חנוכה נרות חנוכה - היכן ציוונו (1 צופה)

[במחשבה תחילה]

בנרות חנוכה מצינו שהגמ' בשבת שואלת על הברכה היכן ציוונו, וכאן המקום לשאול על קריאת המגילה בפורים האם גם שם נשאל את אותה השאלה על הברכה - 'אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה', ואם לא מה ההבדל.

 

[רבי]

קיימו וקבלו הייהודים עליהם ועל זרעם להיות עושים...
וקיים עליהם דברי האיגרת.
כתוב מפורש במגילת אסתר, היכן ציוונו.

 

[במחשבה תחילה]

קיימו וקבלו הייהודים עליהם ועל זרעם להיות עושים...
וקיים עליהם דברי האיגרת.
כתוב מפורש במגילת אסתר, היכן ציוונו.

לחץ כדי לכווץ...

קיימו וקיבלו אבל לא ציוונו, היכן מצינו שם שציוונו

 

[רבי]

קיימו וקיבלו אבל לא ציוונו, היכן מצינו שם שציוונו

לחץ כדי לכווץ...

אני מתכוון שפה יש יותר ציווי מפורש. כי זה כתוב במגילת אסתר שנחקקה לדורות.
ובנוסף אנחנו קוראים את אותה מגילה.
משא"כ מגילת בית חשמונאי אנו לא קורים, ואין לזה שום אזכור בשום מקום לפני הגמ'.

 

[במחשבה תחילה]

אני מתכוון שפה יש יותר ציווי מפורש. כי זה כתוב במגילת אסתר שנחקקה לדורות.
ובנוסף אנחנו קוראים את אותה מגילה.
משא"כ מגילת בית חשמונאי אנו לא קורים, ואין לזה שום אזכור בשום מקום לפני הגמ'.

לחץ כדי לכווץ...

יכול להיות שאתה צודק, אני חשבתי לומר שמכיון שבזמן מגילת אסתר היתה נבואה אז אמנם התקנה היא תקנה של רבנן אבל זה בנבואה אבל חנוכה זה דרבנן מוחלט ע"פ שיקול דעתם של חכמים בלבד, אולי לכן על קריאת המגילה לא היתה שאלה.

 

[נדיב לב]

קובץ שיעורים קונטרס דברי סופרים - סימן א
כט) אבל באמת אין זה מספיק בביאור שיטת הרמב"ן דהנה על דברי הרמב"ם שכתב דלפי לשון הגמרא תרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני אי אפשר לכלול בתוכן מצות דרבנן השיב הרמב"ן בג' תשובות וז"ל והשלישי שכיון שנא' למשה בסיני שיקבלו עליהם ישראל מצות ב"ד הגדול ובאו הם ותקנו את אלו כבר נאמרו כולם למשה בסיני אין הפרש ביניהם באמירת סיני אלא שזה בפרט וזה בכלל וכבר הראית לדעת מדברי הרב [ר"ל הרמב"ם] שמה שחכמים חדשום במצות העתידות להתחדש שקבלו אותן עליהן בסיני כאותה שהזכיר מפרק שבועות הדיינין וכן מצינו כשהשביע משה את ישראל אמר להם הוו יודעין שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום שנאמר ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת אין לי אלא מצות שנצטוו בסיני מצות העתידות להתחדש כגון מקרא מגילה מנין כלומר מנין שהשביען משה עליהן על דעתו ועל דעת המקום ת"ל קיימו וקבלו קיימו מה שקבלו עליהן כבר הרי זה דבר מפורש שקריאת המגילה מקובלת מסיני ונכרת עליה ברית כשאר המצות ובאה בה שבועה על דעת המקום אם כן למה לא יאמרו עליה ועל כיוצא בזה נאמרו למשה בסיני ואם לא יהיה הברית אשר נאמר בה בסיני אלא שיאמינו בכל מצוה שיסדרו אותה הנביאים והחכמים אחרי כן כמו שהרב מפרש בכאן כל זה לא יפגום שלא יוכלו לומר בהם ואמרו למשה בסיני כמו שאמרו קיימו מה שקבלו עליהם כבר בסיני עכ"ל הרמב"ן:
ל) והנה מה שהוצרכו קבלה מיוחדת על מקרא מגילה וכיוצא בה ות"ל מקרא דלא תסור הטעם כמ"ש למעלה דגם בלאו קרא דלא תסור כל האיסורין דרבנן הן אסורין מצד עצמן ונ"מ כנ"ל לענין אביזרייהו דג' דבר