איסור

בית המדרש בלשון חז"ל הכוונה לתלמוד תורה כידוע שבזמנם בית הכנסת ובית המדרש היו מקומות חלוקים

היום נלמד את סיום עבודת יום הכיפורים עם הקטרת האימורים ושריפת הפר והשעיר, וטבילתם של אלו שנטמאו במהלך עבודות היום. נלמד גם שכל עבודת היום כשרים רק בכהן גדול, ואהרן הכהן לבש בגדי לבן לא לכבודו אלא לקיים גזירת המלך, וכן נלמד את מצוות העינוי ביום הכיפורים. בהמשך מלמדת התורה את האיסור לשחוט קרבן חוץ...

לשי' שמחזיקין מאיסור לאיסור האם בספק איסור מהתורה שהוכרע לאיסור (מהתורה כשי' הר"מ), מחזיקין מאיסור לאיסור? אני מחפש ראיה לכאן או לכאן.

ידוע בפוסקים שבלפני עיוור מקילינן בספק, כל היכא דאיכא למיתלי בהיתרא, אמנם יש לעיין אם יש היתר גם בספק דלשעבר כגון ספק פלוגתא דרבוותא וכדומה. אציין בזה כמה מקורות ואשמח אם יש ביד מישהו להוסיף או להעיר (לצערי יש לי מניעה כעת להעתיק לשונות הפוסקים). נראה שנחלקו הפוסקים בדבר זה: בשו"ת פני יהושע...

מובא במשנה "ואסורין בחדש מלפני הפסח ומלקצור מלפני העומר" איסור זה, לא מצאתיהו במנין הלאוין בין מוני המצוות, מה גדרו של איסור זה?

חידה במשנה. כיצד יתכן, יהודי עושה מעשה, ושני אנשים רואים זאת, אחד צועק עליו שזה עברה, והשני מעודד אותו שזה מצוה.

איך יתכן שאדם עושה מעשה אחד ועובר בזה על 6 מליון לאוים (ויתכן גם יותר מזה)?

כתב בשו"ת אבני נזר (חו"מ סי' קצג), בתשובה לאבי המחבר, מהר"ר זאב נחום גאב"ד ביאלא זצ"ל, אודות חולה שיש בו סכנה ע"פ הרופאים, ורפואתו במאכלות אסורות, אם מותר לחולה להמנע מלהתגאל במאכלים אלו וכו', ע"כ. ויעוי' שם דתלה דבר זה בדין חיוב להשמע לרופאים, ע"ש. וכ"כ האגרות משה (יו"ד ח"ב סי' קע"ד) דאף...

האם האוכל דבר איסור במקום סכנה האם מברך על זה איתא בשו"ע (או"ח סי' קצ"ו סעי' ב') וז"ל: אם אכל דבר איסור במקום סכנה, מברכים עליו, ע"כ. ועוד שנה משנתו להלן (שם סי' ר"ד סעי' ט'), ע"ש. והנה לעיל מיניה כתב השולחן ערוך דבאוכל דבר איסור אינו מברך, והיינו אפילו אכל בשוגג, נמצא דחלוק אוכל איסור בשוגג...

כתב הרחיד"א (פתח עיניים חולין דף קט ע"ב) במה דאיתא התם: אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא, שרא לן כוותיה וכו' בעינן למיכל בשרא בחלבא וכו'. וכתב החיד"א מכאן השבתי לנכבד גביר אחד שחקר בענין המן שהיה משתנה והיה טעמו כטעם הדבר שחפץ, אם חשב לאכול חזיר או שאר איסורין וטעמן במן אי עבד...

בכל שבת חוה"מ כיצד חל איסור שבת והא אין איסור חל על איסור לר"ש דס"ל דאף באיסור כולל ואף במוסיף ואף בב"א. הקושייא הינה אך להנך דס"ל דאיסור חוה"מ הוא מדאו', וכן סובר רשב"י גופיה בזוה"ק עכ"ד הגרנ"נ שליט"א. והיא קושייא נפלאה. והיה מקום לדון שבאיסורים של זמן כל רגע ורגע הוא סיבה חדשה להאיסור, והוי...

הלקט יושר משמיה דהתרומת הדשן כתב על איסור מסוים "שהקב"ה מחמיר בו". מהו האיסור? (מקור...)

דיון בעקבות מעשה שהיה, מי שהיה באיזור זמן שמקדים, וכבר נכנס לזמן איסור אכילת חמץ ולאחמ''כ טס למקום בו עדיין מותר לאכול חמץ, האם חל עליו עדיין האיסור? כשדברתי ע''ז עם ידידים הפני אותי לדברי הרוגוטשובער בכמה מקומות על גר וקטן שהגדיל בתוך השבת ובתוך יוהכ''פ שביוהכ''פ לא יצטרך לשמור מרגע החיוב...

דנו קמאי ובתראי מה מקור האיסור להזיק, ידועים דברי רבינו יונה (בפירושו לאבות) שהוא מדין לא תגזול, אבל כמה אחרונים כתבו שהטעם משום השבת אבידה, ועל פי זה כתב המנ"ח שאם יש לאדם פקדון חמץ של נכרי שקיבל עליו אחריות, מותר לאבדו. ומבאר הטעם, שהשבת אבידה אין כאן כיון שהוא גוי, וגם גזל הגוי אין כאן כיון...

חקת עולם וגו' (ג, יז). מכאן פטיש להכות על קדקוד הטועה, לומר שלא נאסר חֵלֶב אלא של קדשים, והרי כתיב חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם, ואיך יעמד חי פסוק זה אם לא נאסר אלא חֵלֶב של קדשים, וכן פירש בתורת כהנים (פרק כ קפט) חוקת עולם לבית העולמים, לדורותיכם שינהוג הדבר לדורות, בכל מושבותיכם בארץ...

האם יש לכל איסור, וחיוב, קטגוריה שהוא נכנס תחתה האומנם? יש תורה שבכתב ושבעל פה גזירות תקנות ומנהגות אבל האם יש עוד סוגי הלכות? קיבצתי מספר הלכות אשר לא ברור לי תחת איזה קטגוריה הם נכנסים [כמובן יש עוד הרבה מה להוסיף] טעם אלו הדינים לא יקשה לי ופעמים יתפרשו מפני הקדושה או הכבוד אבל שואל אני האם...

בפרשתנו נאמר איסור "לא תבשל גדי בחלב אמו". במאיר עיני חכמים מהדו"ק ח"א עמ' כג, הביא קושיית העולם האיך למדים מ"לא תבשל" הג' איסור הנאה (כדאיתא בשו"ע יו"ד פז), והא אפשר דנכתב ללמד שכל האיסור אכילה הוא רק בדרך בישול, ואין לו' דבמה שכתבה תו' בפעם הב' "לא תבשל" בלשון זה ולא בלשון "לא תאכל" כבר אמור...

בכל איסור וחיוב על פי התורה, יש שתי מרכיבים א' כוונה ב' מעשה. כמו שנאמר "וְהוֹדַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן" דהיינו שיש דרך שזו הכוונה, ויש מעשה. ומפני מה ה' חפץ במעשה ולמה לא תועיל הכוונה בלבד ולמה לא ידבק בבורא אך על ידי כוונה אומר...

אחד מדיני קרבן פסח הוא: 'ועצם לא תשברו בו'. אולם איסור זה נאמר רק בעצם הראוי לאכילה, כגון שיש עליו כזית בשר, או שיש בתוכו מוח, יש בו משום שבירת עצם, אבל אם אין עליו כזית בשר ואין בתוכו מוח, אין בו משום איסור שבירת עצם. השובר את העצם לוקה ארבעים, ואין חילוק אם שבר העצם בליל פסח או בערב פסח או כמה...

איך יתכן שאדם מרים את קולו בשבת ועל ידי זה עובר באיסור?