מתי חל חלות החיוב במצוות שמזמן לזמן???

[נראה לפשוט]

ילה"ק לפו"ר סתירה גדולה אימתי חייל חלות חיוב הגברא במצוות דמזמן לזמן, דהנה מסברא היה נראה דכל שעתא ושעתא דבאותו היום הרי"ז סיבה בפ"ע שיהיה בו דיני היום והוא מחייב בפ"ע, וכגון באיסור אכילה ביוה"כ דהתו' אסרה אכילה בי' תשרי, וכל שעתא ושעתא דאיכא ביום י' תשרי זהו מחייב בפ"ע לדיני היום, אלא דזה נסתר מהא דדנה הגמרא דבהמה שנתנבלה ביוה"כ לא חייל עליה איסור נבילה משום אין איסור חל על איסור, ואי איסור דיוה"כ הוא הרבה איסורים בכל היום, הרי דןדאי דיחול דהא בב"א המה, דבשעתא דמתנבלת הבהמה חייל חלות האיסור דיוה"כ, דהא כל שעתא ושעתא מתחדש האיסור. ובע"כ צ"ל דרגע הראשון דהמועד הוא החלות האוסר על כל היום כולו [ואפשר דמ"מ איתנהו לתרוויהו], והנה מלבד שהדבר רחוק מסברא, דמה טעם שהרגע הראשון יאסור את כל היום כולו, הרי מה נעשה ביום שידובר בקטן שנולד באמצע יוה"כ או א' שהיה שוטה בתחילת היום ונתפקח באמצעיתו אטו נימא דעליה לא רמיא דין היום, דהא בשעת החיוב לא היה בר חיובא, ואל תאמר כי החלות האיסור הוא דבר דחייל על כל העולם, דהא ביוה"כ למשל דזה דין דחייל אקרקפתא דגברא, א"כ בודאי דחלות החיוב חיילא עליה.

 

[יאשע בער]

כמדומה שיש ע"ז מח' אחרונים על חמץ בער"פ קודם איסורו אם נקרא איסורא או התירא.

 

[מתקרב]

ילה"ק לפו"ר סתירה גדולה אימתי חייל חלות חיוב הגברא במצוות דמזמן לזמן, דהנה מסברא היה נראה דכל שעתא ושעתא דבאותו היום הרי"ז סיבה בפ"ע שיהיה בו דיני היום והוא מחייב בפ"ע, וכגון באיסור אכילה ביוה"כ דהתו' אסרה אכילה בי' תשרי, וכל שעתא ושעתא דאיכא ביום י' תשרי זהו מחייב בפ"ע לדיני היום, אלא דזה נסתר מהא דדנה הגמרא דבהמה שנתנבלה ביוה"כ לא חייל עליה איסור נבילה משום אין איסור חל על איסור, ואי איסור דיוה"כ הוא הרבה איסורים בכל היום, הרי דןדאי דיחול דהא בב"א המה, דבשעתא דמתנבלת הבהמה חייל חלות האיסור דיוה"כ, דהא כל שעתא ושעתא מתחדש האיסור. ובע"כ צ"ל דרגע הראשון דהמועד הוא החלות האוסר על כל היום כולו [ואפשר דמ"מ איתנהו לתרוויהו], והנה מלבד שהדבר רחוק מסברא, דמה טעם שהרגע הראשון יאסור את כל היום כולו, הרי מה נעשה ביום שידובר בקטן שנולד באמצע יוה"כ או א' שהיה שוטה בתחילת היום ונתפקח באמצעיתו אטו נימא דעליה לא רמיא דין היום, דהא בשעת החיוב לא היה בר חיובא, ואל תאמר כי החלות האיסור הוא דבר דחייל על כל העולם, דהא ביוה"כ למשל דזה דין דחייל אקרקפתא דגברא, א"כ בודאי דחלות החיוב חיילא עליה.

לחץ כדי לכווץ...

כפשוטו הוא אותו דין איסור שאוסר כל הזמן

 

[רעיון ומושג]

אין שום הכרח לומר שהרגע הראשון של יו"כ אוסר באכילה לכל היום, פשוט ככותחא שהאיסור של יו"כ תלוי בכך שעכשיו יום כיפור,
רק שקודם שהגיע יו"כ - עדיין לא חל האיסור שלא לאכול ביו"כ, כמו שכעת אין חיוב על האדם להקריב קרבן חטאת אם יעבור איסור, שרק כאשר יעבור איסור - יתחדש החיוב להביא קרבן חטאת, וברגע שהגיע יו"כ - חל איסור לאכול בכל היום הקרוב,
אך פשוט שהאיסור לאכול הוא בכל רגע שהוא חלק מיום כיפור, ולא שהרגע הראשון הוא סיבה לאסור כל היום, רק שמהרגע הראשון ואילך - האדם כבר מצווה שלא לאכול ביום כיפור, ואם הבהמה נתנבלה - הוא כבר מצווה שלא לאכול אותה,
שהרי אין שום חילוק בין הרגע הקודם לרגע הזה, האיסור הוא אותו איסור - לאכול ביום כיפור, והאיסור הזה כבר חל, ולכן לא חל עליו איסור נבילה.

בקיצור: הסיבה שהאיסור תלוי ברגע הראשון של יו"כ הוא בגלל שאז הגיע יו"כ והאיסור נכנס לתוקף, למרות שמשך הזמן של יו"כ תלוי בכל רגע בפנ"ע.​