פורים מרדכי היה עושה המצאות - להראות להמן שאינו משתחוה לו

[התורה]

וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה (אסתר ג, ב).
קשה למה כתב לשון עתיד דהיה צריך לומר לא כרע ולא השתחוה כי הראייה והידיעה תהיה על מה שעבר ולא על מה שעתיד אם לא תהיה נבואה.
אכן נראה לומר שמרדכי ע"ה מלבד שלא היה משתחוה כדרך שהיו כלם משתחוים להמן, אלא שהיה עושה המצאות להודיע כי אינו חפץ להשתחות, וז אמר "לא יכרע ולא ישתחוה" והמציאות שיכול להיות בזה הוא כי לפעמים שהיה עובר המן ומרדכי מוטה ושוחה ובעבור המן לפניו לא היה נשאר שוחה אלא יושב ביושר, לומר כי לא חפץ לכרוע לו. או באופן שהיה בא ועומד אצלו בשעה שהיו בני אדם כורעים ומשתחוים לו להראות לו שאינו כורע ומשתחוה לו, ולזה אמר לא יכרע ולא ישתחוה.
רבינו האור החיים הקדוש בספרו ראשון לציון, גליון מחוברים​

 

[אולפן חדת]

פשטיה דקרא נראה להיפך, שבתחילה היה עומד בקרן זוית כדי לא להתחכך עם המן,

וַיַּגִּ֣ידוּ לְהָמָ֗ן לִרְאוֹת֙ הֲיַֽעַמְדוּ֙ דִּבְרֵ֣י מָרְדֳּכַ֔י כִּֽי־הִגִּ֥יד לָהֶ֖ם אֲשֶׁר־ה֥וּא יְהוּדִֽי:
(ה) וַיַּ֣רְא הָמָ֔ן כִּי־אֵ֣ין מָרְדֳּכַ֔י כֹּרֵ֥עַ וּמִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה ל֑וֹ