נדרים נזירות איסור גברא או חפצא (1 צופה)

[והב בסופה]

ידוע שיש בזה נידון באח'
אך מאידך מהגמ' בריש נדרים ב:, מוכח דהוא איסור חפצא כשבועה (כמדומה שיש שדחו הראיה, אינני זוכר)
ומאידך בכמה מקומות בש''ס (נדרים טז. ועוד) מבואר שנזירות היא 'נדר' ולכן בפשטות חלה נזירות על נזירות, משא''כ דשבועה אינה חלה על שבועה
ואולי צריך לומר שהחידוש ב'נזיר' שהוא נדר (איסור חפצא) ובנוסף נוסף עליו הנזירות שהוא עצמו איסור 'גברא' כשבועה, ואת''ש
ועפ''ז יובן למה נזיר עובר גם על 'בל יחל דברו' חוץ מאיסור 'לא יאכל' ו'לא ישתה' ו'לא יטמא' וכו'

 

[דבר היושר]

ידוע שיש בזה נידון באח'
אך מאידך מהגמ' בריש נדרים ב:, מוכח דהוא איסור חפצא כשבועה (כמדומה שיש שדחו הראיה, אינני זוכר)
ומאידך בכמה מקומות בש''ס (נדרים טז. ועוד) מבואר שנזירות היא 'נדר' ולכן בפשטות חלה נזירות על נזירות, משא''כ דשבועה אינה חלה על שבועה
ואולי צריך לומר שהחידוש ב'נזיר' שהוא נדר (איסור חפצא) ובנוסף נוסף עליו הנזירות שהוא עצמו איסור 'גברא' כשבועה, ואת''ש
ועפ''ז יובן למה נזיר עובר גם על 'בל יחל דברו' חוץ מאיסור 'לא יאכל' ו'לא ישתה' ו'לא יטמא' וכו'

לחץ כדי לכווץ...

אשמח לביאור מעמיק יותר ב'הגדרה' שייסדת כאן.

יש כפי שהזכרת את הפלוגתא הנודעת המובאת במהרי"ט [ח"א סי' נג] בין המהר"י באסאן למהר"י בן לב, ויש מס' שיטות המנסות לשלב בינהם, יש את שיטת המהרי"ט עצמו שהוא סבור שמהות ה'נזירות' איננה איסור שחל בהגברא או בהחפצא, אלא זהו איזה 'דין קדושה', שהאדם מחיל על עצמו שם נזיר, והתורה קבעה כיצד הנזיר צריך לנהוג בשביל שנזירותו לא תתחלל דומה למעמדו של 'כהן' במידת מה, שעצם מעמדו וקדושתו העצמית היא הגוזרת עליו ניהוגים כדי שקדושתו לא תחולל, ואילו הגרש"ש [נדרים סי' ד'] שזה 'התחייבות' גרידא לדיני הנזירות, אבל הדרך שנקטת בה היא נוטה גם משני הנ"ל, ולכן אני רוצה שתגדיר את דבריך מעט יותר.

 

[היושב בישיבה]

ידוע שיש בזה נידון באח'
אך מאידך מהגמ' בריש נדרים ב:, מוכח דהוא איסור חפצא כשבועה (כמדומה שיש שדחו הראיה, אינני זוכר)
ומאידך בכמה מקומות בש''ס (נדרים טז. ועוד) מבואר שנזירות היא 'נדר' ולכן בפשטות חלה נזירות על נזירות, משא''כ דשבועה אינה חלה על שבועה
ואולי צריך לומר שהחידוש ב'נזיר' שהוא נדר (איסור חפצא) ובנוסף נוסף עליו הנזירות שהוא עצמו איסור 'גברא' כשבועה, ואת''ש
ועפ''ז יובן למה נזיר עובר גם על 'בל יחל דברו' חוץ מאיסור 'לא יאכל' ו'לא ישתה' ו'לא יטמא' וכו'

לחץ כדי לכווץ...

זה מזכיר לי שבכל מיני סוגייות שיש שני צדדים בהבנתם ויש ראיות לכאן ולכאן אז אומרים שאו שזה גם וגם או שזה מתחיל בזה ונגמר בזה דוגמת מיגו שזה מתחיל ממה לי לשקר ונגמר בכח טענה או שטרך ביד מאי בעי שזה מתחיל באנ"ס ונגמר בכח השטר וכיו"ב
בלי להכנס לגוף דברי כת"ר