מה המקור? מקור להריח הנר לאחר הבדלה (1 צופה)

[התורה]

מריחין בעשן הנר [הבדלה] אחר הכיבוי לחבב המצוה​

"וכתב בסידור יעב"ץ שיש מריחין בעשן הנר [הבדלה] אחר הכיבוי לחבב המצוה. ודכירנא כד הוינא טליא ראיתי שכן היה נוהג הגאון הצדיק בעל שדי חמד ז"ל, והי' דרכו אחר שהריח לומר אח אח בקול גדול מאד עד שכל העומדים מסביב היו שוחקין משמחה זיע"א".​

ספר 'קצות השולחן' (להגרא"ח נאה, סי' צ"ז ס"ק ז', גליון מחוברים)​

 

[בחקתיך אשתעשע]

מובא בספר מנחת שבת (שיורי מנחה סימן צו סק"ה) בשם ספר זכירה, שיש עניין להריח את נר ההבדלה לאחר כיבויו, כי זה מסוגל להציל את האדם מרוחות רעות.

כתוב בספר דרך צדיקים (חלק ב' פרק כט עמוד 213) בשם המקובל הגה"צ רבינו מרדכי שרעבי זצ"ל: בכל מוצאי שבת קודש לאחר ההבדלה, יכבו את הנר העשוי משעווה דווקא בשיורי כוס היין, ואחר כך יריחו את הנר הכבוי מהיין, וזאת ההרחה סגולתה להחזיר לאדם את מה שמיעט מחוש הריח שלו.

וכן בספר מנחת שבת (סי' צו) כתב בשם ספר הזכירה שדבר זה מסוגל להציל מרוחות רעות