גרינפלד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,363
תודות
11,035
נקודות
885
הנה כמדומה שבמוצ"ש רוב הציבור אינם מדליקים תוך חצי שעה סמוך לצאת הכוכבים [אם כי יש שכתבו שיש להחמיר בכך, והגרח"ק אף הוסיף שאם לא יספיק להתפלל מעריב ולהדליק תוך חצי שעה, ידליק קודם מעריב, כן הובא בדרשו (סי' תרפא הע' 2)]. ולכאורה לראשונים הסוברים שהדלקה תוך חצי שעה היא לעיכובא, ע"כ שבמוצ"ש היה תקנה מיוחדת שאפשר אחרי הזמן.

והעיר הגרב"ד דיסקין שליט"א, שאם אכן הייתה תקנה שמדליקים אף שלא רואים, א"כ יהיה כשר גם למעלה מעשרים אמה, וצ"ע, עכ"ד. ובאמרי יחזקאל הובא בשם הג"ר יחזקאל ברטלר זללה"ה שמעיקר הדין במוצ"ש אפשר להדליק על שולחנו.

והנה לעניין הדלקה באותו נר לשני בני אדם, שיש בעיה שיחשבו שריבוי הנרות הוא מחמת ריבוי האנשים ולא מההוספה כנגד הימים, כתב השעה"צ (סי' תרעא ס"ק טז), שאף בלילה הראשון לא ידליקו באותו נר משום לא פלוג. וא"כ לכאורה ה"נ מדין לא פלוג יצטרכו להדליק במקום הראוי [ואולי זו כוונת הגר"י שזה רק מעיקר הדין]. וכן במי שאיחר בלילה ומדליק לבני ביתו, יתכן ג"כ שצריך להדליק דווקא בפתח. אמנם יתכן לחלק ששם זהו מאורע פרטי ואין בזה לא פלוג.​
 
הנה כמדומה שבמוצ"ש רוב הציבור אינם מדליקים תוך חצי שעה סמוך לצאת הכוכבים [אם כי יש שכתבו שיש להחמיר בכך, והגרח"ק אף הוסיף שאם לא יספיק להתפלל מעריב ולהדליק תוך חצי שעה, ידליק קודם מעריב, כן הובא בדרשו (סי' תרפא הע' 2)]. ולכאורה לראשונים הסוברים שהדלקה תוך חצי שעה היא לעיכובא, ע"כ שבמוצ"ש היה תקנה מיוחדת שאפשר אחרי הזמן.
למה תקנה מיוחדת
התקנה היתה שידליק מיד אחרי צאת הכוכבים
מה הבעיה?
 
רוב הציבור מתפלל כשבטוח צאת הכוכבים, ולהוסיף מחול על הקודש, ואה"נ בדרשו איתא כמוך, עיי"ש באריכות.
הכרח לכל זה מתחילה כיון שמחמירים את ר"ת
ועוד שאר ספקות
וכו' וכו'
אבל בזמן החשמונאים ידעו בדיוק מתי צאת הכוכבים...
 
הנה כמדומה שבמוצ"ש רוב הציבור אינם מדליקים תוך חצי שעה סמוך לצאת הכוכבים [אם כי יש שכתבו שיש להחמיר בכך, והגרח"ק אף הוסיף שאם לא יספיק להתפלל מעריב ולהדליק תוך חצי שעה, ידליק קודם מעריב, כן הובא בדרשו (סי' תרפא הע' 2)]. ולכאורה לראשונים הסוברים שהדלקה תוך חצי שעה היא לעיכובא, ע"כ שבמוצ"ש היה תקנה מיוחדת שאפשר אחרי הזמן.

והעיר הגרב"ד דיסקין שליט"א, שאם אכן הייתה תקנה שמדליקים אף שלא רואים, א"כ יהיה כשר גם למעלה מעשרים אמה, וצ"ע, עכ"ד. ובאמרי יחזקאל הובא בשם הג"ר יחזקאל ברטלר זללה"ה שמעיקר הדין במוצ"ש אפשר להדליק על שולחנו.

והנה לעניין הדלקה באותו נר לשני בני אדם, שיש בעיה שיחשבו שריבוי הנרות הוא מחמת ריבוי האנשים ולא מההוספה כנגד הימים, כתב השעה"צ (סי' תרעא ס"ק טז), שאף בלילה הראשון לא ידליקו באותו נר משום לא פלוג. וא"כ לכאורה ה"נ מדין לא פלוג יצטרכו להדליק במקום הראוי [ואולי זו כוונת הגר"י שזה רק מעיקר הדין]. וכן במי שאיחר בלילה ומדליק לבני ביתו, יתכן ג"כ שצריך להדליק דווקא בפתח. אמנם יתכן לחלק ששם זהו מאורע פרטי ואין בזה לא פלוג.​
צריך לשים לב לכך שבפשוטו מצוות הדלקת נרות מורכבת משני תכנים, חיובנו שלנו בהדלקה שנזכור הנס, והב' שע"י ההדלקה נזכיר לכולם שיש נס, תוכן המצווה הוא לקיים שניהם יחד, ולכך כשאדם איחר זמן ההדלקה אינו יכול להדליק, אמנם במקרה שהבעיה הינה בעיה ציבורית אין המצווה מתבטלת אלא כולם ביחד מדליקים מאוחר יותר כיון שאין הבעיה בפרט אלא במצווה, שא"א לקיימה.
וזה כנראה הסיבה שבמוצ"ש על אף שאין פרסום הנס ברמה מעולה יש חובת המצווה, ולכך יש שאמרו שאף אין צורך להזדרז, כי תכלית המצווה השתנתה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון