נח נמרוד- אידואלוגיה ולא מתירנות (1 צופה)

[אולפן חדת]

הוא היה גבר ציד לפני יקוק על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יקוק: פרש"י- גבור ציד - צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום: לפני ה' - מתכוין להקניטו על פניו: על כן יאמר כנמרד - על כל אדם מרשיע בעזות פנים, יודע רבונו ומתכוין למרוד בו, יאמר זה כנמרוד גבור ציד:

הקושיות-
א-דבדרך כלל "מחטיא הרבים" מצטייר אצלינו כנחש הקדמוני שבא עם כל מיני פיתויים וטענות רח"ל, ולא כ"גבור".
ב- "לפני ד' " בשאר מקומות רומז לענין חיובי, וכאן הכוונה "כנגדו".
ג- בדרך כלל כשבאים לספר על אדם שהוא רשע, כגון הרצל היטלר ודומיהן ימ"ש, יותר נאות לספר את מעשיו מאשר שהמספר יגזור עליו שהוא כפלוני הרשע, ולמה כאן יגידו הוא כנמרוד.

ויש לשים לב דלפי משמעות הפסוק משמע שלא באים לציין כאן דרגת רֶשע, אלא סוג רֶשע, כנמרוד גבור ציד לפני ד', וצריך ביאור מהו.

ונראה שאכן נמרוד לא בא לחדש חסד פסול, כפיתויים ותאוות, אלא גבורה פסולה, דהיינו אידיאולוגיה, תרבות, חוקים, חינוך, וכדומה. (ועיין בדברי חוקרי הקדמוניות על חמורבי מלך בבל, ואולי הוא נמרוד.) ודברים אלה אצל רוב בני אדם מצביעים על בחירה חיובית, ולכן הרבה בני אדם שמחפשים חיוביות נמשכו אחריו, והתרשמו ממעשי גבורת נפשו שאין בכוחם לעשות, וזהו "לפני ד' " כלומר צד בני אדם המתקרבים לבית ד', כצייד הפורס מצודה לפני שקתות המים, אבל האמת שהגבורות שלו היו דבר המתאים לטבעו ולא בחירה חיובית, וצא ולמד מהתנהגותו כמלאכי חבלה על עמים חפים מפשע, דבר שאין בו חיוביות לכולי עלמא[1]. והתנועה שהקים היתה לה רק סטיה 'קטנה' ו'לא' עקרונית מעבודת השם, שהיראה ואהבה השמחה הקנאה והדביקות היו לנברא ולא לבורא, ומי שבכל זאת דוגל בבורא ית' צריך לזרוק אותו לכבשן האש, ואם זה לא אפשרי, אז עכ"פ להרחיק ממנו אנשים, כמובן 'לשם שמים'[2].

והנה אדם מרשים כזה, בתחילה כולם משוכנעים בצדקו, שהוא גברא רבא וכוונתו חיובית, וגם הדברים הבלתי מוסברים שלו יש ליישב איכשהו או לדון לכף זכות, ורק יחידים מבינים שחיים כאלה אינם מיושבים עם קורטוב של יראת שמים אמיתית וקורטוב של לב בשר, אך מי שיבא לומר עליו שהוא רשע, מחו ליה במרפזתא דנפחא. ועל כרחו להקדים ולומר "כנמרוד גבור ציד לפני ד' " כלומר אל תהיה בטוח ברֶאִייתך, כי כבר היה לעולמים אדם כזה שבתחילה כולם ראוהו כחיובי, והיום כולם יודעים שזו היתה טעות.

---

[1] ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים: ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר: וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר: ויצא מלך סדם וגו'.
[2] דהוה צייד בני אנשא בלישנהון ואמר להון רחוקו מן דינו דשם ואדבקו בדינו דנמרוד בגין כדין יתאמר כנמרוד גברא גבר בצדיא בחטאה קדם ד' (תרגום ירושלמי.)