אמרי שפר

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פותח האשכול
הודעות
526
תודות
1,935
נקודות
255
בגמרא מבואר שמתנות לאביונים מתלא תליא במקרא מגילה מפני שעיניהן של עניים נשואות למקרא מגילה
באיזה מקרה להלכה (לא דעה בגמ׳ ולא הו״א להלכה למעשה) יש שמתנות לאביונים לא יהיו באותו היום של מקרא מגילה?
יש להביא מקור
 
פִּתָרוֹן
שו"ע תרפ"ח ז': המפרש בים וכו' ואינו מוצא מגילה להוליך עמו יקראנה בי"ג או בי"במ או בי"א בלא ברכה, ואם א"א י"א שקורא מתחי' החודש.
וכ' המ"ב סק"כ אבל סעודת פורים וכן מ"מ ומתנות לאביונים לא יקיים אלא בזמנה.

זה אמנם בלי ברכה, אבל מסתמא זו כוונתך.
מי הם?

כתב בהליכות שלמה (פכ"א ה"ה) דמי שלא קיים משלוח מנות ביום ו' יקרא לאביונים בשבת ויתן להם מאכל חשוב לשם מתנות לאביונים וביאר שם באורחות הלכה דהא מבואר דאפשר ליתן מתנות לאביונים אף במאכל ובהלכות פורים המשולש שכתב הגרי"ח זוננפלד כתב שמי לא נתן ביום ו' פשיטא שיכול ליתן ביום א'.
 
@אברך מישיבת מיר
אין דעה שאומרת שנותנים מעיקר הדין מתנות לאביונים ביום א׳
רק בדיעבד אם לא נתן וכדומה
אני מחפש מקרה שמעיקר הדין יתן מתנות לאביונים שלא באותו היום של קריאת המגילה
 
מי שאין אצלו עניים כתב השולחן ערוך (תרצ"ה ד') שיעכב לעצמו ויתן אח"כ.
בן י"ד שנתן להבן ט"ו והגיע לבן ט"ו ביום ט"ו יש שיטות שיצא.
 
נערך לאחרונה:
מי שאין אצלו עניים כתב השולחן ערוך (תרצ״ד ד') שיעכב לעצמו ויתן אח"כ.
יפה
השאלה אם הוא מקיים בזה מתנות לאביונים? ומה הפשט מעכב לעצמו
בכל מקרה זה לא מקרה של לכתחילה אלא דיעבד
בן י"ד שנתן להבן ט"ו והגיע לבן ט"ו ביום ט"ו יש שיטות שיצא.
מי הם?
 
יפה
השאלה אם הוא מקיים בזה מתנות לאביונים? ומה הפשט מעכב לעצמו
בכל מקרה זה לא מקרה של לכתחילה אלא דיעבד

מי הם?
עי' שו"ת דבר משה סי' ל"ח בשם הנחת יצחק
ולענין אם אין עניים ראיתי באמת שהגב"צ פלמן כתב בספרו שלמי תודה (פורים סי' כ"ו אות ב') דהתם לא מיירי במתנות לאביונים, אלא במעות פורים, ע"ש.
 
עי' שו"ת דבר משה סי' ל"ח בשם הנחת יצחק
טוב לא מכיר
בכל אופן מן הסתם גם אם כן זה בוודאי בוודאי לא לכתחילה רק אם כבר נתן וכו׳
יישר כח על ההחכמה!
צריך להיות מקרה שככה ההלכה שיתן מתנות לאביונים שלא באותו יום של קריאת המגילה
 
טוב לא מכיר
בכל אופן מן הסתם גם אם כן זה בוודאי בוודאי לא לכתחילה רק אם כבר נתן וכו׳
יישר כח על ההחכמה!
צריך להיות מקרה שככה ההלכה שיתן מתנות לאביונים שלא באותו יום של קריאת המגילה
שו"ת דבר משה להג"ר משה הלברשטם התכתבות עם המנחת יצחק
 
אמנם כתבת שכוונתך למשהו שקיים גם היום, אבל מהרה יבנה המקדש...
בגמ' ד: יש שני טעמים מדוע לא קוראים מגילה בשבת, או משום שמא יעביר ד"א ברה"ר או משום שעיניהם של עניים וכו'.
וכ' התוס' שם שוודאי המ"ד השני מודה לטעם הא' כי הוא צריך אותו לשופר ולולב, אלא שאכתי יש נ"מ בטעם השני, דהרי במקדש אין את הטעם הא' משום דאין שבות במקדש.
ועולה לפי"ז דלמ"ד הא' דלכאו' פליג על דינא דעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה קוראים את המגילה במקדש כשחל בשבת, אך מאידך מתנות לאביונים יתנו ביום אחר - כנראה בער"ש.
 
בגמרא מבואר שמתנות לאביונים מתלא תליא במקרא מגילה מפני שעיניהן של עניים נשואות למקרא מגילה
באיזה מקרה להלכה (לא דעה בגמ׳ ולא הו״א להלכה למעשה) יש שמתנות לאביונים לא יהיו באותו היום של מקרא מגילה?
יש להביא מקור

רבותי
זה הלכה מפורשת
לא ספרי הלכה רחוקים, לא דיעבד, כי קרוב אליך הדבר מאד...
בס' דעת תורה למהרש"ם סי' תרצ"ד הביא בשם הרמב"ם בפיהמ"ש והתוס' יו"ט למגילה פ"א מ"ג שאפשר לתת מתנות לאביונים החל מי"א באדר ורק משלוח מנות חייבים לשלם בו ביום, וסיים ופלא על האחרונים שלא העירו מזה.
אך באמת מצינו לאחרונים שהעירו על כך. הבאה"ט (סי' תרצ"ה סק"ז) בשם היד אהרן, והפרמ"ג (סי' תרצ"ה בא"א ס"ק א').
אמנם בברכת אליהו על בי' הגר"א (סי' תרצ"ה הע' 3) הביא בשם עיר מבצר בסי' מ' מספר ערך שי שכתב שאין לתת מתנות לאביונים אלא בפורים עצמו. דלא דרשינן טעמא דקרא. אך מכל יתר הפוסקים משמע שלא כדבריו.
אגב, אף בדברי המג"א (תרצ"ד סק"א) משמע דרק משום דחיישי' שמא יאכל קודם אסרו, אך היכא שידאג לכך שלא יאכל אין בעיה ליתנם קודם, ויל"ע​
 
בס' דעת תורה למהרש"ם סי' תרצ"ד הביא בשם הרמב"ם בפיהמ"ש והתוס' יו"ט למגילה פ"א מ"ג שאפשר לתת מתנות לאביונים החל מי"א באדר ורק משלוח מנות חייבים לשלם בו ביום, וסיים ופלא על האחרונים שלא העירו מזה.
אך באמת מצינו לאחרונים שהעירו על כך. הבאה"ט (סי' תרצ"ה סק"ז) בשם היד אהרן, והפרמ"ג (סי' תרצ"ה בא"א ס"ק א').
אמנם בברכת אליהו על בי' הגר"א (סי' תרצ"ה הע' 3) הביא בשם עיר מבצר בסי' מ' מספר ערך שי שכתב שאין לתת מתנות לאביונים אלא בפורים עצמו. דלא דרשינן טעמא דקרא. אך מכל יתר הפוסקים משמע שלא כדבריו.
אגב, אף בדברי המג"א (תרצ"ד סק"א) משמע דרק משום דחיישי' שמא יאכל קודם אסרו, אך היכא שידאג לכך שלא יאכל אין בעיה ליתנם קודם, ויל"ע​
יפה מאד יישר כח!
דברים מחודשים ביותר
אבל זה שוב לא להלכה למעשה
אני מדבר על הלכה פסוקה בספרי ההלכה הזמינים ביותר שלפנינו... (רמז נוסף..)
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון