוו עבורו ניסיון כה קשה כשיגדל.

הנסיון הוא המבחן היחיד כדי לקבל את התשובה האמיתית לשאלה, ולדעתי הנסיון מורה, שבמקומות מעורבים אכן יש קצת פחות נשירה, לעומת זאת הרמה הכללית הרבה יותר נמוכה ו'פריפרילית'.

אם השאלה היא אדם לעצמו שמתלבט מה עדיף לו, עליו לבחון היטיב את היכולת שלו לשמור ולעודד רמה גבוהה, גם באיזור מעורב, ספוילר: זה מאד קשה...

 

[מתחילים מחדש]

האם עדיף לגור במקום חרדי ב100%, וכך הילד גודל בסביבה הכי כשרה. אך יש בכך סיכון שכשיגדל וייחשף לעולם הרחב, הוא עלול להתעניין בזה במקרה הטוב ולהיסחף אחריהם במקרה הגרוע.
או שמא לגור באזור מעורב, שבו אמנם עלול הילד להיחשף למראות לא כ"כ רצויות - בלשון המעטה, אך יגדל בצורה של 'הבדלנו מן התועים' ו'לא שמנו מהם ומהמונם', ודברים אלו לא יהוו עבורו ניסיון כה קשה כשיגדל.

יש אופציה שלישית.
לגור במקום חרדי 100%, ולחנך הילדים בשמחה ובקדושה.
ושחלק החינוך יהיה ש"יש נעבעך, יהודים באופן אחר, ולהסביר ההרסניות והקרומקייט של המהלך האחר, ולהדגיש בשמחה רבה [ובחכמה] שלא שם חלקינו כהם".
כך שיש ב' המעלות. א' - אפגעהיטנקייט בשלימוץ. ב - שלא ייחשף לדברים חדשים. שכבר שמע עליהם בבית, עם שוברם בצדם.

 

[מקודש מקודש]

האם עדיף לגור במקום חרדי ב100%, וכך הילד גודל בסביבה הכי כשרה. אך יש בכך סיכון שכשיגדל וייחשף לעולם הרחב, הוא עלול להתעניין בזה במקרה הטוב ולהיסחף אחריהם במקרה הגרוע.
או שמא לגור באזור מעורב, שבו אמנם עלול הילד להיחשף למראות לא כ"כ רצויות - בלשון המעטה, אך יגדל בצורה של 'הבדלנו מן התועים' ו'לא שמנו מהם ומהמונם', ודברים אלו לא יהוו עבורו ניסיון כה קשה כשיגדל.

יש בעיה אמיתית שאנחנו מזדהים ומפתחים זהות של "מה אנחנו לא"
לכן המגורים באזור מעורב מוגדרים מאוד מה אנו לא.
לעומת זאת מספיק שכן אחד מודרני יתר על המידה בכדי להעמיד אותך באתגר חינוכי

 

[מעיינות]

אבות פ"ו מ"ט אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָּגַע בִּי אָדָם אֶחָד, וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם, אָמַר לִי, רַבִּי מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה, אָמַרְתִּי לוֹ, מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי, אָמַר לִי, רַבִּי רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּנְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אָמַרְתִּי לוֹ אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה

 

[שמעון]

שמעתי נקודת מבט נוספת (בשם הרב בנימין גמליאלי שליט"א מגדולי תלמידי הגרב"צ אבא שאול זצ"ל) בערך בנוסח זה - טבע האדם להעמיד לעצמו קבוצה שהוא נמצא איתה ומנגד קבוצה שהוא מתנגד אליה.
מקום הומוגני, לדוגמא שכולו חרדי, מטבע הדברים הקבוצות יהיו פנים חרדיות, כך שיוצא שהליטאי 'נגד' החסיד, האשכנזי 'נגד' הספרדי, העצניק 'נגד' הדגלאי וכו' וכו' ה"י, משא"כ במקום שיש תערובת של עוד סוג של אנשים, ההתנגדות מופנית כנגדם, כגון, נגד החילוני, המזרוחניק וכו' ואילו החרדים נשארים בשלום כי יש להם 'אויב' משותף.

זו הסיבה שבחו"ל יש הרבה פחות חיכוכים פנים חרדיים ואפילו פנים דתיים, כיון שכולם נגד הגוים 'העיקר שאתה לא גוי' וזה עצמו כבר מעמיד אותך 'משלנו'.

כמובן שזו נקודה אחת מתוך מכלול והשיקול שלא להיחשף לנורמות הנוראיות של הרחוב החילוני עדיף עליה בהרבה.

 

[חכימא]

מה דעתכם, האם עדיף לגור במקום חרדי טהור במאה אחוז, וכך הילד גודל בסביבה כשרה.
אך יש בכך סיכון שכשיגדל וייחשף לעולם הרחב, הוא עלול להתעניין בו במקרה הטוב, וחלילה להיסחף במקרה הגרוע.
ומנגד באזור מעורב הילד אמנם עלול להיחשף למראות זרים, אבל יגדל בצורה של הבדלנו מן התועים, ויתחשל לעמוד בניסיונות.

תוכל לראות אצל הדרים בחיפה או בפ"ת או ברחובות וכדו', שמצוי בהם יותר מודרנים ו"פתוחים" [הרב שטיינמן היה אומר, מה זה "פתוח"? "פתוח" זה רק קצת רשע...]. ואפשר להבין מזה שבמקום חסינות, המגורים בכאלה מקומות מקנה "פתיחות", ואבוי לה לאותה פתיחות.

 

[מקודש מקודש]

תוכל לראות אצל הדרים בחיפה או בפ"ת או ברחובות וכדו', שמצוי בהם יותר מודרנים ו"פתוחים" [הרב שטיינמן היה אומר, מה זה "פתוח"? "פתוח" זה רק קצת רשע...]. ואפשר להבין מזה שבמקום חסינות, המגורים בכאלה מקומות מקנה "פתיחות", ואבוי לה לאותה פתיחות.

מכיר הכל בכל מכל הסוגים.
יוצאי ק"ס יעידו על כך...

 

[אם היו]

תוכל לראות אצל הדרים בחיפה או בפ"ת או ברחובות וכדו', שמצוי בהם יותר מודרנים ו"פתוחים" [הרב שטיינמן היה אומר, מה זה "פתוח"? "פתוח" זה רק קצת רשע...]. ואפשר להבין מזה שבמקום חסינות, המגורים בכאלה מקומות מקנה "פתיחות", ואבוי לה לאותה פתיחות.

לא אהבתי את ההכללה הזאת.

 

[חכימא]

לא אהבתי את ההכללה הזאת.

גם אני לא, אבל היא מבוססת על מציאות.
ואף שאיננו כלל גמור, ויש יוצאים מן הכלל, עכ"ז סטטיסטית הציבור שם יותר "פתוח".

 

[חכימא]

מכיר הכל בכל מכל הסוגים.
יוצאי ק"ס יעידו על כך...

וכי אני אמרתי שבמקומות אחרים אין "פתוחים"?!
עכ"ז סטטיסטית הציבור שם יותר "פתוח".

 

[מקודש מקודש]

וכי אני אמרתי שבמקומות אחרים אין "פתוחים"?!
עכ"ז סטטיסטית הציבור שם יותר "פתוח".

נו נו
נשמע כאילו יושב אדם שלמד בישיבה יותר "פרום"
וטוען כל הבחורים או סטטיסטית כהגדרתכם - בישיבות חברון בית מתתיהו אור ישראל וכו הם פתוחים - קצת רשעים.
כך זה נשמע
לגופו של עניין
נשמע לי מוזר המשפט המצוטט בשם הגראי"ל
מה זה בדיוק פתוח? מדיה, מוזיקה, מסעדות?
או אולי כל מי שקצת מתלבש בצורה אופנתית או ח"ו חובש כיפה ללא סרט (שכמובן סופו ללכת לסרט בלי כיפה)
או שהוא אדם שיכול לסבול את זה שכלל ישראל מורכב מהרבה מאוד גוונים.
ליטאים וחסידים ספרדים ואשכנזים ישראליים וחוצניקים וכו והוא יכול להיות מיודד איתם בלי לחשוש שבהינף יד כל השקפתו תירמס

 

[מעיינות]

שמעתי נקודת מבט נוספת(בשם הרב בנימין גמליאלי שליט"א מגדולי תלמידי הגרב"צ אבא שאול זצ"ל) בערך בנוסח זה - טבע האדם להעמיד לעצמו קבוצה שהוא נמצא איתה ומנגד קבוצה שהוא מתנגד אליה.
מקום הומוגני, לדוגמא שכולו חרדי, מטבע הדברים הקבוצות יהיו פנים חרדיות, כך שיוצא שהליטאי 'נגד' החסיד, האשכנזי 'נגד' הספרדי, העצניק 'נגד' הדגלאי וכו' וכו' ה"י, משא"כ במקום שיש תערובת של עוד סוג של אנשים, ההתנגדות מופנית כנגדם, כגון, נגד החילוני, המזרוחניק וכו' ואילו החרדים נשארים בשלום כי יש להם 'אויב' משותף.

זו הסיבה שבחו"ל יש הרבה פחות חיכוכים פנים חרדיים ואפילו פנים דתיים, כיון שכולם נגד הגוים 'העיקר שאתה לא גוי' וזה עצמו כבר מעמיד אותך 'משלנו'.

כמובן שזו נקודה אחת מתוך מכלול והשיקול שלא להיחשף לנורמות הנוראיות של הרחוב החילוני עדיף עליה בהרבה.

יש אומרים שמכח סיבה זו,
ביקש מרן הרב שך ממייסדי העיר קרי"ס בשעתו, למכור דירות גם לחילוניים,
אמנם משום מה לא עשו כעצתו.

 

[אם היו]

גם אני לא, אבל היא מבוססת על מציאות.
ואף שאיננו כלל גמור, ויש יוצאים מן הכלל, עכ"ז סטטיסטית הציבור שם יותר "פתוח".

גם מציאות לא תמיד צריך לכתוב בפורום שבו כולם יכולים לקרוא ולכתוב.
(דרך אגב לגבי המימרא בשם מרן הגראי"ל, היה לך נעים לקרוא אותה בעלון לגבי השתמשות באינטרנט)

 

[חכימא]

נו נו
נשמע כאילו יושב אדם שלמד בישיבה יותר "פרום"
וטוען כל הבחורים או סטטיסטית כהגדרתכם - בישיבות חברון בית מתתיהו אור ישראל וכו הם פתוחים - קצת רשעים.
כך זה נשמע

אני עזבתי את הישיבה לפני עשרות שנים, ולמדתי בישיבה שלדבריך הם "פתוחים".
באופן כללי לא כדאי לטעון טענות "אד הומינם".

לגופו של עניין
נשמע לי מוזר המשפט המצוטט בשם הגראי"ל

את המשפט הנ"ל שמעתי בעצמי מהרב שטיינמן כשהתייעצתי איתו לאיזה ישיבה ללכת.

מה זה בדיוק פתוח? מדיה, מוזיקה, מסעדות?
או אולי כל מי שקצת מתלבש בצורה אופנתית או ח"ו חובש כיפה ללא סרט (שכמובן סופו ללכת לסרט בלי כיפה)
או שהוא אדם שיכול לסבול את זה שכלל ישראל מורכב מהרבה מאוד גוונים.
ליטאים וחסידים ספרדים ואשכנזים ישראליים וחוצניקים וכו והוא יכול להיות מיודד איתם בלי לחשוש שבהינף יד כל השקפתו תירמס

לא יודע להגדיר. אבל כשאני פוגש את שניהם ההבדל מורגש.

 

[חכימא]

יש אומרים שמכח סיבה זו,
ביקש מרן הרב שך ממייסדי העיר קרי"ס בשעתו, למכור דירות גם לחילוניים,
אמנם משום מה לא עשו כעצתו.

מי הם האומרים?
והלא טעם הרב שך ידוע, ונאמר מפיו בעצמו, ללא צורך ב"יש אומרים" עלומים.

 

[אם היו]

מן כשהתייעצתי איתו לאיזה ישיבה ללכת.

צריך לדעת את ההקשר כדי להבין מה כוונתו, (ובכל מקרה לא נראה לי שכוונתו לכיפה בלי סרט...).

 

[מעיינות]

מי הם האומרים?
והלא טעם הרב שך ידוע, ונאמר מפיו בעצמו, ללא צורך ב"יש אומרים" עלומים.

אני מעולם לא שמעתיו מפיו,
אך אדרבה אולי אתה שמעת? אולי ראית מכתב שלו?

 

[חכימא]

אני מעולם לא שמעתיו מפיו,
אך אדרבה אולי אתה שמעת? אולי ראית מכתב שלו?

לא שמעתי מפיו, אך הדברים היו מפורסמים בשמו, שסבר שכך יש פחות סיכוי שיחזירו את זה לערבים.
והוא לא דיבר על שכונה מעורבת חלילה, אלא על שתי שכונות נפרדות.