ד' תעניות בין המצרים ת"ב משנכנס אב ממעטין בשמחה - למעט העצבות על ידי השמחה (1 צופה)

[אוצר המועדים]

כתב המאור ושמש בפרשת וישב:

"כי כן שמעתי פירוש המשנה משנכנס אב ממעטין בשמחה פי' ממעטין את צער ודאגות בשמחה פי' עם שמחה ע"י שמחה שיש לאדם הוא ממעט גלות השכינה והצרות שהיה לו בהיותו בגלות בין העכו"ם".

מה הפשט בזה?

 

[הצעיר שבחבורה]

מה הפשט בזה?

לחץ כדי לכווץ...

אין בזה "פשט" לכאו', ויותר נר' שהוא ע"ד הדרוש

 

[מחכה]

בהקדם שאי''ז להלכה אלא רק מצד הרצון והתפילה לגאולה שלימה הרחמים שאז תהיה שלמות השמחה...
שמעתי ווערט'ל פעם שאומר, 'משנכנס אדר מרבים..'' לא כתוב להפסיק מלהרבות.
חודש ניסן הוא יותר שמח מאדר, ממשיכים להרבות.. וכן הלאה, עד מנחם - אב, אז מתחילים את הממעטים בשמחה...
נמצא שזהו החודש הכי שמח...

 

[הצעיר שבחבורה]

חודש ניסן הוא יותר שמח מאדר, ממשיכים להרבות.

לחץ כדי לכווץ...

לזה אין מקור שצריך להמשיך להרבות, ולא די להרבות פעם אחת, אף לא ע"ד ההלצה.

 

[אוצר המועדים]

אין בזה "פשט" לכאו', ויותר נר' שהוא ע"ד הדרוש

לחץ כדי לכווץ...

אני יודע, התכוונתי לשאול מה הפשט בדרש הזה - שהרי דרש בדרך כלל אינו היפך הפשט.

 

[אוצר המועדים]

לזה אין מקור שצריך להמשיך להרבות, ולא די להרבות פעם אחת, אף לא ע"ד ההלצה.

לחץ כדי לכווץ...

למה?
הלשון 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' לא משמע שמרבים רק פעם אחת - אלא מוסיף והולך. וכיוון שלא נתנו לו שיעור להפסיק על כרחך שהוא ממשיך עד אב.
ובוודאי שאין זה על דרך הפשט, אך אין זה הלצה.

 

[הצעיר שבחבורה]

הלשון 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' לא משמע שמרבים רק פעם אחת - אלא מוסיף והולך.

לחץ כדי לכווץ...

איני מבין דבריו, היאך משמע כן בלשון הנ"ל.

 

[אוצר המועדים]

איני מבין דבריו, היאך משמע כן בלשון הנ"ל.

לחץ כדי לכווץ...

כתוב משנכנס אדר, ולא כשנכנס אדר.
על כרחך שזה משהו שמתמשך.

 

[הצעיר שבחבורה]

כתוב משנכנס אדר, ולא כשנכנס אדר.
על כרחך שזה משהו שמתמשך.

לחץ כדי לכווץ...

מתמשך זמן הריבוי, ולא להוסיף עוד ועוד

 

[אוצר המועדים]

מתמשך זמן הריבוי, ולא להוסיף עוד ועוד

לחץ כדי לכווץ...

אכן זהו הפשט הפשוט, אך גם הדרש מובן.