מחובר

משתמש חדש
gem
הודעות
4
תודות
2
נקודות
2
אני רוצה לשאול האיך יודעים מתי להניח לצאת לצרכיו באמצע הלימוד מתי הוא סתם רוצה נופש ומתי הוא באמת צריך לצאת שכל פעם יש לי הבעיה שאם מניחים לצאת זה מפריע אבל מצד שני אם לא מניחים יש אפשרות שילד זה באמת צריך ו...
 
אם זה בכיתה, זה תלוי באיזה גיל
אבל בעיקרון מקובל לדחות אותו בחמש דקות
ולראות האם אחרי חמש דקות הוא זוכר, ואיך הוא מתנהג בדקות האלו

הרעיון שיתרגלו שלא שווה ללכת בשיעור, אלא צריך ללכת בהפסקה
ולכן גם אם בסוף מסכימים, אומרים לו שיצא, אבל - שישאר בחוץ עד סוף השיעור/ שישלים את הזמן שיצא בהפסקה/ שיחזור אחרי חמש דקות.
שבעיקרון לא הולכים, אבל אם זה דחוף נורא אני לא יכול לומר לך לא, אבל אני רוצה שבהפסקה הבאה יהיה לך חשוב להתכונן לשיעור
 
אם זה בכיתה, זה תלוי באיזה גיל
אבל בעיקרון מקובל לדחות אותו בחמש דקות
ולראות האם אחרי חמש דקות הוא זוכר, ואיך הוא מתנהג בדקות האלו

הרעיון שיתרגלו שלא שווה ללכת בשיעור, אלא צריך ללכת בהפסקה
ולכן גם אם בסוף מסכימים, אומרים לו שיצא, אבל - שישאר בחוץ עד סוף השיעור/ שישלים את הזמן שיצא בהפסקה/ שיחזור אחרי חמש דקות.
שבעיקרון לא הולכים, אבל אם זה דחוף נורא אני לא יכול לומר לך לא, אבל אני רוצה שבהפסקה הבאה יהיה לך חשוב להתכונן לשיעור
וואו, איזה קשוח.
 
בלי להתייחס למקרה ספציפית,
יש כאן ב' נקודות חינוכיות עקרוניות לפני נושא המשמעת
א.אמון ב.צורך
לגבי האמון ככל ש'נשפוך' עליו יותר אמון כך נקבל ממנו בחזרה (בדומה לכל המידות)
ילד שקולט סביבו שאמון של המבוגרים הוא דבר נורא קל לקבל לא יצא מכך שקרן!
אדרבה הוא יסיק מכך שהעולם האמיתי הוא.. אמיתי ,ואמת היא דבר טבעי שמתנהגים על פיו
(יתכן שבתקופה הראשונה הוא יופתע מהאמון ואפי' ינצל אותו ל'הוציא אותנו פראיירים'
אבל מהר מאוד הוא יקלוט שזה משאיר אותו עם טעם מר בפה (בתנאי שנמשיך להראות לו שהוא אמין בלי סדקים))
ב.נניח שאכן הוא מנצל את הצרכים הטבעיים לצורך יצירת חלון זמנים של הפסקה...
אבל, אולי באמת הוא צריך את זה?
ואז מבחינתו הוא אינו חווה את זה כשקר, אלא כהישרדות
נ.ב. לפני שמתנפלים על ה'ליברליות' שלי.... תבדקו סביבכם אי נוצרו השקרנים הגדולים..
(רמז: בסביבה מתוחמנת היטב שלא 'נתנה להם לסבן אותה)
ואיך נוצרו הכנים והאמיתיים סביבכם
(רמז: בסביבה 'תמימה' אבל באמת מחושבת נכון)
 
בלת''ק
יתכן שדברי כבר נאמרו
מנסיוני למי שיש קשר טוב ופתוח עם הילדים בדרך כלל הזיהוי מאוד קל מי באמת צריך ומי לא אבל תמיד יש הפתעות..
ואם המלמד מתייחס בסלחנות ובאהבה לא קורה שום דבר גם אם יש פשלות (והיו לא אחת.. ולאו דוקא בגלל שלא הנחתי לצאת)
 
בלת''ק
יתכן שדברי כבר נאמרו
מנסיוני למי שיש קשר טוב ופתוח עם הילדים בדרך כלל הזיהוי מאוד קל מי באמת צריך ומי לא אבל תמיד יש הפתעות..
ואם המלמד מתייחס בסלחנות ובאהבה לא קורה שום דבר גם אם יש פשלות (והיו לא אחת.. ולאו דוקא בגלל שלא הנחתי לצאת)
מה עושים כשיש פשלות מה אומרים לשאר ילדים ומה עושים עם ילד זה
 
בתחילת שנה יש מקום יותר לא להרשות
בכדי להרגיל את התלמידים להתארגן מראש
(כמובן שתלוי באיזה גיל וכו'.
במהלך השנה, אם זה ח"פ - לא נורא.
אם זה גורר 'תגובת שרשרת', פשוט שזה לא לעניין.
אם זה אותו ילד, כדאי לבדוק למה הוא צריך?
(צורך פיזי/שעמום/קשב וכו')
 
מה עושים כשיש פשלות מה אומרים לשאר ילדים ומה עושים עם ילד זה
לא אומרים כלום
עוזרים לילד לנקות או ללכת לביתו להחליף בגדים
הילדים פולטים איזה מילה והרב מרגיע שזה יכול לקרות לכל אחד ולא קרה שום דבר
אם הרבי לא יוצא משלותו הארוע מסתיים כלעומת שבא
 
בלי להתייחס למקרה ספציפית,
יש כאן ב' נקודות חינוכיות עקרוניות לפני נושא המשמעת
א.אמון ב.צורך
לגבי האמון ככל ש'נשפוך' עליו יותר אמון כך נקבל ממנו בחזרה (בדומה לכל המידות)
ילד שקולט סביבו שאמון של המבוגרים הוא דבר נורא קל לקבל לא יצא מכך שקרן!
אדרבה הוא יסיק מכך שהעולם האמיתי הוא.. אמיתי ,ואמת היא דבר טבעי שמתנהגים על פיו
(יתכן שבתקופה הראשונה הוא יופתע מהאמון ואפי' ינצל אותו ל'הוציא אותנו פראיירים'
אבל מהר מאוד הוא יקלוט שזה משאיר אותו עם טעם מר בפה (בתנאי שנמשיך להראות לו שהוא אמין בלי סדקים))
ב.נניח שאכן הוא מנצל את הצרכים הטבעיים לצורך יצירת חלון זמנים של הפסקה...
אבל, אולי באמת הוא צריך את זה?
ואז מבחינתו הוא אינו חווה את זה כשקר, אלא כהישרדות
נ.ב. לפני שמתנפלים על ה'ליברליות' שלי.... תבדקו סביבכם אי נוצרו השקרנים הגדולים..
(רמז: בסביבה מתוחמנת היטב שלא 'נתנה להם לסבן אותה)
ואיך נוצרו הכנים והאמיתיים סביבכם
(רמז: בסביבה 'תמימה' אבל באמת מחושבת נכון)
אני לא חושב שיש כאן עניין של חוסר אמון
לא היה לי צד לא להאמין לו.
אבל אני לא רוצה שיצאו בשיעור!
אני רוצה שילכו לשירותים בהפסקה ולא יצטרכו ללכת בשיעור
ולכן מה שכתבתי לעיל פותר את זה
מה שכתבתי לחכות חמש דקות זה בגלל שהילד עצמו לפעמים שוכח שהוא באמת היה צריך

אם זה בכיתה, זה תלוי באיזה גיל
אבל בעיקרון מקובל לדחות אותו בחמש דקות
ולראות האם אחרי חמש דקות הוא זוכר, ואיך הוא מתנהג בדקות האלו

הרעיון שיתרגלו שלא שווה ללכת בשיעור, אלא צריך ללכת בהפסקה
ולכן גם אם בסוף מסכימים, אומרים לו שיצא, אבל - שישאר בחוץ עד סוף השיעור/ שישלים את הזמן שיצא בהפסקה/ שיחזור אחרי חמש דקות.
שבעיקרון לא הולכים, אבל אם זה דחוף נורא אני לא יכול לומר לך לא, אבל אני רוצה שבהפסקה הבאה יהיה לך חשוב להתכונן לשיעור
 
גם אם יש פשלות (והיו לא אחת.. ולאו דוקא בגלל שלא הנחתי לצאת)
אם אתה מלמד בגיל שעלולים להיות פשלות זה נראה לי פשוט שילדים יכולים לצאת מייד שצריכים אפי' ללא בקשת רשות,
פשלה זה דבר שצריך מאוד להיזהר שלא יהיה לילד בחיידר
 
אם אתה מלמד בגיל שעלולים להיות פשלות זה נראה לי פשוט שילדים יכולים לצאת מייד שצריכים אפי' ללא בקשת רשות,
פשלה זה דבר שצריך מאוד להיזהר שלא יהיה לילד בחיידר
עד כיתה א' אתה צודק
 
פשלה זה דבר שצריך מאוד להיזהר שלא יהיה לילד בחיידר
מנסיוני למי שיש קשר טוב ופתוח עם הילדים בדרך כלל הזיהוי מאוד קל מי באמת צריך ומי לא אבל תמיד יש הפתעות..
ואם המלמד מתייחס בסלחנות ובאהבה לא קורה שום דבר גם אם יש פשלות
מה שהיו זה לא כ''כ פשלות אלא הקאות...
 
כאבא הייתי מאוד לחוץ מזה שמלמד חשוב כמוך מתייחס בקלילות למצב הכי מבזה שילד יכול להגיע עליו,
אבל היה גם מקרה של פשלה וזה עבר כלעומת שבא
אני מודה שזה בגלל היחס החם והאבהי והפתיחות הגבוהה שהיתה לי איתם שהיה לי לילדים ואינו מצוי בדרך כלל
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓