- הודעות
- 787
- תודות
- 2,243
- נקודות
- 306
ילה"ק לפו"ר סתירה גדולה אימתי חייל חלות חיוב הגברא במצוות דמזמן לזמן, דהנה מסברא היה נראה דכל שעתא ושעתא דבאותו היום הרי"ז סיבה בפ"ע שיהיה בו דיני היום והוא מחייב בפ"ע, וכגון באיסור אכילה ביוה"כ דהתו' אסרה אכילה בי' תשרי, וכל שעתא ושעתא דאיכא ביום י' תשרי זהו מחייב בפ"ע לדיני היום, אלא דזה נסתר מהא דדנה הגמרא דבהמה שנתנבלה ביוה"כ לא חייל עליה איסור נבילה משום אין איסור חל על איסור, ואי איסור דיוה"כ הוא הרבה איסורים בכל היום, הרי דןדאי דיחול דהא בב"א המה, דבשעתא דמתנבלת הבהמה חייל חלות האיסור דיוה"כ, דהא כל שעתא ושעתא מתחדש האיסור. ובע"כ צ"ל דרגע הראשון דהמועד הוא החלות האוסר על כל היום כולו [ואפשר דמ"מ איתנהו לתרוויהו], והנה מלבד שהדבר רחוק מסברא, דמה טעם שהרגע הראשון יאסור את כל היום כולו, הרי מה נעשה ביום שידובר בקטן שנולד באמצע יוה"כ או א' שהיה שוטה בתחילת היום ונתפקח באמצעיתו אטו נימא דעליה לא רמיא דין היום, דהא בשעת החיוב לא היה בר חיובא, ואל תאמר כי החלות האיסור הוא דבר דחייל על כל העולם, דהא ביוה"כ למשל דזה דין דחייל אקרקפתא דגברא, א"כ בודאי דחלות החיוב חיילא עליה.
