אלול מתיקות ימי הרחמים (6 צופים)

[שלוות העמל]

אם נתבונן קצת
"קול דודי דופק" - הדוד מגיע אלינו לא אנחנו אליו והוא דופק רוצה להיות איתנו.
וכנסת ישראל ישנה.
.."דודי שלח ידו מן החור" - מהמקומות המטונפים והמזוהמים, דוד אוהב שלא מוותר על אהבתו.
"ומעי המו עליו" תשוקה להיות עם אחותו עם רעיתו.
ורק אז קמתי "קמתי אני לפתוח לדודי"
ו..... "ודודי חמק עבר". למה? מה השתנה?
שמעתי פעם שהכול בגלל האני "קמתי אני לפתוח" "פתחתי אני לדודי.
קצת להוריד את האני ולראות גם את האחר...

 

[ליחדא שמיה]

בירחון האוצר החדש [106] פורסם מאמר מאלף, קצר וקולע, בענין זה מהרב משה פוליטנסקי.

 

[נדיב לב]

ידועה שיחתו המכוננת של ר' שלום. אי אי תענוג לאוזן.

הערת אגב. מדוע על פורים שבועות ושאר חגים ומועדים לא צריך לבזוק מאותה 'מתיקות' - ששופכים היום על אלול ביד נדיבה?
יותר נכון לשאול, מה השתנה דורנו מדור שעבר, שאלול החזיק את עצמו, בלי קביים בלי מתיקות, רק תורה, יראת שמים, מוסר, שיחה, שטייגען, חיזוק, דמעות, והכנה רבתית לקראת יום הדין?

אי אי אי. שאלה קשה. והתשובה? די פשוטה.
גם בדורנו 'האלול' של רוב עולם הישיבות, צמוד למסורת אבותיו. אימת הדין מעודדת אותו ולא מנמיכה את קומתו. ב"ה.
והמיעוט הקטן שנפשו מתקשה לשרוד באלול בלי קביים?
עבורו אפשר לשפוך מלוא חופנים של 'מתיקות'. אדרבה.