ואתחנן נָּא הנו"ן דגוש

[געגועים]

אֶעְבְּרָה נָּא

בחומש היכל הברכה: נא, דגוש הנון, רצוא בדגש (תיקו"ז תי' ה), בכח גדול התפלל.

אפשר לפימ"ש הרב חיד"א ז"ל בשם רבני אשכנז שהיה מקובל בידי משה שאם יזכיר ב' פעמים "נא" בתפלתו יהיה נענה, ולכן אמר אעברה "נא" ורצה להזכיר עוד פעם "נא", מיד אמר לו הקב"ה אל תוסף להזכיר עוד פעם "נא". עכ"ד.

ולכן הנו"ן של נא דגוש, לרמז שאמר בכח גדול ובכוונה גדולה "נא" על הכוונה הנ"ל.

[ואולי הרגיש שלא יעלה בידו לומר פעם שנית "נא", ולכן הדגיש הנו"ן בכל כוחו וכוונתו כדי שיועיל במקום "נא" פעם שנית].​