איסור

ויאמר ה' אל אהרן וכו' ואתה ובניך אתך תשאו עון כהנתכם [יח א] ברש''י להזהיר על תקנת ישראל שלא יכנסו למקדש, ובמשך כתב רש''י תשאו את עון המקדש אתם עליכם אני מטיל עונש הזרים שיחטאו בעסקי המקודשים המסורים לכם הוא האהל והארון והשלחן וכלי הקודש אתם תשבו ותזהירו על כל זר הבא ליגע עכ''ל, הנה רש''י התחיל...

בענין הקטורת של עדת קרח למה אין בזה איסור מצד ובמתכונתו לא תעשו כמוהו, והאיך הותר לעשות קטורת לכל המאתיים וחמשים איש והנה יש במפרשים הסוברים שהקטורת של קרח ועדתו היה קטורת זרה, ואכן מתו על הקטרת קטורת זרה, אבל יש הסוברים שהקטורת היה כדין הקטורת והיה בזה כמו הוראת שעה להתיר להם ואי נימא שהיה להם...

ראיתי בפנים יפות שתירץ הקושיא האיך הקדישו הנשיאים את העגלות שהתנדבו למלאכת המשכן הלא יש איסור להקדיש תמימים, וכתב דלפני שהוקם המשכן מותר ,ולא הבנתי הלא כבר היה מזבח גם לפניש הוקם המשכן שהרי הקריבו כבר קרבן תמיד כשבאו להר סיני וכמו שאנו אומרים עלת תמיד העשויה על הר סיני, עיין חגיגה דף ו. וא''כ...

כידוע רוב ככל גדולי ישראל הכריעו כי הכניסה להר הבית הינה בחשש כרת רח"ל. ראוי כי נפתח אשכול בו נביא מדבריהם של גדולי התורה, לצד קונטרסים הדנים בענין חמור זה

עיין בתוס' יומא נד: שכתב צ''ב מהו כוונתו 'כלים', האם הכונה לכפית וכדומה, שהרי ודאי אין הכונה למנורה שכ''א עושה בביתו או למזבח? האם יש איסור לעשות כתבנית כל הכלי שרת, וכל מיני סוגי הכלים?

נסתפק המנ"ח (סוף מצוה רס"ג) אם מותר לכהנים לעבור ברה"ר כאשר יש בה ספק טומאה, האם נימא דמצד הגזה"כ שאם ילך שם ישאר טהור - דספק טומאה ברה"ר לקולא - לכן שרי לי' לצאת לשם, או דלמא היות והוי איסור כשאר איסורי תו' שלא יטמא דנים ספיקא דאורייתא לחומרא ולא מתחשבים במה שבדיעבד אם יצא יהי' טהור (וכן נסתפק...

היכן מצינו בגמרא שאדם עושה איסור, ובאותו רגע מתפלל להקב"ה שיעזור לו להצליח באיסור שעשה ?

ועל שלחן ההפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערות ואת הכפות ואת המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה [ד ז] מבואר בלשון הפסוק שהלחם הפנים היה ע''ג השלחן בשעת הסמעות, ואח''כ כיסו את הלחם הפנים, והסניפין והקנים היה ע''ג הכיסוי מבואר לכאורה שהסניפין והקנים הם היה מכלי השלחן, ולכאורה א''כ...

למה המבשל בשבת אינו עובר גם כן על איסור שהייה? ונפ"מ שייאסר בדיעבד אף בשוגג! ובפשוטו לא קשה כלל, משום ששהייה אינה אלא תוספת על מלאכת הבישול מדאורייתא, וכמו שגדול אינו חייב גם כן מטעם 'חינוך'. אבל הלא מבואר בגמרא בשבת לח שבשהייה החמירו חז"ל לאסו רמעשה שבת גם כן בשוגג, ואם כן למה כל מבשל בשוגג לא...

אם הוי שלו: ד' רש"י פסחים ו: שאינם שלו.[1] וכ"כ רמב"ן ריש פסחים ד"ה אלא. וכן ד' הרשב"א בשו"ת ח"א סי' תשמז, וח"ד סי' רב. וע' בחי' הרשב"א נדרים מז. (ובהערה שם) ושם פה. ובב"ק קט. (וע"ע ר"ן נדרים מז. ושם פה. ובקצוה"ח תו סק"ב וגהש"ס פסחים לג.) וע' ריטב"א סוכה לה. שנחלק עם הראב"ד בזה.[2] וע' ריב"ש תא...

"לא תרדה בו בפרך" (ויקרא כה, מג). "ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך" (שם, מו). מהו "פרך": מצינו ד' שיטות מהו גדר 'פרך': כתוב בתורת כהנים [ומובא ברש"י (פס' מג) על הפסוק "לא תרדה בו בפרך"] "מלאכה שלא לצורך, כדי לענותו, אלא תאמר לו החם לי את הכוס הזה והוא אינו צריך, עדור תחת הגפן עד...

ראיתי דבר פלא במל"מ ריש הל' נדרים (פ"א ה"א), שמביא שם דברי הרשב"ץ: "כתב מרן הב"י ס"ס ר"ו בשם הרשב"ץ וז"ל: ובתשובה אחרת כתב 'שמתא' נראה שהוא נדון כאיסר שאם אמרו בלשון נדר נדר בלשון שבועה שבועה, ואפשר נמי דבכל ענין יהבינן ליה חומר נדר לחול על דבר מצוה וחומר שבועה לחול על דבר שאין בו ממש, אבל מה...

אמרה ליה ילתא לרב נחמן כל מה דאסר לן רחמנא שרי לן כוותיה אסר לן דמא שרא לן כבדא, נדה דם טוהר, חלב בהמה חלב חיה, חזיר מוחא דשיבוטא, גרושה לישנא דכוורא, אשת איש גרושה בחיי בעלה, אשת אח יבמה, כותית יפת תאר, וכו' הגמ' רק מפרט כמה איסורים, האם יש למישהו ידיעה להשלים כל שאר השס''ה ל''ת דאסו רלן רחמנא...

ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו וגו' (כד, ב). עוד לצד שצוה ה' לכהנים איסור יין ושכר (לעיל י ט) ושם גילה הכתוב שטעם האיסור הוא לבל יעבדו עבודת הקודש שתויי יין, ואם כן שלא בזמן משמרתם או שלא בזמן עבודתם יכולין לשתות יין ושכר, ואם כן תבא הסברא לומר שילמוד סתום מהמפורש, לדון בטעם איסור טומאה שהוא...

ראיתי במצורף כאן לגבי נזיר אי צריך הנזיר לגדל גם את זקנו ואסור לגזוז הזקן או רק הראש, שכתב הזוהר שגם הזקן הכלל האיסור ויש לדון לגבי איסור גידול פרע אצל הכהן האם ג''כ הזקן בכלל האיסור או רק הראש?

והנה האם יש איסור להעביר זרעו למולך באשה שמעביר בנה עיין טל תורה סנהדרין סד: שהביא בשם השטמ''ק דאשה פטורה דזרעו כתיב בלשון זכר, וכתב ע''ז דהוא חידוש גדול וחכם אחד העיר לו מתו"כ פ' קדושים פ' י"ג דמרבה נשים ועבדים, אבל לענין עבדים תמוה לומר דחייב דהא אין זרעו מתייחס אחריו וע' במנ"ח מ"ע ר"ח כתב...

ספר החינוך מצוה רו שלא לבוא על שתי אחיות. אומר לי לבי בענין זה שאסר הכתוב מלישא שתי אחיות, כי אדון השלום יחפוץ בשלום כל בריותיו, וכל שכן בשלום אותן בריות שהטבע והשכל מחייבין להיות שלום ביניהם ולא קטטה ותחרות תמיד כל היום.

ראיתי בקוב'''ש ח''ב בהערות לב''ק אות יג שכתב כדלהלן ולכאורה מהו באמת הביאור שלא מצינו לשום פוסק כן, הלא מצד חיוב ערבות צריך להוציא כל ממונו על לאו, והרי נחשב כאילו הוא בעצמו עבר על הלאו , עיין תיבת גמא לפרמ''ג חקירה ד' שכתב כן להסתפק אם מחויב להוציא כל ממונו מצד ערבות על איסור לאו עיי''ש

היום נלמד את סיום עבודת יום הכיפורים עם הקטרת האימורים ושריפת הפר והשעיר, וטבילתם של אלו שנטמאו במהלך עבודות היום. נלמד גם שכל עבודת היום כשרים רק בכהן גדול, ואהרן הכהן לבש בגדי לבן לא לכבודו אלא לקיים גזירת המלך, וכן נלמד את מצוות העינוי ביום הכיפורים. בהמשך מלמדת התורה את האיסור לשחוט קרבן חוץ...

לשי' שמחזיקין מאיסור לאיסור האם בספק איסור מהתורה שהוכרע לאיסור (מהתורה כשי' הר"מ), מחזיקין מאיסור לאיסור? אני מחפש ראיה לכאן או לכאן.