מעשה שהייתי עד אליו, ביהודי שבשעת כעסו הוציא מפיו שבועה, אך מיד נבהל והוסיף תוך כדי דיבור 'בלי נדר', כלומר, אותו יהודי אמר 'אני נשבע בלי נדר'.
השאלה האם אמירת בלי נדר מועילה לשבועה (דהרי שבועה ונדר זה לא אותו דבר), או שנגיד, שמכיון שיהודי התכוון לבטל את השבועה (והוא לא ידע שנדר זה לא שבועה) השבועה תתבטל?
השאלה האם אמירת בלי נדר מועילה לשבועה (דהרי שבועה ונדר זה לא אותו דבר), או שנגיד, שמכיון שיהודי התכוון לבטל את השבועה (והוא לא ידע שנדר זה לא שבועה) השבועה תתבטל?
